בית משפט השלום בחיפה חייב את חברת הדלק "הגליל" להעניק
הנחה של 11 אגורות לכל ליטר בנזין אוקטן 95 או 96 שיימכר בתחנותיה, החל מה-11 בדצמבר. זאת, עד שההנחה תגיע לסכום של 100 אלף שקל. כן חויבה החברה להעביר כ-96 אלף שקל לקרן שתפעל לבניית עמדת תדלוק עצמי בכל תחנות החברה, באופן פרופורציונאלי למספר העמדות העצמיות הקיימות ולמספר העמדות הכולל בכל תחנה.
הסכומים האמורים ישולמו במסגרת תביעה ייצוגית שאושרה נגד החברה, לאחר שנקבע כי הפרה את החוק ב-2006 כשלא הציבה עמדות תדלוק בשירות עצמי, ובכך למעשה גבתה מהמתדלקים 11 אגורות יותר לכל ליטר. זאת, משום שצו הפיקוח אוסר לגבות כלל תוספת בגין תדלוק בשירות מלא, בתחנה שבה לא הותקן מספר מינימלי של משאבות בשירות עצמי.
התביעה אושרה כייצוגית ב-2007 על-ידי השופטת תמר שרון-נתנאל, שבינתיים קודמה למחוזי. כעת קבעה השופטת ישראלה קראי-גירון כי את הסעד הראוי יש לקבוע בהתחשב בכלל מכירות הדלק בתחנות הדלק של החברה, ואין משמעות לכך שבאותה תקופה נהגים מעטים בלבד נהגו לתדלק בשירות עצמי. זאת, משום שבכל מקרה החברה גבתה 11 אגורות יותר משהיה מותר לה, בלי קשר לשאלה אם הנהגים התכוונו מלכתחילה לתדלק בשירות מלא או לא.
סעד יצירתי
מנגד קבעה השופטת כי כמות הדלק שנמכרה באותה תקופה תיקבע לפי מכירות החברה בפועל ולא לפי כמות הדלק שמשכה מבז"ן. כמות הדלק הוכפלה ב-11 אגורות כדי לקבוע את סכום הפיצוי - כ-196 אלף שקל, בצירוף הצמדה וריבית מ-2006.
בשל הקושי באיתור חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי (חלק מהמתדלקים הם נהגים מזדמנים, לא ניתן לאתר את מי ששילם במזומן או בצ'ק וכו'), פסקה השופטת כי הפיצוי יחולק לפי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, המאפשר לבית המשפט לתת סעד יצירתי, כאשר סעד כספי אינו צודק או מעשי.
כאמור, כמחצית הסכום תוקדש להנחה בסך 11 אגורות בתדלוק, והיא תחולק באופן פרופורציונלי בין התחנות של החברה לפי ממוצע מכירותיהן; המחצית השנייה תשמש לבניית עמדות תדלוק עצמי.
לתובע הייצוגי נפסק גמול בסך 15 אלף שקל, ולפרקליטו נפסק שכר-טרחה של 40 אלף שקל. (תל"א 06-8918).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
