עמי אראל: "אם הדבר חשוב, אמצא את דרכי לשולחן העגול"

יו"ר מכון הייצוא החדש אמר ל"גלובס" בתערוכת המים והסביבה ווטק, כי "כדי להמשיך ולקדם את הייצוא, צריך לפעול לא רק בנושא של השקל החזק, אלא גם בצורה של הטבות ליצואנים, למשל בנושא של הפחתת מס חברות"

יו"ר מכון הייצוא החדש, עמי אראל, שוקל אפשרות להצטרף לפורום השולחן העגול, כדי לקדם את האינטרסים של היצואנים. כך עולה מדברים שאמר ל"גלובס". לדברי אראל, "אם הדבר חשוב, אמצא את דרכי לשולחן העגול, ואני בטוח שלא תהיה לכך התנגדות בקרב המשתתפים בפורום הזה". נציין, כי ביום ד' בשבוע הבא צפויה להתקיים פגישה נוספת של השולחן העגול, פורום שמכנס את נציג המעסיקים, שרגא ברוש, ראש לשכת הארגונים הכלכליים; נציג העובדים, עופר עיני, יו"ר ההסתדרות ונציגים מהאוצר.

אראל השתתף היום (ג') בתערוכת המים הבינלאומית ווטק לטכנולוגיות מים, אנרגיה נקייה וסביבה, שמתקיימת בשיתוף "גלובס". לדבריו, היצואנים מתמודדים עם כמה אתגרים שיש לדאוג להם בטווח הקצר ובטווח הארוך.

בטווח הקצר הדברים נוגעים לבעיית השקל החזק. "למרות הפעילות המוצלחת של בנק ישראל לייצוב תקרה לשקל, עדיין יש בעיה של עודף מטבע זר. חשוב שהמוסדיים יתחילו להשקיע בנכסים זרים כדי לסייע למדינה להתמודד עם הבעיה הזו. צריך להבין שהעולם והגיאוגרפיה משתנים - הצמיחה המשמעותית מתרחשת בכלכלות המזרח ובברזיל. צריך לסייע לייצוא לעבור הסבה לכיוון השווקים החדשים ולהתאים את המוצרים של היצואנים בהתאם. אם העסקאות היו צמודות רופי, לא הייתה בעיה לייצא", אמר אראל.

לדבריו, "כדי להמשיך ולקדם את הייצוא, צריך לפעול לא רק בנושא של השקל החזק אלא גם בצורה של הטבות ליצואנים, למשל בהפחתת מס חברות".

בראייה לטווח הארוך אומר אראל כי המדינה חייבת לדאוג לחינוך טכנולוגי. לדבריו, יש בארץ כ-2,000 בוגרי תארים טכנולוגיים גבוהים בשנה, "וצריך שהם יהיו השפיצים - חוד החנית", ציין אראל. אבל, לדבריו, "יש מספר פנטסטי של דוקטורנטים שיוצאים מפה בכל שנה ורבים לא חוזרים. חייבים לשמר אותם בארץ".

"גם אני חילקתי ברושורים"

בהתייחסו לתערוכת ווטק אמר אראל, כי תערוכה בסדר גודל כל כך משמעותי, עם כ-250 מציגים, היא לא חיזיון נפוץ. "יש פה אלפי מבקרים מחו"ל עם משלחות בעלות פרופיל גבוה מכל העולם. עבור חברות, ובפרט סטארט-אפים, יש בכך הזדמנות חשובה ליצירת קשרים. גם אני בעברי ישבתי בביתנים בתערוכות וחילקתי ברושורים. ככה מתחילה עסקה. מחליפים כרטיסי ביקור, ממשיכים במיילים וטלפונים ובסופו של תהליך יש עסקה, לעתים מהותית. זה התהליך".

אראל התייחס לעובדה שהתמ"ת הקצה ביתן נפרד לטכנולוגיות צעירות תחת השם "ביתן החדשנות הטכנולוגית". לדבריו, העובדה שהחברות הקטנות מקובצות במקום אחד מאפשרת להן לקבל את מלוא תשומת הלב של המבקרים, ולא להיות בצל של חברות גדולות כמו נטפים, למשל. "זה גם חשוב עבור הקהל שמחפש השקעות ופתרונות. גם אני בתערוכות תמיד מחפש את החדש", אמר אראל.

לדבריו, עבור חברה צעירה להתרוצץ בתערוכות בעולם זה בלתי אפשרי, אבל החשיפה בתערוכה כזאת פה בארץ לשחקנים חשובים מכל העולם היא הזדמנות גדולה מאוד. "הם נחשפים ככה ללקוחות פוטנציאליים, וככה מתחילות עסקאות", ציין.

אראל מסר כי שיעור הצמיחה המצרפי בתחום טכנולוגיות המים היה בשנתיים האחרונות 64%, ו"אני מקווה שנשמור על קצב צמיחה של עשרות אחוזים בשנה בתחום הזה".

עפ"י נתוני מכון הייצוא היקף הייצוא של טכנולוגיות מים הסתכם ב-2008 ב-1.4 מיליארד דולר, פועלות בו 250 חברות, מתוכן כ-50 סטארט אפים. ישראל מייצאת היום את היידע שלה בתחום המים ליותר מ-100 מדינות. השוק העולמי בתחום טכנולוגיות הסביבה מוערך ב-2009 ב-750 מיליארד דולר.