חוות "דגי הדן", המונה כיום 45 בריכות, היא כמעט החווה היחידה המגדלת דגי פורל בישראל . החווה מספקת 90% מדגי הפורל לשוק המוסדי והקמעונאי, ואת דגי הפורל של "דגי הדן" ניתן להשיג גם כדגים קפואים ברשתות השיווק או לרכוש טריים במעדניות וברשתות השיווק.
אורי מיטל, מנכ"ל דגי הדן, מספר את סיפור הקמתו של המקום: "הרעיון להקמת החווה שסבב סביב ניצול הסמיכות למקור מים זורמים כדי לגדל דגי פורל, עלה בראשם של מייסדי קיבוץ 'דן' כבר עם הקמתו ב-1939.
אך מלחמת העולם השנייה דחתה את ביצוע התוכנית.
ב-1946 כבר נחפרו בריכות ומי הדן הוטו בתעלות בטון. המתיישבים החלו בניסיון הראשון והמרתק לגדל דגי פורל בארץ ישראל.
"את הניסיון הראשון הזה, קטע פגז סורי שפגע בבריכות הדגים והדגים נשטפו למימי הדן. אנשי הקיבוץ המשיכו לתכנן את חידוש גידול דגי הפורל, גם בשעה שהקיבוץ היה בקו האש. כשהורחק האיום הסורי ב-1967, התאפשרה הגישה אל מקורות הדן ללא סיכון והוחלט לחדש את חוות הפורלים. בשנת 1969 הגיעו 100 אלף ביצים מאיטליה ואוכלסו ברשתות פלסטיק עד לבקיעתן ובשנת 1973 כבר היו בחוות הפורלים 6 בריכות דגים. בשנת 1993, קפץ המספר בחווה ל-30 בריכות דגים והוקם תאגיד 'דגי הדן'".
מחזור פעילות:
כ-20 מיליון שקל בשנה.
ההצלחה הגדולה ביותר בעסק: "ההצלחה חסרת התקדים של החיסון המיוחד שפיתחנו בחווה יחד עם הטיפול האיכותי בדגים, שהתבטא בשיעורי תמותת דגים מהנמוכים בעולם. מומחים לגידול דגים מחוות ברחבי העולם מגיעים כיום ללמוד מחוות דגי הדן".
האכזבה הגדולה ביותר בעסק: "למרות כל היתרונות הברורים של הדגים, צריכת הדגים לנפש בישראל עדיין לא מתקרבת לרמות המקובלות באירופה".
מוצר אהוב: "דג פורל מעושן".
מפרגנים למתחרים: "חברת 'נטו', שבאמצעות המותג 'דלי דג' מביאה את מגוון הדגים הגדול לשולחנו של הישראלי הממוצע".
עם מי הייתם רוצים לעשות עסקים: "עם מפעלים המתמחים בעיבוד דגים, כגון מפעלים לעישון וכבישה של דגים".
תוכניות לעתיד: "כניסה לתחום גידול דגי הנוי לייצוא".
באיזה מחיר הייתם מוכרים את העסק: "דגי הדן הוא חלום שהתממש עבור מקימי קיבוץ דן, ולכן אין לו מחיר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.