בג"ץ: המדינה תנמק מדוע חוקק היטל הבצורת בחוק ההסדרים

שופטי בג"ץ תהו מדוע היטל הבצורת עבר חקיקה מזורזת ללא דיון מעמיק, ומדוע הוא אינו מבחין בין מגזרים שונים בציבור ואינו מותאם לצרכים ונסיבות שונות ■ הצו הוגש בעקבות דיון ב-4 עתירות שהוגשו כנגד היטל הבצורת

בג"ץ הוציא היום (ב') צו על-תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל היטל הבצורת, בשל פגמים בחקיקתו ומשום שפגיעתו בזכויות האדם אינה מידתית.

בדברים אלה מתייחס בג"ץ לכך שההחלטה על היטל הבצורת נעשתה במסגרת חוק ההסדרים, כלומר בחקיקה מזורזת.

עוד מתייחסים הדברים לכך שהחוק אינו עושה הבחנה לעומק בין מגזרים שונים של הציבור ואינו מותאם לצרכים ונסיבות שונות, ובכך פוגע באוכלוסיה.

הצו הוצא בעקבות דיון ב-4 עתירות כנגד היטל הבצורת, בדיון שנערך בהרכב של 3 שופטים: כיו"ר שימש אדמונד לוי, ולצידו היו חנן מלצר ועוזי פוגלמן. המדינה נדרשת להגיש את תשובותיה בתוך 45 יום, ולאחר מכן בית המשפט יקבע דיון המשך בעתירות.

עתירה אחת הוגשה על-ידי נציגי עיריית אילת ותושביה, שטענו כי אילת מייצרת מים עבור עצמה ומהווה יחידה מנותקת ממערכת המים הישראלית, ולכן אין להטיל על תושביה היטל בצורת.

עתירה נוספת הוגשה על-ידי יישובים קהילתיים, שנציגיה טענו כי תושבי היישובים הללו עברו להתגורר בהם כדי לגור בתנאים של טבע וכפר וליהנות מגינות מטופחות. לטענתם, לו ידעו כי יוטל מס על צריכת המים שיהפוך את אחזקת הגינות שלהם ליקרה - אולי היו מקבלים החלטה אחרת.

העתירה השלישית הוגשה על-ידי מגדלי עופות, שיוצגו על-ידי עו"ד אלי זוהר. לטענתם, גידול העופות מחייב שימוש מוגבר במים, ומבחינתם היטל הבצורת הוא דרקוני, ואין לעשות גזירה שווה בינם לבין שאר אזרחי ישראל בנושא היטל הבצורת, אלא להוציא אותם מהכלל ולא להחיל אתו עליהם.

העתירה הרביעית היתה של איש העסקים יוסי אלון, ממייסדי קבוצת הייעוץ העסקי פורסט, והוגשה בשמו על-ידי עו"ד ברק רון ממשרד עוה"ד אדם.

מס גולגולת

הטענות העיקריות בעתירה זו הן לפגמים בהתנהלות הממשלה זה שנים ארוכות בנושא יצירת מקורות מים. "אנחנו נגד החוק, ואם כבר הוא מתקיים - אז אנחנו דורשים לפחות שכספי ההיטל שייגבו על-ידי האוצר יילכו אך ורק לייצור מקורות מים - ולא ישמשו סתם כמס נוסף", אמר ל"גלובס" יוסי אלון.

במהלך הדיון אמר עו"ד ברק רון לנציגי הממשל: "תטילו מס גולגולת אם אתם רוצים מסים ישירים".

את הכנסת ייצגה בדיון עו"ד רוקסנה שרמן-למדן, ואת המדינה ייצגו עוה"ד שוש שמואלי ורועי שויקה.

השופטים שאלו את נציגי המדינה שאלות רבות, כשהם מתמקדים בעיקר בכך שהחוק חוקק במסגרת חוק ההסדרים. זאת, בהמשך לכך שבעתירתו טען יוסי אלון כי "לא ראוי שגורלו של צורך יסוד של הציבור, כמו אוויר לנשימה ומים לשתייה, ייקבע בהליך חקיקה מהיר. מן הראוי כי פתרונו יידון במסגרת דיון ענייני".

עוד התמקדו השופטים בכך שכספי המס לא נאספים למטרות ייצור מקורות מים, אלא מכוונים באופן כללי לקופת האוצר.

נזכיר כי עו"ד רון גם הגיש עם העתירה בקשה למתן צו שיורה למדינה לא לעשות שימוש בכסף שייגבה אלא רק לשם פתרון משבר המים, וזאת עד לאחר סיום הטיפול בעתירה.

בעניין זה קבע בית המשפט: "לא ראינו להוציא צו ביניים כנגד גביית היטל המים, שכן הגבייה היא בת-החזר". כלומר, אם ייגבו הכספים - המדינה תחליט מה תעשה בהם, כי את הכסף אפשר להחזיר.

אולם, בנושא החקיקה המזורזת ונטולת ההבחנה לכאורה, הורה בג"ץ כאמור למדינה לספק על כך תשובות.