תמונת מצב עגומה של בתי החולים: הגירעון תפח ל-648 מ' ש'

שיבא - בית החולים היחיד עם עודף ב-2008 ■ בתי החולים הגדילו משמעותית את היקף הניתוחים עבור אזרחים זרים כדי להגדיל הכנסות הציבור הישראלי עלול לשלם בתורים ארוכים

הגירעון התפעולי של בתי החולים הממשלתיים גדל בשנת 2008 ב-324 מיליון שקל, והסתכם ב-648 מיליון שקל שפל שלא נרשם מאז שנת 2003. מדובר בגידול שלילי של 9.7%, לעומת גידול של 5.1% ב-2007 ו-=4.6% בשנת 2006. כך עולה מהניתוח הפיננסי השנתי שפרסם היום (ד') חשב משרד הבריאות, דודי גרשונוביץ', אשר נכתב על ידי רו"ח אלי ביתן ויריב גבאי.

למעשה, בתי החולים רשמו עודף של 8 מיליון שקל רק לאחר שמשרד הבריאות הזרים להם 400 מיליון שקל, ורק לאחר שגייסו תרומות בסך 256 מיליון שקל מיהודים טובים בארץ ובעולם. סך התרומות גבוה ב-108 מיליון שקל לעומת סך התרומות בשנת 2007, וזאת למרות שבמחצית השנייה של 2008 פרץ המשבר הכלכלי.

הגידול החד בגירעון נובע בראש ובראשונה משורה חסרת תקדים של הסכמי שכר שנחתמו ב-2008, בעיקר עם ציבור הרופאים והאחיות. הסכמים אלה לבדם עלו לבתי החולים הממשלתיים מעל 400 מיליון שקל, כך שהוצאות השכר האמירו לכדי 4.9 מיליארד שקל 73.4% מהכנסות הבסיס. סיבה נוספת לגידול בגירעון היא עלייה של 2.4% בהוצאות התפעול, שנובעת בעיקר מגידול עקבי בהוצאות בתי החולים בגין רשלנות רפואית. בשנת 2008 נרשם גידול של 7%, אולם מאז 2003 מדובר כבר בזינוק של 95%. אם בשנת 2003 עמדו ההוצאות בגין רשלנות רפואית על 79 מיליון שקל, הרי שאשתקד הם עמדו על 154 מיליון שקל.

במשרד הבריאות מבהירים כי ככל הנראה לא מדובר בעלייה בהיקף המקרים של רשלנות רפואית, אלא במגמה עולמית של עלייה במודעות הציבור לכך שהם יכולים לתבוע בתי חולים וזאת לצד פסיקות של בתי המשפט שהעניקו בשנים האחרונות פיצויים נדיבים לתובעים. העלייה המשמעותית שחלה ב-2008 נובעת בעיקר משום שמשרד הבריאות החליט לשנות גישה בעניין מקרי הרשלנות: אם עד אז נהג המשרד לשאת במרבית ההוצאות בגין רשלנות רפואית, הרי שעתה בתי החולים נאלצים לשלם את הרוב זאת כדי לעודד אותם לצמצם את מקרי הרשלנות.

גם עלייה בהיקף החובות מצד חברות ביטוח וגורמים נוספים, לא תרמה למצבם הפיננסי של בתי החולים. לחברות הביטוח לוקח מעל 500 ימים לשלם לבתי החולים החזרים בגין טיפול בנפגעי תאונות דרכים, ואילו למשרד הביטחון לקח בממוצע 260 ימים כדי לשלם על טיפולים שעברו בבתי החולים חיילי צה"ל. לצורך השוואה, המוסד לביטוח לאומי משלם בתוך 16 ימים בלבד לבתי החולים, בגין לידות. סיבה נוספת לגירעון בתי החולים היא היקף נרחב של הנחות המוענקות לקופות החולים, מה שהביא לכך שכמעט לא נרשם גידול ריאלי בהכנסות בתי החולים משירותים רפואיים.

לעומת ביצועים פיננסיים ירודים ברוב הפרמטרים, שני תחומים רושמים עליות עקביות: תיירות מרפא, ותאגידי הבריאות (ראו הרחבות נפרדות). הכנסות בתי החולים הממשלתיים כתוצאה מטיפולים רפואיים הניתנים לאזרחים זרים, עמדו בשנת 2008 על 102 מיליון שקל זאת לעומת 86 מיליון שקל בשנת 2007 ולעומת 34 מיליון שקל בשנת 2005. תיירות המרפא מסייעת לבתי החולים ולכן משרדי הבריאות והאוצר לא מונעים או מגבילים אותה, אולם כפי ש"גלובס" חשף בינואר האחרון, יש בה משום חשש לפגיעה באזרחים ישראלים המשלמים מסים - שעלולים למצוא עצמם עם תורים ארוכים יותר לטיפולים.

גם ההכנסות של בתי החולים מתאגידי הבריאות (קרנות שפועלות בבתי החולים הממשלתיים ומשלמות משכורות בגין פעילות אחר הצהריים), רשמו גידול שיא (11%) בשנת 2008 והן עומדות על 1.46 מיליארד שקל. לצורך השוואה, הגידול שחל בהכנסות התאגידים בין השנים 2005-2007, עמד על 6% בלבד.

שיבא - היחיד ללא גירעון

כמו בשנים קודמות, בית החולים הגדול בישראל, שיבא (תל השומר), הוא היחיד שלא נקלע לגירעון תפעולי ואף רשם רווח תפעולי של 9 מיליון שקל. שיבא מצטיין בעיקר משום שהוא שומר על שיעור הוצאות שכר נמוך יחסית (62.3% מהכנסות הבסיס), לעומת ממוצע של 73.4% בשאר בתי החולים הממשלתיים. בית החולים איכילוב בת"א רשם הפסד תפעולי של 37 מיליון שקל (2.8% מההכנסות), ואילו ביה"ח אסף הרופא רשם הפסד תפעולי של 66 מיליון שקל (10.6% מההכנסות). ביה"ח הלל יפה בחדרה רשם הפסד תפעולי של 40 מיליון שקל (11.9% מההכנסות),

ואילו ביה"ח רמב"ם בחיפה רשם הפסד תפעולי של 118 מיליון שקל (12.8% מההכנסות). מי שהציגו הפסדים כבדים במיוחד הם בתי החולים וולפסון (חולון), בני ציון (חיפה), ביה"ח נהריה וביה"ח פוריה (טבריה).

את ההפסד הכבד ביותר רשם בית החולים זיו בצפת 74 מיליון שקל שמהווים 33.5% מהכנסות הבסיס שלו. ניתוח רב שנתי מעלה כי ביה"ח זיו סובל מהוצאות שכר גבוהות מאוד באופן חריג, המהוות 95% מהכנסות הבסיס. הוצאות השכר בזיו נובעות מהיותו בי"ח פריפריאלי שחייב לתמרץ את רופאיו יותר בשל ריחוקם מהמרכז, וכן בשל ריבוי בעובדים ותיקים ובכוח אדם רב המוסמך בסיעוד. מסיבות אלה במשרד הבריאות מגדירים את הגירעון של זיו כ"גירעון מובנה", כלומר כזה שמחייב סבסוד גבוה ושוטף מצד הממשלה.

הבלאי הכי גבוה - בוולפסון

חשבי משרד הבריאות והכלכלנים הבכירים במשרד, מבצעים מדי שנה הערכה של שווי הציוד הרפואי בבתי החולים הממשלתיים. הסכומים שנקבעו (788 מיליון שקל בשנת 2008, 30% משווים המקורי) אולי לא אומרים דבר לציבור, אולם צרכני הבריאות וודאי ירצו לדעת כי הערכה כספית זו מצביעה על כך שהציוד בבתי החולים מיושן, ולמעשה מיצה שני שליש מאורך חייו.

למי שממש רוצה לדעת, הציוד המיושן ביותר נמצא בביה"ח וולפסון, שם שווי הציוד נאמד ב-20% בלבד משוויו המקורי. "מכשיר ישן עובד כמו מכשיר חדש, אבל יש יותר סיכויים שהוא יתקלקל ואז לפחות לתקופה מסוימת זה אומר שעלולים להיות יותר תורים" כך מסביר יריב גבאי, כלכלן בכיר בחשבות משרד הבריאות. בית החולים המצטיין הוא ברזילי באשקלון, שם הציוד נאמד ב-46% משוויו המקורי. שיבא, שהצטיין בניהול הפיננסי, מחזיק ציוד שנאמד ב-35% משוויו המקורי.

שיעור הרווח/ (הפסד) מההכנסות רווח/ (הפסד) תפעולי שיעור הוצאות שכר סה"כ הכנסות במיליוני שקלים בית החולים
0.60% 9 מיליון 62.30% 1,590 שיבא
-2.80% -37 71.50% 1,562 איכילוב
-10.60% -66 76.40% 667 אסף הרופא
-11.90% -40 75.10% 372 הלל יפה בחדרה
-12.80% -118 68.30% 992 רמב"ם
-13.60% -49 81.10% 390 ברזילי באשקלון
-16.70% -74 80.80% 512 וולפסון בחולון
-18.70% -87 81.10% 506 בי"ח נהריה
-21% -66 82.90% 343 בני ציון בחיפה
-21.90% -46 83.30% 191 פוריה בטבריה
-33.50% -74 95.50% 243 בי"ח זיו בצפת