צעד קטן לתחרות

בשנים האחרונות נתלות חברות הסלולר בישראל בדו"חות התקופתיים שמפרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' על מצב התחרות בשוקי הסלולר בעולם.

על-פי הדו"ח, מצבנו לא רע, ורמת המחירים בשוק נמצאת במקום טוב באמצע. למעשה, הדו"ח של מריל לינץ' הוא קלף מרכזי בטענות חברות הסלולר נגד כל שינוי בשוק הזה. אלא שעם כל הכבוד למריל לינץ' ולעבודה שלו, איש מעולם לא בדק את מהימנות הדו"ח ועל מה הוא מבסס את תחשיבי מחירי השיחות שלו.

השוואה בין מחירי סלולר היא עניין מורכב בגלל ריבוי התוכניות, סבסוד הטלפונים (בעולם, חצי מהמכשירים לא נמכרים על-ידי המפעילים), תוכניות אינטרנט, חבילות שונות ועוד. לכן יש להיות זהירים כאשר נתלים בגרף המחירים המפורסם.

דווקא הדו"ח ההשוואתי שפרסם לפני כחצי שנה משרד התקשורת, שבראשו עומד השר משה כחלון, על מצב התחרות בשוק הסלולר מעניין יותר מהדו"חות של מריל לינץ'. ראשית, המשרד מצא כי התעריפים בישראל נמוכים יחסית לאירופה: כ-0.10 דולר בממוצע לדקה, אך גבוהים ביחס לחלק מהמדינות באמריקה ובאסיה.

הלקוח בארץ נהנה משירות טוב, רשתות איכותיות, מתקדמות טכנולוגית, ופרושות באופן נרחב בכל חלקי הארץ. לעומת זאת, המחיר הממוצע עלה בשנת 2008 בכ-2.6%, בעוד שברוב מדינות העולם המחירים ירדו. מלבד זאת, למרות ההחלטה על ניוד מספרים - שיעור המעבר (נטישה) בין חברות נמוך ביחס לעולם (1.5% לחודש), ושיעור הרווחיות גבוה מהמקובל בבריטניה, ארה"ב, צרפת, דנמרק.

אך הממצא המעניין ביותר בסקירה של משרד התקשורת הוא שרווחיות החברות והתשואה להון הפעיל צמחה באופן משמעותי. שיעור ה-EBITDA עלה מ-31% ב-2006 ל-35% ב-2008, ואילו התשואה על ההון הפעיל צמחה מ-24% ב- 2006 ל-38% ב-2008.

כל אלה מראים כי הריכוזיות בשוק הסלולר גדולה, והתחרות נמצאת במגמת ירידה. אחרת איך מסבירים רמת נטישה נמוכה והכנסה גבוהה מאוד פר לקוח ברמת תחרות גבוהה? מדוע הצרכן הישראלי לא עובר בין חברות? האם זה כי הוא כל-כך נאמן ואוהב את חברת הסלולר שלו - או שפשוט אין מאבק על המחיר?

באחת העבודות המעניינות שנעשו בישראל על-ידי חברת הייעוץ BDO נמצא כי פרטנר נהנית מרווחיות עודפת יוצאת דופן בהשוואה למדינות המדגם. הרווחיות העודפת, כפי שמשרד התקשורת רומז עליה, היא הוכחה מרכזית לכך שמצב התחרות בשוק הסלולר אינה מספקת. וחוץ מזה, בהנחה שרמת התחרות בשוק היא סבירה - האם זה אומר שאי-אפשר לדרוש ולשפר יותר?

הבעיה היא שמודל ה-MVNO הוא בעייתי כשלעצמו. לא צריך לתלות בו תקוות גדולות מדי ולצפות שזה מה שיחולל מפנה בשוק. רצוי שהוא יהיה, אבל חשוב לא פחות לשים דגש על שמירה קפדנית של רשת נייטרלית, לפיה המפעילים לא יוכלו לתעדף או לנטר תנועה של לקוחות וחברות על הרשת שלהן.

בנוסף, יש לנקוט מדיניות התומכת בגישה חופשית לכל הרשתות הסלולריות והנייחות כאחת - לטובת כל מי שיכול ורוצה להציע שירותים ברשת.