הילד הזה עוד יגיע רחוק

דווקא בעונה שנראית כאחת התחרותיות והמעניינות ב-NBA בשנים האחרונות, את הפוקוס כאן בישראל תגנוב אחת הקבוצות הגרועות בליגה: סקרמנטו קינגס. זו שסיימה את העונה האחרונה עם המאזן הגרוע ביותר בליגה, ובעצם הכי גרועה שלה בהיסטוריה. הכל בגלל עמרי כספי כמובן.

לקינגס אין מה למכור ב-NBA. הכישרון הגדול ביותר שלה, טייריק אוואנס, הוא שחקן שעוד לא רשם משחק רשמי אחד בליגה אחרי שנבחר רביעי בדראפט האחרון. ביחד עם קווין מרטין, שהוביל את הקבוצה עד היום, השניים ישמשו כמוציאים העיקריים לפועל. אחריהם ברשימה אפשר יהיה למצוא את בנו אודריך הסלובני (ההוא שדייויד בלאט הביא למכבי ואף אחד לא הבין למה), רודריגז הספרדי ונוצ'יוני הארגנטיני. נשמע כמו התחלה של בדיחה טובה, אבל ב"ארקו ארינה" בסקרמנטו לא צוחקים כבר כמה שנים. הקבוצה לא העפילה לפלייאוף כבר שלוש שנים. ומי בכלל זוכר את אותן ארבע שנים גדולות בתחילת שנות האלפיים עם עונות של מעל 70% הצלחה.

פול ווסטפאל, שהגיע הקיץ והוא המאמן הרביעי תוך שלוש שנים שנוחת בקבוצה, הבין שבצד ההתקפי השיפור יהיה הדרגתי וארוך, ומראש התרכז בשיפור רמת האגרסיביות. המטרה לפיה בנה את הקבוצה היא ברורה: לגרום לכך שליריבות הרבה פחות כיף לשחק מול סקרמנטו. כספי אמור למלא תפקיד מרכזי במהלך.

כספי נמצא במגמת עלייה מתמדת. מי שרק לפני שלוש שנים היה מחליף בגליל עליון הפך לשחקן חמישייה בקבוצת NBA במהלך משחקי ההכנה. גם אם הציניקנים יצעקו שזה בגלל פציעות, הם ישכחו שרק לפני חודשיים, אחרי טורניר ההכנה בלאס וגאס, הם כבר שלחו את עמרי חזרה לאירופה "להתבשל".

אבל בואו נסתכל על העובדות: עמדת הסמול-פורוורד היא העמדה העמוסה ביותר בסקרמנטו. עמרי מתחרה על דקות משחק מול ארבעה שחקנים (!), וגם אם אחד נפצע, עדיין נשארו שלושה שלפחות שניים מהם טובים ממנו על הנייר. בזכות החלטות נכונות שלקח (ויתור על קמפיין הנבחרת לטובת מחנה אימון במיאמי) ובהשקעה חסרת פשרות, הגיע מתשע דקות בגארבג'-טיים של משחק ההכנה הראשון, למקום בחמישייה ו-30 דקות במשחק ההכנה האחרון. כל זה תוך פחות מחודש. הוא מוביל את קבוצתו, וגם את כל הרוקי'ס באחוז קליעה מהשלוש בהכנה (52%) ושני בקבוצה באחוזים לשתיים. תוסיפו לזה את ההגנה הקשוחה (כולל על קובי בראיינט), והיכולת לשחק גם בעמדות הפאוור-פורוורד והסקנד-גארד, ופתאום הבחירה מספר 23 בדראפט לא נראית מופרכת.

נכון שזו תהיה חוכמה גדולה יותר להביא את האנרגיה וההתלהבות במשחק מספר 60 (מתוך 82) אחרי מסע משחקים של שבועיים, כשהוא לא יזכור באיזו עיר הוא נמצא, אבל אם ימשיך בדרך ובנחישות אותן גילה עד כה, הוא ימשיך להרביץ עד צלצול הבאזר האחרון של העונה.

טורקוגלו הישראלי?

המודל אליו משווים את עמרי הוא טורקוגלו, שנבחר גם הוא על-ידי הקינגס בשנת 2000. בשלוש העונות הראשונות שלו בקינגס הוא לא השאיר חותם. אבל שש שנים אחרי, אותו טורקוגלו הוביל את אורלנדו עד לגמר ה-NBA. כספי מגיע לארה"ב ברמה טובה יותר מזו שבה שהגיע טורקוגלו, במיוחד בצד ההגנתי.

משחקי ההכנה דווקא הדגישו שחקן אחר שיכול לשמש מודל מתאים יותר להערכת הרמה שאליה יוכל כספי להגיע, ברוס בוואן, הפורוורד של סן אנטוניו ספרס שפרש בעונה שעברה. בוואן נודע בהגנה חסרת הפשרות ויכולת הקליעה מעבר לקשת. הוא היה שחקן מוגבל יחסית, אבל שני האספקטים האלו אותם ביצע בצורה פנומנלית, הביא אותו להיות שחקן חמישייה באלופת ה-NBA ולסיים קריירה עם שלוש טבעות אליפות. גם לבואן לקח כמעט חמש שנים אפורות וקשות בליגה עד שהגיע למעמד הזה.

כמו טורקוגלו ובוואן, כספי חייב לזכור שהוא מתחיל עכשיו ריצת מרתון רב-עונתית. הוא יקבל מכות וייפול, חשוב מאוד שיידע לקום ולהמשיך לרוץ, כי בדיוק כמו רץ מרתון המטרה הראשונה היא קודם כל לסיים את הריצה.

כספי לא צריך "לסחוב" את סקרמנטו לפלייאוף, ההצלחה שלו במבחן הקבוצתי תהיה ביכולת לסייע לקבוצה במאמציה להפסיק להיות הקבוצה הגרועה בליגה. לא דרישה בשמיים. ברמה האישית המטרה שלו תהיה להמשיך במגמת ההתקדמות, כשהמבחן הבא הוא מבחן היציבות ושימור מעמדו ברוטציה גם כשיחזרו הפצועים.

אם ימשיך כל הזמן להיות במגמת התקדמות - כי תנאי הפתיחה שלו די טובים - הוא יהיה הרבה מעבר ל"ישראלי הראשון ב-NBA".