מצב הבנייה לגובה: 54 אלף תושבים על כל מגדל בת"א רבתי

בת"א, כולל יפו ור"ג, רק 59 מגדלים מעל 100 מטר ■ הגיעה למקום ה-50 והאחרון ברשימת הערים ה"גבוהות" בעולם ■ הונג-קונג במקום הראשון, ניו-יורק - בשני ■ הדירוג כולל מגדלים שייבנו עד 2010

הקרקעות הזמינות לבנייה למגורים באיזור תל אביב הולכות ואוזלות, אך למרות זאת, נראה כי הבנייה לגובה בישראל בהשוואה לעולם אינה צוברת מספיק תאוצה, ותל אביב רבתי, כולל רמת גן ויפו, מדורגת במקום ה-50 והאחרון בדרוג הערים הגבוהות בעולם - הערים בהן המספר הגבוה ביותר של מגדלים מעל 100 מטר.

בתל אביב רבתי רק 59 מגדלים מעל 100 מטר והיחס עומד על 54,237 תושבים פר מגדל. כך עולה מנתונים של המועצה הבינ"ל לבניה גבוהה וסביבה עירונית CTBUH, אשר מתפרסמים על ידי ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות ונציג הארגון בישראל, לקראת הכנס הארצי השנתי של איגוד המהנדסים שיערך בשבוע הבא במרכז אווניו שבקרית שדה התעופה.

את הדרוג מובילה ללא עוררין הונג קונג, שבתחומה לא פחות מ-2,354 מגדלים בגובה של 100 מטר ויותר, כאשר והיחס עומד על 3,059 תושבים לכל מגדל מגורים. לשם השוואה, עבור כל מגדל גבוה בלוס אנג'לס יש יותר מרבע מיליון תושבים, כך שהונג קונג מובילה גם ביחס של מגדלים גבוהים פר תושב.

ניו יורק מדורגת במקום השני עם 794 מגדלים מעל 100 מטר והיחס עומד על 27,582 תושבים פר מגדל. טוקיו תופסת את המקום השלישי בדרוג עם 556 מגדלים בשטחה וכ- 60,000 תושבים פר מגדל, ובדובאי, נכון לשנת 2010, יש 403 מגדלים מעל ל-100 מטר עם יחס מעניין של כ-3,800 תושבים פר מגדל.

במקומות החמישי עד העשירי בהתאמה - שנגחאי, בנגקוק, שיקגו, גואנז'ו (סין), סיאול וסינגפור.

במקומות האחרונים ברשימה לפני תל אביב מדשדשות דאלאס במקום ה-49, לאס וגאס, האנגז'או ושיאמן וריו דה ז'נרו.

נתון מעניין נוסף הוא שסין הכניסה לדרוג לא פחות מ-16 ערים, בהשוואה ל-10 ערים בלבד מארה"ב ו-3 ערים באירופה (מוסקבה, פריז ואינסטנבול). סה"כ, אסיה הכניסה לרשימה 26 ערים או 52% מחמישים הערים הגבוהות בעולם.

מהנתונים עולה עוד כי בשלוש הערים הגבוהות באירופה פחות מגדלים גבוהים מאשר בעיר אחת (גונז'או) בסין.

הנתונים מתייחסים למגדלים קיימים ומגדלים שייבנו עד שנת 2010.

יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, דני מריאן, מציין כי בשנים האחרונות הבנייה לגובה הפכה לפתרון מקובל במרקם העירוני בעולם ובישראל. הבנייה לגובה כבר אינה נתפסת כחריגה, לא בהיבט האדריכלי, לא בהיבט הטכנולוגי והביצועי וגם לא בעיניו של המשתמש. "איגוד המהנדסים בישראל נמצא היום בחזית הידע העולמית של בנייה לגובה. המהנדסים הישראלים מתכננים בניינים גבוהים בארץ ובעולם , משתתפים בקונגרסים בינלאומיים ומבחינת הידע ההנדסי אין מניעה לתכנן או לבנות בישראל בניין בן 150 קומות או יותר".

ישראל דוד, נציג ישראל במועצה לבנייה גבוהה ובעל משרד י.דוד מהנדסים, מציין כי הבעיה היא שראשי ערים ומהנדסי ערים במקומות מסוימים מפחדים לאשר מבנים רבי קומות בשל החשש שלהם מהסביבה. "השכנים לא מעוניינים בהגדלת הצפיפות וטוענים טענות של צל וכ"ד. ראש העיר רוצה להיבחר בפעם הבאה ולא מעוניין להסתכסך עם האזרחים. רק בחצי שנה האחרונה ראינו את תוצאות מאבק התושבים במגדל אסותא וככר המדינה. הדרך הנכונה היא לבצע פינוי בינוי בבנייה ישנה, לשפר את סטנדרט הבנייה ולהקים מגדלים תוך יצירת יותר שטחים ירוקים בשטח המתפנה. המדיניות של הקברניטים היא תמיד פופוליסטית במדינה שלנו ולכן, כל עוד זה לא יהיה פופוליסטי לבנות מגדלים, הם לא ייבנו".