בדיקת "גלובס": כך מייקר משרד התשתיות את מחירי הדלק לנהגים ללא הצדקה

אם לא די במחירי הנפט המאמירים ובמיסי הממשלה הכבדים, למחיר הגבוה שנהגי ישראל משלמים על הדלק יש גורם נוסף, סמוי, שמביא לעלייה של כ-4.5% במחיר ■ משרד התשתיות בתגובה: "הנתונים נבדקים; בתוך מספר חודשים נדע האם יש רווח עודף לחברות השיווק"

אם לא די במחירי הנפט המאמירים ובמיסי הממשלה הכבדים, למחיר הגבוה שנהגי ישראל משלמים על הדלק יש גורם נוסף, סמוי, שמביא להאמרת המחיר בכ-4.5%. המפסידים: הנהגים, כמובן.

נתחיל מההתחלה: מחיר הדלק נקבע על ידי מינהל הדלק במשרד התשתיות, אולם הוא אינו מפוקח מאז הפרטת בתי הזיקוק. נכון לחודש נובמבר, מחיר דלק 95 אוקטן הוא 6.54 שקלים לליטר. 43% מהמחיר הוא מס בלו, 14% מע"מ, 11% סך הוצאות שיווק, 1% בגין דלף, ביטוח ותוסף והחזקת מלאי תפעולי ועוד 31% נקבע לפי "מחיר שער בתי זיקוק", כלומר המחיר בו בתי הזיקוק מוכרים את הדלק המזוקק לחברות הדלק.

מעבר לשאלה האם ישנה הצדקה לשיעור המס הגבוה על הדלק, הסעיף הבעייתי והמקומם הוא "מחיר שער בז"ן". ראשית, יש להדגיש כי מחיר זה מבוסס על מחירי הדלק במדינות אגן הים התיכון, כך שהעלויות של בתי הזיקוק אינן רלוונטיות לקביעת המחיר. לכן, אגב, כאשר מחיר הנפט יורד בעולם, מחיר הדלק המזוקק לא יירד באותו שיעור כמו הנפט. הבסיס לחישוב מחיר הדלק בישראל הוא ההשוואה למחיר הדלק המזוקק באירופה, חישוב בעייתי לכשעצמו כיוון שהתקנים באירופה חמורים יותר וגם עלויות העסקת העובדים גבוהות יותר כך שברור שמחיר הדלק יהיה יקר יותר. קשה לכמת את גודל העיוות במקרה זה, אך ברור שהחישוב האמור מייקר ללא הצדקה את מחיר הדלק בארץ.

אך מלבד נקודה זו, ישנם עוד מספר עיוותים קטנים שגורמים לייקור לא מבוטל של מחיר הבנזין בישראל. נתחיל במחיר הבסיס לדלק האירופי. במשרד התשתיות הוחלט כי בסיס ההשוואה למחיר הדלק באירופה ייעשה לפי מחיר CIF LAVERA, ולמעשה זהו הבסיס ל-31% ממחיר הדלק בארץ. LAVERA היא עיר נמל בדרום צרפת אשר מהווה בסיס למחירי הדלקים באגן הים התיכון. עד כאן הכל בסדר. אך הבעיה היא במילה הלועזית השנייה CIF.

בתחום השינוע הימי ישנם 2 סוגי מחירים: CIF ו-FOB. מחיר FOB (רש"ת: Free on Board) כולל את עלות המוצר (קרי הדלק) והעמסתו על הספינה. זהו המחיר הזול מבין השניים. המחיר השני, CIF (רש"ת: Cost, Insurance, Freight), הוא יקר יותר כיוון שהוא כולל את עלות המוצר, עלות ההובלה עד היעד (ישראל, במקרה שלנו) וכן את עלות הביטוח על ההובלה.

מחיר ה-CIF הוא המחיר שהיינו נדרשים לשלם אם בתי הזיקוק היו מייבאים את הדלק המזוקק ישירות מבית הזיקוק הצרפתי. אך, כידוע, בתי הזיקוק מזקקים בעצמם את הנפט כאן בארץ, ומכאן השאלה הבלתי נמנעת: מדוע בתי הזיקוק מעמיסים על הנהג הישראלי את עלות הביטוח הימי ושינועו של הדלק לישראל, כאשר העלות שלהם בפועל היא הובלת הנפט הגולמי לנמל חיפה? בכל אופן, לפי נתוני משרד התשתיות, ההפרש בין מחיר FOB (אותו אמורה בז"ן לגבות) ובין מחיר CIF (אותו היא גובה בפועל) הינו כ-1%.

אך זהו לא סוף הסיפור. בתי הזיקוק מוסיפים למחיר עלויות נוספות, כגון: ביטוח, דלף בצינורות תש"ן (החברה הממשלתית האחראית על תשתיות הדלק במדינה), החזקת מלאי תפעול, קצובת דלף וקצובת בלו. עלויות אלו מוסיפות למחיר הדלק עוד 2.5%. עלויות אלה הכרחיות, כמובן, אך מדוע בתי הזיקוק מוסיפים אותן למחיר הדלק אם ממילא הם מייבאים את הדלק במחיר CIF LAVERA, שכבר כולל בתוכו את אותן עלויות?

בנק לאומי ועיוות המרת המט"ח

מכאן לעיוות הברור ביותר, שלא לומר המרגיז ביותר - שער הדולר. מחירי הדלקים בצרפת נקובים בדולרים, כמו גם עלויות השינוע והביטוח. לפי איזה שער דולר יש להמיר את העלות לשקלים?

ובכן, משרד התשתיות מספק לכך תשובה ברורה באתר האינטרנט שלו, שם נכתב כי שער ההמרה נקבע לפי "שער ההמחאות הגבוה של בנק לאומי", וזאת על מנת "להתחשב בעלויות רכישת מטבע למימון רכישת נפט גולמי ומוצריו".

ומהו בדיוק אותו "שער המחאות גבוה של בנק לאומי"? בבדיקה שערכנו עם סוחרים בשוק המט"ח עולה, כי מדובר בשער הגבוה בכ-3 אגורות מהשער היציג של הדולר, הפרש לא מבוטל כשמדובר בשערי חליפין.

והנה לכם עוד סיבה טובה להתרגז: אין בכלל דבר כזה "עלויות רכישת מטבע". בתי הזיקוק הם מהגופים הגדולים במשק, מה שמקנה להם יתרון בבואם לבצע המרות מט"ח.

"במקרה הגרוע ביותר, בתי הזיקוק יבצעו את ההמרה לפי השער היציג של הדולר כיוון שהם יכולים להעביר הוראה לכל בנק בארץ ולרכוש כל סכום בשער זה", אמר לנו סוחר בכיר בשוק המט"ח. "ב-99% מהמקרים הם יבצעו את ההמרה בחצי אגורה פחות מהשער היציג".

ומהו הנזק לנהג? ייקור הדלק בכ-1% נוספים, שכן נכון לנתוני נובמבר נקבע שער ההמרה על 3.7794 שקלים בעוד ששערו היציג של הדולר ב-1 בנובמבר נקבע ב-3.745 שקלים בלבד.

אך כאן לא תמה סוגיית המט"ח בשקלול מחיר הדלק. תמוהה מאוד העובדה שמשרד התשתיות קובע שהמחיר יבוסס על שער המחאות של בנק לאומי, אותו בנק לאומי שמחזיק ב-18% מהחברה לישראל, שמחזיקה בבז"ן. ניגוד האינטרסים במקרה זה בולט למדי, בייחוד כשמדובר במוצר כמו דלק שנמכר במיליארדי דולרים מדי שנה, שכן שער המחאות הוא שער פנימי שכל בנק קובע באופן שרירותי ובדרך גוזר קופון מהמרת המט"ח לפי השער שהוא עצמו קבע. מדוע משרד התשתיות מסתמך אך ורק על שער ההמחאות של בנק לאומי? מדוע לא מבוצע מדגם בין כמה בנקים?

משרד התשתיות: "נושא שער ההמרה נמצא בהליך בדיקה"

ממשרד התשתיות נמסר בתגובה, כי "מחיר בז"ן יצא מפיקוח. בז"ן מוכרת לחברות השיווק במחירים שונים, בהתאם למו"מ ביניהן. עם זאת, כרגולטור, בבואנו לקבוע את המחיר לצרכן הבודד בתחנה נדרשנו למחיר בנצ'מרק והשתמשנו בשיטה שהייתה נהוגה עד לפיצול ולהפרטה. בעת ביצוע הפרטת בז"ן קבעה ועדת המחירים כי מחירי הדלק בתחנה ימשיכו להיות מפוקחים ברמה של 'מחיר מאקסימלי' שמעבר לו אסור לגבות אולם ניתן לתת ממנו הנחות (בפועל קיימות הנחות שונות בכ-40% מהתחנות בישראל)".

בהתייחסו לסוגיית הפער בין מחירי CIF ו-FOB, מסר משרד התשתיות: "צריך לדעת כי בפועל מכירות התזקיקים בעולם נמכרות גם ב-CIF בתוספת פרמיה, אולם עוד בעבר נמצא כי קביעה לפי מחירי FOB עלולה לגרום לכדאיות לייצא את התוצרת (דבר שקורא כל הזמן), ואז חברות הדלק יאלצו לייבא במחירי שוק שוטפים ולא לפי מנגנון שנותן ודאות ללקוח (5 הימים אחרונים של החודש). לאור האמור, בחרה הממשלה לפצל את בתי הזיקוק ולהסיר את הפיקוח".

באשר לסוגיית שער המרת המט"ח, בו קיבל בנק לאומי "בלעדיות", נמסר ממשרד התשתיות כי שער ההמרה נקבע עוד לפני שלאומי הפך לבעל עניין בחברה לישראל, אך המשרד מציין כי "הנושא נמצא בהליך בחינה".

בכלל, במשרד ציינו בפני "גלובס" כי כל הנתונים לעיל "נבדקים כעת במסגרת בחינה חשבונאית מדוקדקת של 'מרווח השיווק', דהיינו מהו הרווח של חברות השיווק בפער שבין רכישת הבנזין מבתי הזיקוק לבין מכירתו בתחנות הדלק. כשתסתיים הבדיקה, בתוך מספר חודשים, נוכל לדעת האם קיים רווח עודף לחברות השיווק, ובהתאם לפעול במסגרת ועדת המחירים המשותפת לנו ולאוצר".

דובר בז"ן מסר בתגובה: "מחירי הדלק הנמכרים על ידי בתי הזיקוק אינם מפוקחים מאז פיצול בתי הזיקוק והפרטתן. מחירי המוצרים נקבעים במו"מ חופשי בין בתי הזיקוק ולקוחותיהם, חברות הדלק. נכון להיום, המדינה ממשיכה לפקח על המחיר הקמעונאי של בנזין 95 הנמכר בתחנות הדלק, כולל מיסוי ומע"מ. תמחור זה נקבע על ידי מנהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות, ולבז"ן אין כל מעורבות בקביעתו זו. לידיעה כללית: מאחר ובתחנות רבות ניתנות הנחות משמעותיות למחיר המפוקח, אין משמעות מיוחדת לתמחיר זה".

מחברת פז, מפעילת בז"א, נמסר בתגובה: "מחיר CIF משקף את עלויות הפיכת מוצר גלם לתזקיק והוא כולל בתוכו עלויות הובלה, תשתית ומימון. המחיר נקבע לפי הכללים הנהוגים בשוק תחרותי וחופשי. בנזין 95 הוא מוצר בפיקוח שמחירו נקבע ע"י משרד התשתיות הלאומיות. מבנה המחיר נבחן מספר פעמים בשנים האחרונות ע"י מומחים שקבעו שהמחיר עומד בקריטריונים העומדים בפיקוח כמקובל".