המשרד להגנת הסביבה יזם מתכונת מרוככת של חוק הפיקדון

המשרד להגנת הסביבה ניסח הצעת תיקון חדשה (שנייה) לחוק הפקדון, שתקף כבר מתחילת העשור אך גורר התנגדות קשה הן מצד היצרנים והיבואנים (ובעיקר הדברים אמורים בקוקה קולה וטמפו) והן מצד ארגוני הגנת הסביבה. הצעת התיקון הזו נועדה להוות פתרון להצעת תיקון קודמת (שהוגשה ב-2004) שכבר עברה אמנם קריאה ראשונה בכנסת, אבל תקועה בדיונים בוועדת הכלכלה כבר תקופה ארוכה, ונתקלת לטענת המשרד להגנת הסביבה בלובי חזק של יצרני המשקאות (שהם למעשה גם היבואנים). כעת ניסח המשרד הצעת תיקון חדשה שנועדה להוות שביל זהב בין יצרני המשקאות, לבין האינטרסים של הגנת הסביבה.

באשר לחוק התקף, הרי שהוא מדבר על השבה של מכלי משקה קטנים מפלסטיק (פחות מליטר וחצי) תמורת פיקדון כספי, להבדיל מהשבה וולנטרית, הנעשית במקרה של בקבוקי משקה גדולים (ליטר וחצי ומעלה).

נציין, כי בקבוקים קטנים נמכרים בדרך-כלל בבתי עסק ולכן קל יותר לאסוף אותם ולהשיב אותם תמורת הפקדון. בקבוקים גדולים לעומת זאת נרכשים בדרך כלל בסופרמרקטים וההחזרה שלהם פחות מיידית ונוחה.

התיקון המקורי שהמשרד להגנת הסביבה הציע לחוק, כלל דבר ראשון הטלת אחריות יצרן על איסוף הבקבוקים ומיחזורם, מה שלא קיים בחוק. תאגיד המיחזור הוא האחראי הבלעדי על האיסוף והמיחזור על-פי החוק התקף. התאגיד התלונן שיעדי האיסוף גדולים מכפי שיוכל להתמודד איתם באופן כלכלי, והתיקון שמציע המשרד להגנת הסביבה מעביר את האחריות על האיסוף והמיחזור אל היצרנים. כלומר, אי איסוף יביא לקנס על היצרנים.

בתיקון המקורי הוצע גם יעד איסוף של 85%, על כל הבקבוקים קטנים כגדולים, כשגם הבקבוקים הגדולים יהיו תחת פיקדון, בפועל נאספים רק 67% מהמכלים הקטנים ורק 15% מהבקבוקים הגדולים.

הבעיה שהביאה לכך שנוצר צורך לתקן את החוק החלה בכך שלתאגיד המיחזור היה למעשה אינטרס שהבקבוקים לא יגיעו אליו מהיצרנים, כי את הכסף (הפקדון) בגינם הוא קיבל, וכשהוא קיבל את הבקבוקים הוא נאלץ להחזיר את הכסף ליצרנים. לכן היה לו נוח לאגור את הכסף ולא להשיב אותו.

להניע את הגלגל

למרות שהצעת התיקון לחוק טובה בעיני המשרד להגנת הסביבה, הוא החליט לשנות אותה כדי להניע את הגלגל ולהפסיק את הפגיעה בציבור. לכן, אומרים גורמים במשרד, הוחלט לנסח מחדש את הצעת החוק כך שניתן יהיה להגיע לגביה להסכמה עם היצרנים.

המתווה החדש (הצעת התיקון החדשה) יורד מיעדי איסוף של 85% ל-77%, ורק לגבי הבקבוקים הקטנים, כשהבקבוקים הגדולים לא כלולים בפיקדון אבל חלים עליהם יעדי איסוף. כך, לא רק שיש אחריות ישירה של היצרנים על האיסוף, אלא שהם גם מחויבים להגדיל את כמות הכלובים (מכולות האיסוף של הבקבוקים) מ-8,000 כיום ל-20,000. כמו כן היצרנים מחויבים להשקיע בהסברה כ-4 מיליון שקל בשנה, כדי להגביר את שיתוף הציבור בהשבת מיכלי המשקה הגדולים, וכך להגיע ליעד איסוף של 50% במכלים הגדולים, לעומת 15% היום (בצורה וולנטרית כאמור).

בהצעת התיקון לחוק החדשה נקבע כי אם בתוך ארבע שנים יצרני המשקאות לא מגיעים ליעד של ה-50% אוטומטית, הבקבוקים הגדולים יעברו להתנהלות של פקדון.

טענת היצרנים נגד הפקדון היא שהוא לא מהווה עבור הציבור תמריץ להחזיר בקבוקים, כי הפקדון עבור כל בקבוק נמוך מאוד. כך, לא משתלם לצרכנים להתאמץ להחזיר את הבקבוקים למקומות הקנייה, וכדי שהציבור יוכל להחזיר את הבקבוקים מבלי לצפות לתמורה נדרשת תשתית של כלובים הרבה יותר רחבה מהמקובל היום. המצב הרצוי הוא שבכל קרן רחוב תהיה מכולה (כלוב).

מקפצה לחוק האריזות

המשרד להגנת הסביבה הבין שצריך להעביר את חוק הפקדון כמקפצה לחוק האריזות. "חוק האריזות הוא הדבר הגדול, והוא מדבר על הפרדה במקור - שלכל אזרח יהיו כמה פחים והוא יפריד את האשפה במקור לאשפה רטובה ויבשה, ולסוגים שונים של אריזות (קרטון, זכוכית, פלסטיק)", אמרו ל"גלובס" במשרד להגנת הסביבה. חוק האריזות נמצא עדיין בשלבים ראשוניים של בדיקה וניסוח, אבל העיקרון של ההפרדה במקור נשמר. הרעיון הוא להטמיע בציבור הרגל של הפרדת הפסולת במקור, בבתים. ברגע שהציבור יפריד את האשפה במקור ובכל קרן רחוב יהיו מכולות מיחזור, ההתנהלות של הציבור בנושא הזה תהפוך לקלה יותר.

הצעת התיקון החדשה עוררה בארגון אדם טבע ודין ביקורת. השאלה היא למה נעשתה פשרה ונסיגה מיעד איסוף של 85% ל-77%? למה הבקבוקים הגדולים הוצאו מחוץ לפקדון? שאלה נוספת ששואלים באדם טבע ודין, היא אם כבר הבקבוקים הגדולים הוצאו מחוץ לנוהל הפקדון, למה לא לקבוע יעד איסוף יותר גבוה מ-50%?

במשרד להגנת הסביבה משיבים כי יעד של 77% הוא יעד גבוה בסטנדרטים עולמיים ושמבטיח את ניקיון רשות הרבים. תקוותם היא שחוק האריזות שכעת עובדים עליו במרץ ייצא לפועל, וכך יובטח שרוב הבקבוקים ייאספו, אם לא תחת חוק הפקדון הרי שתחת חוק האריזות.

באשר ליעד ה-50%, "המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות עליונה בשיתוף הציבור בהשבת הבקבוקים ובטיפול בפסולת בכלל, ויעשה הכל כדי להבטיח תשתית השבה ראויה עבור התושבים", משיבים במשרד להגנת הסביבה. הדברים האלה מתייחסים לדרישה מהיצרנים להגדיל משמעותית את היקף הכלובים ביחס למה שנעשה היום.

האם ומתי הצעת החוק תיכנס לתוקף? במשרד להגנת הסביבה אומרים כי המתווה הנוכחי מבטיח בדרגת ודאות גבוהה שהצעת החוק תעבור, ותאפשר לקדם את הצעת חוק האריזות שכעת תעמוד על הפרק.

הצעת התיקון החדשה למעשה תמשיך מאותה נקודה שאליה הגיעה הצעת התיקון המקורית, כלומר לאחר קריאה ראשונה ובדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת. ברמה הפרודצדורלית לא יחול עיכוב, ולהיפך - התקווה היא שכעת הצעת החוק תרוץ קדימה ותאושר בכנסת. במשרד להגנת הסביבה מקווים שהצעת החוק תעבור כבר בחודשים הקרובים.