הייתם מלווים ללבייב בריבית 2%?

הטענות למוסדיים גוברות: מדוע קניתם, איך לא מכרתם בזמן, מי משקיע באג"ח כה מסוכן

האם הייתם רוכשים אג"ח שתנפיק אפריקה ישראל בריבית 2%? כנראה שלא. אבל זה בדיוק סוג ההצעות שאפריקה מציעה לגופים המוסדיים בהסדר החוב המתגבש. הסדר החוב מורכב משלושה חלקים: שיעור המניות עליהן יוותר לבייב, היקף ההון אותו יזרים לחברה והנפקת אג"ח חדשה במקום הסדרות הקיימות.

הדיון הציבורי בהסדר החוב של אפריקה ישראל התמקד עד כה בפרמטרים הראשונים ובעיקר בשאלת התרומה של לבייב להסדר החוב. באיזה שיעור ירדו אחזקותיו במניות אפריקה, האם יישאר בעל שליטה וכמה כסף יכניס לחברה מכיסו. אלה שאלות חשובות מאוד אך הן לא העיקר.

החלק האחרון בהסדר, המרת סדרות האג"ח הקיימות (למעט סדרה ט') לסדרה אחת חדשה בהיקף משוער בסך 2.4 מיליארד שקל, הוא המרכיב העיקרי. באפריקה גלגלו מספר הצעות, למשל שטר הון ל-16 שנים בלי ריבית לצד אג"ח חדש בריבית של 6% או הנפקת אג"ח חדש בריבית של 2%. אלה הצעות המביכות את המציע אותן - למה שמישהו יסכים היום לתת ללב לבייב כסף בריבית של 2%?

בין ורמוס ללבייב

בואו נבין את המספרים: הוויכוח הגדול בין מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס, ללבייב הוא על 500 מיליון שקל - האם לבייב יזרים לאפריקה 500 מיליון שקל או מיליארד שקל? זהו סכום גדול אבל הוא שקול לתוספת 2% בריבית על סדרת האג"ח החדשה. אמנם אפריקה ישראל אחרי ההסדר תהיה חברה חזקה יותר, ההון יגדל, החוב יקטן והסיכון יהיה סביר יותר. אבל על שיעור הריבית לשקף את הסיכון.

לכן ההצעה הלא פורמלית של אפריקה - אג"ח בריבית 2% - היא הצעה מביכה שראויה לגניזה מיידית. על נציגות המוסדיים, עו"ד ליפא מאיר, ורמוס וחבריהם להתעקש על ריבית סבירה. מה זה ריבית סבירה? האג"ח של גזית גלוב, חברת נדל"ן יציבה וחזקה, נסחרת לפי 6%. אין שום סיבה שלב לבייב ישלם פחות מאשר חיים כצמן. לכן על נציגות המוסדיים להתעשת, להתמקד בתנאי האג"ח ולדרוש ריבית של לפחות 7% לאג"ח של 10 שנים.

השבוע הגיעה נציגות בעלי האג"ח של אפריקה ישראל להסכמה כי הדרישה המקדמית מלבייב תהיה הזרמה של מיליארד שקל. אבל בשעות הצהריים, כשהתכנסה הנציגות לישיבה, היתה מונחת לפניה הצעה שנתמכה על ידי מנורה, כלל ביטוח והראל לפיה הדרישה הראשונית מלבייב תהיה של מאות מיליוני שקלים בלבד.

ורמוס לא היה מוכן לזה. פסגות הבהירה כי לא תהיה מוכנה להיות שותפה להסדר שאינו תואם את עקרונותיה ולא תהיה חברה בנציגות שלא מציעה תנאים שמקובלים עליה. במילים אחרות ורמוס איים בפרישה מהנציגות. פרישה כזו היתה ממוטטת את הלגיטימיות של הנציגות בעיני בעלי האג"ח ומביאה תוך ימים ספורים להליכה עצמאית של פסגות לבית משפט להגשת בקשת פירוק. שאר הגופים התקפלו. ורמוס כופף את המוסדיים. בעדינות ובשקט אבל כופף.

בין המשקיעים למוסדיים

הטענות כלפי המוסדיים הולכות ומתגברות. מדוע קניתם את אפריקה, מדוע לא מכרתם בזמן, מדוע הסכמתם לרכוש אג"ח מסוכן של חברת נדל"ן ממונפת שמשקיעה ברוסיה? התשובה של פסגות, למשל, היא כי "קיבלנו את אג"ח אפריקה בירושה דרך קופות הגמל של פריזמה שרכשנו". העובדות נכונות אבל התשובה מעליבה את השכל הישר.

קופות פריזמה עברו לבעלות פסגות באפריל. אפריקה הודיעה על רצונה בהסדר חוב באוגוסט. אם אפריקה היתה נופלת במאי, ניחא. אבל זה קרה בסוף אוגוסט. לפסגות היו ארבעה חודשים כדי לשנות את מבנה התיק. זמן רב ודי והותר כדי למכור את אג"ח אפריקה. אבל בפסגות לא מכרו, השוק היה בעלייה, אולי היו סיבות אחרות. עובדה. פסגות נשארו עם האג"ח, תירוץ "קיבלנו בירושה מפריזמה" לא תופס.