"התנודה במחיר הכסף מטלטלת בעוצמה"

כדי להתמודד עם הבעיה החליטו האחים חדד "לצמצם הוצאות מיותרות ולהתכרבל כמו קיפוד עד יחלוף זעם"

*ההתחלה: מלאכת יצירת יודאיקה וכלי כסף עוברת במשפחת חדד זה דורי דורות. האחים חיים (67) וצבי ז"ל המשיכו את המסורת כשהקימו ב-64' עסק קטן למתן שירות תיקונים ליצרני כלי כסף. כעבור שנתיים החליטו לעבור לדבר האמיתי: לעצב, לייצר ולמכור כלי כסף. בתחילת שנות ה-80 רשמו את העסק כחברה בע"מ והחלו לייצא, בעיקר לארה"ב. עד היום היצוא של "האחים חדד" מהווה 60% מהמכירות. "העסק שגשג וכל שנה הכפלנו את עצמו, עד שבאיזשהו שלב היה קשה להכפיל אבל עדיין המשכנו לרשום גידול לעומת שנה קודמת", אומר חיים. לדבריו, הקונים העיקריים של יודאיקה וכלי כסף הם יהודים חרדים בארץ ובארה"ב, אם כי בעשור האחרון קיים ביקוש גם מצד חילונים. "יותר אנשים מבינים שהמתנה הכי יפה היא כלי כסף ולא צ'ק של כסף". עוד לדבריו, המוצרים הנמכרים ביותר הם גביע כסף, שטווח המחירים שלו נע בין 400 ל-3,000 שקל; זוג פמוטי כסף - 100-1,000 שקל; וחנוכיית כסף - 1,000-120,000 דולר. בימים אלה, נערך חדד להעברת שרביט הניהול לדור השני. "העובדה שהדור הצעיר נכנס לעסק, מראה עד כמה האהבה למקצוע טבועה בהם".

*הפריצה העסקית הגדולה: "ב-97' המחזור שלנו זינק מ-10 מיליון שקל ל-30 מיליון שקל, בזכות התייעלות בייצור ושיווק מאסיבי. זה היווה את הפריצה הגדולה שלנו".

*הקושי הגדול: "התנודתיות החדה במחיר הכסף מטלטלת אותנו בעוצמה", אומר חדד. לדבריו, "סוחרים פוחדים לקנות כסף מחשש שהמחיר ירד מחר שוב, וזה גורם למחסור במלאים". שער דולר נמוך הוא קושי נוסף. "שער דולר נמוך זאת מכה קשה", הוא מסכם.

*איך אתה מתרשם מהאווירה הכלכלית כיום: "אנשים לא ממהרים להחליף, למשל, את פמוטי הכסף שלהם. פחות אנשים מוציאים כסף על מותרות, וגם אלה שכבר מוציאים מצמצמים את היקף הקנייה. אבל יש לי חברים בעסקי הנעליים שמדווחים גם הם על מצוקה".

*האם אתה סבור שיצאנו מהמיתון: "אני קורא בעיתונים שיצאנו ממיתון אבל לדעתי לא יצאנו ממיתון. עובדה, גם העשירים סוגרים את הארנק. מאידך, זה טוב שכותבים ככה בעיתונים כי אולי פסיכולוגית זה יעשה את העבודה".

*האם חלה באחרונה ירידה או עלייה בהיקף המכירות: "אצלנו המיתון התחיל קודם, בגלל העלייה במחירי הכסף. כך שמתחילת 2008, המחזור שלנו ירד בכ-15%. זה כואב כי זאת ירידה במקום עלייה. אנחנו רגילים לעליות ולא לירידות". כתוצאה מכך, אומר חדד, הוא נאלץ להחליט על סגירת החנות בנתב"ג, הפחות רווחית מבין חנויות הרשת. "לצערי, ברשות שדות התעופה לא שמעו על המיתון וממשיכים לגבות דמי שכירות גבוהים. אנחנו משלמים 180 אלף שקל שכירות בחודש, בזמן שמספר התיירים המבקרים בחנות נמוך. היינו אמורים להיות שם עוד שנתיים אבל החלטנו בימים אלה לצאת אחרי חמש שנים". מאידך, אומר חדד, הוחלט לפתוח חנות חדשה בקניון ממילא בירושלים בהשקעה של 700 אלף שקל, ושלוש חנויות נוספות עד סוף 2010. "זאת הדרך שלנו להגדיל את מתח הרווחים".

*האם חל שינוי לרעה או שיפור במוסר התשלומים של הלקוחות: "בישראל מוסר התשלומים בסדר. בארה"ב פחות בסדר, אבל עדיין לא כזה נורא".

*האם צפויות השקעות חדשות: "עד סוף 2010 נפתח שלוש חנויות חדשות בשותפות עם זכיינים בחיפה וברעננה, בהשקעה של 300 אלף שקל לחנות, ומלאי בשווי של מיליון שקל. ההשקעה על הזכיינים והמלאי עלינו", אומר חדד. כמו-כן, יש כוונה לפתוח חנות נוספת בשכונת מאה שערים בירושלים בהשקעה ניכרת. "מלבד זה, אנחנו ממתינים לראות את האור בקצה המנהרה לפני שנחליט על השקעות נוספות".

*איך לדעתך צריך להיערך ליציאה ממיתון: "לצמצם הוצאות מיותרות ולהתכרבל כמו קיפוד עד יחלוף זעם. אגב, פתיחת חנויות חדשות בזכיינות זה קיפודי". *