השניות הראשונות מהממות, לא פחות. על הרקע הכי מתוק שהקליט דילן מעודו, ב"הנה מגיע סנטה קלאוס" מגיח פתאום הקול הזקן, החרב, המעושן, הסדוק והמצולק הזה. האם זה סנטה קלאוס בעצמו? האם זו פרודיה? האם דילן ממציא מחדש עוד ענף של תרבות הפופ? נדרשות כמה האזנות כדי להבין שכנראה הכול נכון: זו גם גחמה חצי בדיחתית של אמן שמרשה לעצמו הכול, גם מחווה של דילן לצלילים של ילדותו, וגם קריאת תיגר על הציפיות והסיבולת של מאזיניו.
ולא, למי שחרדים לאמונתו הדתית, אין כל סימן שדילן, אקס נוצרי שחזר ליהדותו, מסובב עוד פעם את כתובת התפילות הפנימיות שלו. ממילא כל אלבומיו האחרונים, כולל זה היפה שהוציא לפני חצי שנה, היו ביקורים חוזרים בתשתיות המוזיקליות שעוצבו בארה"ב משנות ה-30 ועד לשנות ה-50 המאוחרות, כלומר טרם כניסתו של הגאון עצמו לעולם המוזיקה שהשתנה מן היסוד בזכותו.
אלבום לחג המולד. דילן
עכשיו דילן הקליט לראשונה אלבום לחג המולד, מסורת שמלווה את תעשיית המוזיקה האמריקנית עשרות שנים. בכך הוא צועד בעקבות מאות אמנים ובכל זאת, ולמרות שהשירים כאן הם קלאסיקות שמוכרות אפילו למאזין היהודי בן המזרח התיכון, דילן מביא את הטוויסט שלו לעסק. הוא הפיק תחת הכינוי "ג'ק פרוסט" ששימש אותו בכל עבודותיו האחרונות, ומרבית העיבודים פה רכים ונשמעים לא רק כהמנונים לבנים מהימים בהם דילן עוד לא הקליט מקצועית.
חלקם ממש מזכירים פרסומות רדיופוניות מהתקופות שבין מלחמות העולם והמלחמה הקרה. יש ב-15 הרצועות כאן, אולי כמתבקש, יותר תמימות צלילית משהייתה בכל אלבומיו של דילן גם יחד עד היום. זה שטף נוסטלגי מתעתע שבחזיתו, כאמור, הקול של דילן, שהוא הדבר האחרון שניתן לקשר בטבעיות למזמורים העממיים הללו כמו "אחזור הביתה לחג המולד" וה"המתופף הקטן(שלום על העולם)" , שיר שבשנות ה-80 קיבל דואט נהדר של בינג קרוסבי עם דיויד בואי.
הכנסה בטוחה
דומה שדילן חף הפעם ממסרי עומק כלשהם. האלבום שיצא לשוק שלשום הוקלט עם להקת ההופעות שלו כתרומה לארגון "להזין את אמריקה", שמסייע לבתי-תמחוי ולארגוני חלוקת מזון ברחבי המדינה.
כל ההכנסות שלו ממכירות האלבום ילכו לטובתם, ודוברי הארגון מאושרים גם מכך שעצם החסות הדילנית תועיל להם מאד בחשיפה. ולא צריך לדאוג גם להכנסות של חברת התקליטים - אלבומי חג המולד הללו, מאלה של פיל ספקטור ואלביס פרסלי דרך אלה המודרניים עם הקלטות כמו של ראן די.אם.סי ומאראיה קארי, בדרך כלל זולים להפקה ונמכרים היטב.
כך שכל המטרות חיוביות, אלא שיש, בתום שבוע האזנות לאלבום, רק הסתייגות אחת, לפחות עבור הצרכנים הלא-נוצרים: עם כל האהבה לדילן, עם כל הניגודיות הקיצונית המרתקת בין העדנה בליווי הכלי לחצציות בהגשה הקולית, ועם כל ההערצה לגאון, לא בטוח עד כמה האלבום הזה ישוב להאזנות נשנות בפסקול חייהם של מי שאינם חוגגים את חג המולד כחלק מאמונתם. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
