"אם יש דבר אחד שמאפיין את 2010 זה כמובן אי ודאות גדולה. כיוון שכך, אני מעדיף לדבר על טווחים ארוכים יותר מ-2010" - כך אמר הבוקר (א') חיים שני, בהתבטאות ראשונה מאז החל לכהן כמנכ"ל משרד האוצר לפני כ-6 שבועות.
בוועידת ישראל לעסקים 2009 של "גלובס", הנערכת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א, אמר שני כי שנת 2010 תהיה שנה מאתגרת גם כן. הוא הדגיש את אי השוויון בישראל אשר התרחב הן בתקופת הצמיחה והם במהלך המשבר, וציין כי בכוונתו לטפל בסוגיה זו.
"היו לנו הישגים רבים במגזר הטכנולוגי", הוסיף שני. "כל הכוכבים הסתדרו לנו ב-30 השנים האחרונות במקום הנכון: 8200, ממר"ם וכו'. הכוכבים האלה יצרו תעשייה מצוינת. היה לנו בדיוק מה שהעולם היה צריך. אך האתגר הוא להבטיח שהצמיחה הזו תימשך. בימים אלה אנו במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה מנסים להבטיח שהנס הזה יחזיק אותנו עוד הרבה שנים".
"האם עלינו להסתכל על תעשיות ספציפיות בניגוד למה שהיה בעבר ולעודד אותן, כדוגמת הקלינטק או הביוטק? בעבר עשינו חלק גדול מהדברים לבד, והיום אנו בוחנים שיתוף פעולה או הרחבה של שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות. תוצאות המגזר הטכנולוגיה יחלחלו לרבדים נוספים בישראל, כולל למגזר החרדי והערבי".
"להביא 500-1,000 יהודים עם ניסיון בניהול כסף של זרים"
שני התייחס לא רק למגזר הטכנולוגי שממנו הגיע (שני כיהן עד לא מזמן כמנכ"ל נייס - ע.ב.י), אלא גם למגזר הפיננסי. בהתייחסו לוועדת בכר שהפריטה את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות וגרמה בין היתר לשילוש דמי הניהול, אמר שני: "כשלקוח לא מבין כיצד הוא יכול להחליף ספק, כנראה השוק לא מספיק תחרותי". שני לא הסתפק בביקורת המרומזת על ועדת בכר ועל בתי ההשקעות, אלא גם הציג חלק מהפיתרון שלו למצב: "בעזרת הטכנולוגיה ניתן לעודד את המעבר בין הגופים וכך להגביר את התחרות. בעידודנו, הגופים יעשו זאת".
שני התייחס גם לקריאות להפוך את ישראל למרכז פיננסי בעל משקל בעולם, ואמר כי "לא בטוח שת"א יכולה להפוך למרכז פיננסי עולמי כמו ניו-יורק או לונדון, אך אם נצליח להביא 500-1,000 יהודים עם ניסיון בניהול כסף של זרים, הדבר ייתן דחיפה משמעותית. במצב כזה, לא נסתפק בתעודות סל, אלא יהיו פה אנשים שמבינים איך לנהל כסף בעולם הגדול. יהיו לכך השלכות אחרות: בבית שמש, נצרת ואשקלון יוכלו לקום מרכזי תמיכה של אותה פעילות שתקום בת"א".
"לא יהיה מצב שפקיד בירושלים יחליט לאיזה מפעל יש סיכוי לשרוד"
בהתייחסו לרגולציה, שעליה הוא ממונה, נקט שני בטון רגוע ואמר כי לעיתים, לאחר משבר, ישנה נטייה להגביר את הרגולציה באופן קיצוני, לעיתים ללא צורך. "אין ספק שצריך לחזק את הרגולציה", הוא אמר, והתייחס גם לוועדת חודק: "העובדה שרבים גייסו חוב בלי קובננטס (אמות מידה פיננסיות - ע.ב.י) היא מוזרה בעיני. אנו נשאף להמשיך לתת אשראי, אך במקביל להגן על כספי המשקיעים".
בהתייחסו למפעלים במצוקה אמר שני: "אם יהיו מפעלים במצוקה, עלינו להבין שהבנקים לא ירצו או לא יוכלו לקחת את הסיכון. ממשלת ישראל אינה מומחית בהצלת מפעלים. לא יהיה מצב שפקיד בירושלים יחליט איזה מפעל יש לו סיכוי ולאיזה מפעל אין סיכוי לשרוד. אנו נבחן שימוש בכלים שיאפשרו לגופים עסקיים להיעזר בכספי ממשלה כדי להקטין את הסיכון שלהם ולצאת מחוזקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
