אח! נוסטלגיה שכזו

בשנים האחרונות מתנהל דיון ציבורי סביב הישגי התלמידים בישראל, הנחשבים לנמוכים במיוחד לעומת הישגי התלמידים במדינות המפותחות. כפי שנחשף בסדרת מבחנים בינלאומיים בעשור האחרון, התלמיד הישראלי הממוצע נופל בהישגיו ביחס לתלמיד הממוצע בעולם המערבי, כמעט בכל מקצועות הליבה, ביניהם מתמטיקה, מדעים וכישורי שפה.

בשנת 2006 ישראל דורגה במקום ה-39 מתוך 58 במבחן פיז"ה. בפעם הקודמת שבה השתתפה ישראל במבחן הבינלאומי, בשנת 2002, זכו תלמידי ישראל למקום ה-33 מתוך 41. הישגים נמוכים אלה מעידים בראש ובראשונה על חולשתה של מערכת החינוך בישראל.

האם היו לנו הישגים כה נמוכים מאז ומעולם? ממש לא. בשנות ה-60 הגיעו תלמידי ישראל למקום הראשון במבחנים השוואתיים במתמטיקה. כלומר, הם עלו בהישגיהם על תלמידי המדינות המפותחות, ביניהן גרמניה ויפן. אלא שמאז, חלה ירידה הדרגתית בהישגי התלמידים בישראל, וכיום הם מדשדשים באזור העשירייה השלישית-רביעית, אחרי רוב המדינות המפותחות בעולם.

במקביל לירידה התלולה הזו, בזמן שמרבית המדינות המפותחות בעולם מגדילות בהתמדה את תקציבי החינוך שלהן - ישראל נותרת מאחור. 20 מתוך 26 מדינות ה-OECD הגדילו ב-%20-30% את תקציבי החינוך שלהן בין השנים 1995 ל-2003. לעומת זאת בישראל, תקציב החינוך גדל בשנים אלה בפחות מ-10%.

השוואה מעניינת: הישגיהן של מרבית המדינות המפותחות בתחום החינוך עומדים בקנה אחד עם מדד התמ"ג לנפש ומדד הפיתוח האנושי, המעידים על יעילות כלכלית. נכון ל-2008, בעוד בישראל התמ"ג לנפש עמד על כ-28 אלף דולר, בשווייץ המדד עמד על 43 אלף, בקנדה - כ-40 אלף, וביפן - 34 אלף: כולן מדינות שדורגו גבוה מאוד בהישגיהן הלימודיים במבחנים בינלאומיים. גם כאשר משווים את מדד הפיתוח האנושי, המשקלל תמ"ג לנפש, תוחלת-חיים והישגים בחינוך, ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית למדינות הנ"ל. בדוח לשנת 2009, קנדה נמצאת במקום ה-4 ברשימה, שווייץ במקום ה-9, יפן אחריה במקום ה-10. ישראל נמצאת במקום ה-27.

קיים מתאם גבוה בין הישגיה של ישראל בתחום החינוך לבין התמ"ג לנפש ומדד הפיתוח האנושי. נראה כי מצב זה משפיע על חוסנה הלאומי של ישראל ומהווה בלם המעכב אותה מהתפתחות מהותית ויישור קו עם המדינות המובילות. חוסנה של ישראל יעמוד, מעבר לעוצמתה הצבאית, על צמיחה בייצוא מוטה מחקר-ופיתוח, לצד צריכה פרטית מקומית חזקה. אלו גם אלו תלויים באופן הדוק ברמת השכלה גבוהה ובחיזוק השכבות החלשות לשם הגברת יכולתן הכלכלית.

רק השקעה מהותית בחינוך ובניהול מערכת החינוך על-פי יעדים ומדדים ממוקדים, יביאו לקידום החברה והכלכלה בישראל. ההשקעה בחינוך היום, תתורגם במרוצת השנים לצמיחה ולשגשוג בכל שאר תחומי החיים. אם נדאג היום לחזק את מערכת החינוך ובתוך כך גם להעניק לילדים ולנוער הזדמנות שווה לרכוש חינוך והשכלה - לילדי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, לבעלי הצרכים המיוחדים ולבעלי האפשרויות המוגבלות - נוכל להשפיע ולעצב את החברה הישראלית, ולקדם אותה לאין שיעור.

אני קורא לראשי המשק לגלות מעורבות, להירתם ולתרום, כי הצרכים רבים והיכולות להשפיע מגוונות. עלינו להציב את חינוך דור העתיד בראש סדר העדיפויות, ולראות בהידרדרות מערכת החינוך איום אסטרטגי ברמה הלאומית. אם ישכילו ראשי המשק להתאחד למען המטרה, כאשר כל אחד מהם יאמץ לחיכו ולו ארגון חינוכי אחד בלבד - תוך הנחלת מסורת של התנדבות עובדים והענקת סיוע כספי וטכנולוגי - נרוויח כולנו חברה חזקה, אמידה ומגובשת יותר. *

הכותב הוא מנכ"ל פלאפון, מכהן כדירקטור בעמותות החינוך YRF ו"חינוך לפסגות" ופעיל בעמותות חינוך נוספות