הלו, זה מודו?

זה לא היה השבוע של דב מורן. איש ההיי-טק הוותיק, שזוכה להערכה ואף להערצה לעיתים, נאלץ להתמודד עם המציאות הקשה. למודו, הסטארט-אפ בתחום הטלפוניה הניידת, שאותו הקים בקול תרועה בתחילת 2008, חסרים בינתיים משאבים כספיים כדי לכבוש את שוק הטלפונים הניידים בעולם. מכאן, הדרך להתרחקות החלום, ולפיטורי עובדים היא כבר די קצרה.

אחרי מספר ימים של הערכות, הודיעה אתמול, יום רביעי, מודו, כי תפטר כ-110 עובדים, כ-40% מהעובדים בחברה. זו אמנם לא מכירת חיסול, אבל זו גם לא ההצלחה הפנומנלית שמורן ניסה למכור לנו בתחילת הדרך. "אני עדיין מאמין שמודו תצליח", חזר מורן על המנטרה באוזני העיתונאים, ואף: "אנחנו עוד נקלוט את העובדים שפיטרנו חזרה".

קל להאמין למורן. אתה נסחף איתו למרחבי החלומות והחזון, ורוצה להאמין שזו רק מעידה קטנה בדרך להקמת חברה גדולה. בדרך זו הצליח מורן לגייס יותר מ-100 מיליון דולר ממשקיעים, ומאות עובדים שדירגו את מודו כמקום העבודה האטרקטיבי ביותר בתחום ההיי-טק.

אבל המציאות היא לפעמים מראה עקומה, והיא מראה לך את מי שנמצא מאחוריך, את מה שלא הצלחת לקבל, ואת החסרונות הגדולים במה שעשית.

למודו, במקרה הזה, יש מתחרים חזקים, שוק קשה, מוצר שהצלחתו נמצאת בסימן שאלה, ומחסור גדול במשאבים. למורן מחכה מלחמה ארוכה וקשה לא רק כדי להצליח, אלא כדי לשרוד. שיהיה בהצלחה.