זורים חול בעיניים: משבר חמור בענף חומרי הגלם לבנייה

"ב-2010 נהיה בבעיה חמורה. לא נצליח לספק את הביקושים, כי לא יהיו לנו חומרי גלם. מינהל מקרקעי ישראל או הרגולטור חייבים להבין שלצורך היציאה מהמשבר לא מספיק לטפל רק בשריפות של הטייקונים. צריך לטפל גם במנועי הצמיחה, כלומר במקורות חומרי הגלם (המחצבות, המלט - מ.א.), בבעיות בנמלים ובשחרור בעיות בירוקרטיות ובעיות כמו מחירי הברזל. אחרת - לא נוכל לחיות". כך אמר ל"גלובס" גורם בתעשיית החומרים לבנייה. דבריו נוגעים בעיקר למחסור בחול וחצץ לבנייה.

לדבריו, מאז יוני 2008 המשק נכנס לשני מצבי קיצון במקביל: מצד אחד התעשיינים ואנשי חומרי הגלם לבנייה היו בקיפאון, ומצד שני הקבלנים עצרו פרויקטי בנייה. "בתקופה של חצי שנה נוצר מצב של חוסר פעילות - נעצרה הפקת כל חומרי הגלם לבנייה בארץ. בעולם כולו הקפיאו פרויקטים ופיטרו עובדים כי התכוננו לגרוע מכל. חזרה לשגרה ממצב כזה היא אורכת לפחות שנה".

עוד לדבריו, מינהל מקרקעי ישראל סגר מחצבות חוקיות שסיימו את המכסה שאושר להן לכרות, על אף שיש במחצבות הללו עתודות נוספות של חול וחצץ, ולא נתן אישורים למחצבות חדשות. "מפעלי המלט צמצמו תפוקות, מנהלי קווי ייצור סגרו משמרות, ובתוך המצב הזה כל ראשי הקהילה הכלכלית אומרים שאין משבר. מחירי הדירות ממשיכים לעלות ועוד מעט לא יהיה במה לבנות דירות חדשות", הוא מתלונן.

גורם נוסף בתעשיית חומרי הגלם לבנייה אמר, כי המינהל לא משחרר קרקעות ולא נותן אישור לכריית חול. "זה יגרום בסופו של דבר לעלייה חדה יותר בחומרי הגלם, כשהמחירים יתגלגלו על רוכשי הדירות".

הדוברים בכתבה הבהירו ל"גלובס" כי הם חוששים להזדהות בשמם כי הם פוחדים שהמינהל יתנכל להם. הבעיה של מכרזים לכריית חצץ היא שהארגונים הירוקים הצליחו עד כה לעכב כל יוזמה לאישור מחצבות חדשות, בטענה שהן מזהמות ופוגעות בנוף. במינהל אומרים שטענות הארגונים הירוקים נידונות ובסופו של דבר יש פסיקה של הגוף הממונה, שהן ועדת התכנון הכפופות למשרד הפנים. בפועל, יש סחבת מאוד ממושכת בשחרור מחצבות חצץ.

באשר לבעיית העיכוב של מכרזים חדשים לכריית חול, השיב המינהל כי בשנה הקרובה בכוונתו "לפרסם מכרזים לכריית חול בהיקף של 7 מיליון מ"ק, מהם 5 מיליון באזור דימונה ועוד 2 מיליון באזור אשדוד, שיתנו תשובה ומענה לצורכי החול במשק. בקרוב יצא המכרז הראשון", לשון התגובה.

במינהל גם אומרים שזה עניין של חודש וחצי עד חודשיים מרגע שהמכרז מתפרסם ועד שהמחצבה יכולה להתחיל לפעול. אבל למה רק עכשיו מתפרסם מכרז, אחרי שמחצבה אחת כבר סיימה את מכסת החול שהותר לה לכרות, ולמה מגיעים למצב של מיעוט החומר בענף?

קיפאון מחודש יוני

יש מחצבת חול שמחודש יוני כבר אינה פועלת בשל סיום הזיכיון שלה, כלומר היא סיימה את מכסת החול שאושר לה לכרות, למרות שיש במחצבה עתודות חול נוספות.

בתעשייה לא מבינים מדוע המינהל לא מפרסם את המכרזים ומשחרר את הלחץ על חומרי הבנייה. "בגלל שיש מחסור בחול התחלתי כבר לשלם עליו כפול", מתלונן גורם בתעשיית מוצרי הבנייה, "אם המצב הזה יימשך, אגלגל את העלויות האלה על הקבלנים, והם יגלגלו אותן על רוכשי הדירות".

ישנן כמה מחצבות שפועלות באופן שגרתי, בהן אנגל משאבים של יעקב אנגל, מחצבת דקל במישור רותם ואשר עתודות החול המאושרות לכרייה בה יסתיימו תוך שנה-שנתיים, ומחצבות ערד, שהזיכיון שלה עד לשנת 2018.

לדברי המינהל, "מחצבת אנג'ל ומחצבת דקל פעילות ויש להן חוזה עד דצמבר 2010. לפי ההסכם עם החברות - עם סיום עתודות החומר או עם סיום מועד החוזה, יושב האתר למינהל. לא ידוע למינהל כי עתודות החומר במחצבות אלו הגיעו לסיומן. בהתאם לחוק חובת המכרזים, המינהל אינו יכול לאפשר חציבת חול ללא תוכנית בתוקף וללא שזכה היזם במכרז".

נציין, כי הדרישה לחול לבנייה בארץ היא בין 10-15 מיליון טון בשנה, ומחצבות החול הללו הפיקו כ-2 מיליון טון בשנה בלבד. אפיק נוסף להפקת חול לבנייה הוא חול מחצבה, המיוצר במחצבות חצץ בצפון הארץ. התהליך הזה מייקר כמובן את החול. אפשרות זו נכנסה לשימוש בארץ בשנים האחרונות, ומשתמשים בה בעיקר בצפון הארץ, כי אחד המרכיבים הגדולים בעלות חומרי הגלם הוא עלות ההובלה. כל החול הנ"ל רחוק מלספק את כמות החול הנדרשת לבנייה.

אז מאיפה באה יתרת החול הנדרשת? בהינתן שאין ייבוא חול, המסקנה היא שיתר החול נגנב, מכרייה בלתי חוקית.

הדאגה הגדולה היא בעיקר מכך שמדובר בייקור מחירים צפוי בבנייה. אם הבון-טון של שר השיכון הוא לדבר על הוזלת מחירי דיור לצעירים, הרי שענף החומרים לבנייה מדבר על ייקור ודאי שמחכה לנו בסיבוב.

"ניגש לכל מכרז"

גורם בענף החומרים לבנייה אומר כי הוא ממתין שהמינהל יפרסם מכרזים, לאחר חמש שנים ללא מכרז. במינהל מציינים כי פרסמו מכרז לכריית חול בסמר שבנגב לפני למעלה משנה, אך הוא טורפד בשל התנגדות הגופים הירוקים.

דוד סלוטקי, מהנדס מכרות ומחצבים, אשר השתתף בצוות המחצבות שעסק בבדיקת הרזרבות של החול והחצץ לבנייה עבור המינהל, אומר כי יש חול במדינת ישראל בכמות אינסופית. "אבל, בשל סיבות סטטוטוריות עתודות החול המאושרות פשוט נגמרו. כלומר, התוכניות המפורטות החדשות שהוגשו לכריית חול לא מאושרות בוועדות התכנון. כך, אין חול לבנייה. היום מוציאים מעט חול במישור רותם וליד ראשון לציון, וזהו".

לשאלה מה באמת מעכב את פרסום המכרזים החדשים על-ידי המינהל, הוא משיב: "אין לי מהם שום תשובה על כך, יש לי הערכות בלבד". *

חול: זכוכית ובניינים

החול הוא חומר גלם עיקרי בייצור הבטון. מרבית הבטון מיוצר מחול טבעי, אך קיים גם חול סינטטי - המיוצר מגריסת סלעים.

גרגיר חול הוא חלקיק סלע בגודל של עד 2 מ"מ. המרכיב העיקרי שלו הוא קוורץ, אך ישנם סוגים שונים ומרכיבים רבים.

חול המחומם לטמפרטורה גבוהה משמש לייצור מרבית סוגי הזכוכית - תעשייה בת אלפי שנים.

מצבור הגדול ביותר של חול הוא במדבר סהרה שבצפון אפריקה, בו סופות החול השכיחות קברו שיירות תעבורה רבות.

חול משמש לשימושים נוספים בבנייה מלבד בטון - למשל, שכבה עבה של חול מתחת לריצוף הבית, בה עוברים צינורות התשתית.

החוף החולי של מדינת ישראל נוצר תודות לדלתת הנילוס במצרים, המזרימה חול לאגן המזרחי של הים התיכון. הקמת סכר אסואן במצרים הפחיתה משמעותית את כמול החול.