הרכבת הקלה בתל-אביב: ההכרעה במכרז עוברת לנתניהו

הממשלה נערכת לאפשרות של כישלון המו"מ מול קבוצת MTS לגבי מימון פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב המתעכב מזה כשנתיים.

אגף התקציבים באוצר, בראשות אודי ניסן, העלה אפשרות לבחון חלופה תקציבית לביצוע הפרויקט, באמצעות פרסום מכרזים חדשים להקמת התשתית מתקציב המדינה.

הנושא הועלה בדיון עם נציגי משרד התחבורה, וזאת כהערכות מקדימה למקרה שהמאמצים לביצוע הפרויקט בידי הסקטור הפרטי ייכשלו.

כפי שפורסם בעבר ב"גלובס", מדובר בפיצול פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב ל-3 מכרזים נפרדים להקמת התשתית, אספקת הציוד ותפעול הפרויקט לטווח הארוך.

יחד עם זאת, גורמים בממשלה המקורבים לנושא ציינו כי מדובר בדיונים ראשוניים בלבד ולא התקבלה כל החלטה בנושא. "העדיפות שלנו היא להביא לביצוע הפרויקט בידי הסקטור הפרטי. אבל אם המאמצים ייכשלו צריך להיערך לביצועו מתקציב המדינה. זה פרויקט חשוב למשק ואי אפשר להמתין יותר. אם הזכיין לא יתגמש, צריך להמשיך הלאה".

ההכרעה הסופית בנושא צפויה לעבוד לידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מנכ"ל המשרד, אייל גבאי, כבר החל לרכז את הטיפול בנושא. כזכור, השבוע קרא ראש עיריית ת"א, רון חולדאי לנתניהו להתערב לאלתר במשבר, ולהורות על ביצוע מיידי של הפרויקט.

ל"גלובס" נודע עוד כי במהלך חודש נובמבר צפוי צוות המו"מ של המדינה, בראשות סגן החשב הכללי, אבי דור, להיפגש עם נציגי MTS לסבב אחרון של מו"מ מואץ בניסיון אחרון להגיע להבנות לגבי הסגירה הפיננסית לפרויקט. הפערים בין הצדדים מסתכמים ביותר ממיליארד שקל, בעיקר בנושא סוגיית מרווחי הריבית.

הסגירה הפיננסית לפרויקט הרכבת הקלה בת"א, בהיקף כספי של כ-10-11 מיליארד שקל, כבר נדחתה 5 פעמים, ממאי 2007. על רקע המשבר הפיננסי העולמי, והמצוקה אליה נקלעה אפריקה ישראל, המחזיקה בכ-20% מהמיזם, לא הצליחה MTS להגיע להבנות עם המדינה לגבי הסגירה הפיננסית.

ההערכה היא שאם לא יושג הסכם על הסגירה הפיננסית בחודשיים הקרובים, הפרויקט עשוי להגיע לסוף דרכו, והמדינה כאמור תשקול מחדש את המשך המכרז.

המדינה הסכימה להאריך את הערבות שהפקידה MTS בסך 120 מיליון שקל עד סוף חודש נובמבר בלבד.

MTS השקיעה עד כה בפרויקט כ-270 מיליון שקל, שמתוכם חלקה של אפריקה (20%) הוא 54 מיליון שקל. החברה קיבלה מהמדינה מענק מקדים בסך 90 מיליון שקל, אך למדינה יש זכות לדרוש את החזר המענקים ולחלט את הערבויות, במקרה שהסכם הזיכיון בין הצדדים יבוטל.

בענף התחבורה מעריכים כי אם תושג סגירה פיננסית או אפילו לפני כן, תנסה אפריקה למכור את החזקותיה בזכיין. בין החברות שהביעו עניין בכניסה לפרויקט נמצאות שפיר, שיכון ובינוי, וכן חברות תשתית בינלאומיות.