הקצאת נכסים טקטית בתיק ההשקעות

שנה האחרונה נושא הקצאת הנכסים מוצג כמפתח לביצועי תיקי השקעות. באופן כללי, הקורלציה בין אפיקי ההשקעה השונים בשנה האחרונה היא גבוהה, בירידות ובמידה מסוימת גם בעליות של החודשיים-שלושה האחרונים, ולכאורה, התופעה הזו מצמצמת את היתרון של השקעה בתמהיל אפיקים. אולם ישנם סימנים לכך שבטווחי זמן קצרים יותר, אפיקי ההשקעה מתנהגים באופן פחות קורלטיבי.

השבוע נציג תיק השקעות בו הקצאת הנכסים מתבצעת באופן טקטי, והוא מתיימר להתמודד באופן טוב יותר עם תקופות של תנודתיות גבוהה, וחוסר כיוון ברור בטווח הקצר והבינוני.

הקצאת נכסים טקטית

נהוג להבחין בין הקצאת נכסים אסטרטגית (Strategic Asset Allocation - SAA) לבין הקצאת נכסים טקטית (Tactical Asset Allocation - TAA). לפי הגישה המסורתית להקצאת נכסים, SAA הוא הגורם המשפיע ביותר על השגת יעדי ההשקעה ארוכי הטווח. TAA, לעומת זאת, משקף ראיית קצרת טווח, שמטרתה לנצל הזדמנויות קצרות על ידי סטייה מהקצאת הנכסים האסטרטגית.

אפשר להתווכח לגבי הקצאת הנכסים הטקטית לאורך זמן, מאחר ומרכיבים הכרחיים להצלחת העניין הם היכולת להזיז כסף מהר, בזול וכמובן - בתזמון הנכון. תכונות אלו אינן מאפיינות את מרבית המשקיעים, המקצועיים יותר ופחות.

חברת ניהול ההשקעות האמריקאית PMC (שאנו בפיוניר משווקים את מוצריה) מציעה מודל כמותי-טקטי של הקצאת נכסים לצורך ניהול תיק של מניות ואג"ח. את המודל פיתח במהלך 15 השנים האחרונות ד"ר ג'ף בוטואו, במסגרת עבודתו בחברות השקעות שונות המתמחות ב-Quantitative Finance ובמסגרת עבודתו כמנהל המחקר בתחום באוניברסיטת ג'יימס מדיסון האמריקנית.

המודל מיושם באמצעות שימוש במגוון ETFs (קרנות סל) של אג"ח ומניות הנסחרות בארה"ב. PMC מציעה שתי וריאציות המבוססות על אותו מודל כמותי, וההבדל היחיד ביניהן הוא תמהיל ה-ETFs המרכיבות את הרכיב המנייתי בתיקים: במסלול אחד פיזור אפיק המניות נעשה על בסיס סקטוריאלי (אנרגיה, פיננסים, תעשייה, צרכנות, בריאות וכו'), ואילו במסלול השני הפיזור הוא על בסיס גיאוגרפי, על פני 20 מדינות מחוץ לארה"ב, שליש מהן מוגדרות כשווקים מתעוררים. רכיב האג"ח בשני המסלולים זהה בעיקרון, אמריקני כולו, וכולל אג"ח ממשלתיות, קונצרניות בדירוג השקעה ואג"ח High Yield.

המטרה המוצהרת של PMC Tactical ETF Portfolio Series היא לספק לאורך זמן תשואה עודפת על מדד המניות הרלוונטי (S&P 500 במקרה של התיק הסקטוריאלי, MSCI EFEA במקרה של התיק הגיאוגרפי), תוך תנודתיות מתונה יותר ומבוקרת.

האלוקציה לכל אחד מן המרכיבים היא גמישה לחלוטין, ומתעדכנת באופן יומי ולעיתים אף תוך יומי, כך שבאופן תיאורטי הקצאת הנכסים עשויה להשתנות מקצה לקצה תוך ימים. זו מהות המונח Tactical Asset Allocation. השימוש בקרנות סל לשם כך הוא כמעט טבעי, מאחר ומכשירים אלו מספקים חשיפה מלאה לאפיק השקעות על פני השקעה בני"ע בודד, סחיר באופן רציף, ובעל עלויות ניהול נמוכות.

התיק הסקטוריאלי

נדגים את העיקרון באמצעות התיק הסקטוריאלי, והעיקרון זהה גם בתיק הגיאוגרפי. המודל ניזון מארבע קבוצות עיקריות של פרמטרים:

*פרמטרים כלכליים: מדיניות מוניטרית, מבנה עקום התשואות, מדדי צריכה פרטית, זיהוי השלב הנוכחי במחזור העסקי, מרווחי אשראי ועוד.

*פרמטרים פונדמנטליים להערכת שווי שוקי מניות (מכפילים, תזרימי מזומנים מהוונים, תשואת דיבידנד וכו') באופן יחסי לשוקי החוב.

*פרמטרים של סיכון: מדד "הפחד" (VIX), קורלציות בין אפיקים, נזילות.

*פרמטרים טכניים/מומנטום: מגמות בנפחי המסחר.

שילוב הפרמטרים האלו מהווה המרכיב העיקרי בהחלטה איזה משקל להקצות באופן טקטי לכל סקטור, במניות ובאג"ח. ההקצאה בינארית, כלומר הקצאה מלאה (10% לסקטור, סה"כ 10 סקטורים פוטנציאליים) או אפס. חלק מהסקטורים יכולים להיות "דלוקים" וחלקם (או כולם) "כבויים". אם המודל אינו מקצה כלל למניות, ההקצאה תתבצע באופן מלא לאפיקי האג"ח.

חשוב לציין כי במרכיב האג"ח יש הקצאה אפשרית של עד 25% לאג"ח High Yield, כך שאין להניח שבמצב של 0% מניות התיק שמרני. מצב של 0% מניות ו-25% High Yield הוא בדיוק המצב אליו נכנס התיק בדצמבר 2008.

לתיק יש רקורד אמיתי במסגרת PMC החל משנה זו, אם כי המודל יושם כבר קודם לכן במסגרות אחרות. נכון לסוף ספטמבר, תשואת התיק ל-2009 היא 11.2%, בערך כמחצית מתשואת מדד ה S&P 500 בתקופה. עם זאת, עיקר הפער נפתח בשלושת החודשים האחרונים, כך שיש לקחת תוצאות אלו בקונטקסט המתאים. מיוני 2008 ועד יוני 2009, תקופה הלוקחת בחשבון גם את המפולת, התמונה הפוכה לחלוטין: התיק הטקטי הניב תשואה של 8.29% לעומת תשואה שלילית של 26.2% ל-S&P (ביצועי אמת). בסימולציות לתקופות ארוכות יותר, הפערים לטובת התיק הטקטי מתחדדים.

כדאי או לא?

האמת, קשה מעט לשפוט את התיק הן בגלל הרקורד האמיתי (להבדיל מסימולציות) היחסית קצר, אף כי התיק נבחן באופן אמיתי במהלך המשבר החריף ביותר בחודשים האחרונים ועמד בו בהצלחה. הקושי העיקרי נובע מכך שהמודל הכמותי אינו שקוף. בנוסף, למנהל התיק יש מרחב תמרון מסוים ביישום המודל - זה לא מודל סיסטמטי לחלוטין ללא התערבות אנושית. לכן לא ניתן להתעלם מן האפשרות שמנהל התיק יבחר בתנאים מסוימים להפעיל שיקול דעת שגוי בניגוד למודל.

ייתכן שהדרך המתאימה יותר להתייחס למוצר כזה היא כתחליף להשקעות אלטרנטיביות/קרנות גידור. יש לשני המוצרים מספר מאפיינים דומים: ניהול אקטיבי מאוד, טקטי, המיועד להניב תשואה עודפת בסיכון מתון. היתרון במוצר הזה הוא בכך שהמכשירים המרכיבים אותו (ETFs) נזילים מאוד, שקופים למשקיע וזולים בהרבה. כמרכיב טקטי בתיק בו ההשקעות הן אסטרטגיות בעיקרן, דווקא מדובר בפתרון העשוי להתגלות כלא רע בכלל. *

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי