סרוסי: "אנו עובדים לפי התרחיש ששיא המשבר מאחורינו"

"אם יש מסקנה אחת ברורה מרפורמת בכר, היא שצריך להיזהר מהקלות הבלתי נסבלת של הרפורמות הגדולות והמהירות. לכן, הדבר האחרון שצריך לדבר עליו עכשיו הוא רפורמה חדשה בשוק הפיננסי. עכשיו צריך לבדוק איך משפרים בזהירות את עבודת השוק המוסדי ומייצבים אותו. איך, בכמה כללים פשוטים יחסית, מבטיחים שרמת הסיכון שלו תהיה סבירה" - כך אמר היום (ב') יאיר סרוסי יו"ר בנק הפועלים, בנאום ראשון מאז נכנס לתפקידו. סרוסי דיבר במליאת הבוקר של היום השני של ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", הנערכת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א.

סרוסי התייחס ליחסים בין הבנקים לגופים המוסדיים. "לפריחת השוק המוסדי, החוץ בנקאי, ולכסף שהוא מזרים לחברות יש השפעות חשובות וחיוביות על הצמיחה במשק. שוק זה צמח מהר מדי, אבל יש לו תפקיד חשוב, בהבטחת הצמיחה של המשק. מבחינתי, היחסים בין המערכת הבנקאית לבין המערכת המוסדית, החוץ בנקאית צריכים להיות שילוב של תחרות ושיתוף פעולה, מה שקרוי בעולם ההייטק co-opetition".

סרוסי, המכהן גם כנשיא איגוד הבנקים, חלק על מסקנות ועדת חודק: "יש תחרות בין שתי המערכות (בנקים וגופים מוסדיים ע.פ) על אספקת האשראי, אך המוצרים שהן מציעות הם משלימים, ולכן, חלק ממסקנות ועדת חודק שכוונתן הייתה לשפר את שיטת קבלת ההחלטות ולקיחת הסיכונים של המוסדיים, הנן מוטעות שכן הן יצרו מוצר זהה להלוואה הבנקאית".

"השוק הבנקאי והשוק החוץ בנקאי הם שני שווקים נפרדים, שמציעים שני מוצרים שונים, המשלימים זה את זה. השוק הבנקאי הוא המקום שבו יינתן אשראי לטווח קצר ובינוני, בעוד שהשוק המוסדי יספק את המימון לטווח הארוך. השוק הבנקאי קרוב ביומיום ללקוח והוא אוחז בביטחונות. לכן הסיכון שלו נמוך יותר, אך גם התשואה המצופה נמוכה יותר. השוק המוסדי צריך לשאוף לקבל תשואה גדולה יותר, אך יצטרך בהתאם לכך לקחת על עצמו סיכון גבוה יותר".

"כיוון שאנו מצויים במשק שמייצר תזרים חיסכון חיובי. צבר ההון הנחסך צריך להיות מושקע. אם אין לו לאן לפנות, הוא יפנה לחפש נתיבים מסוכנים יותר. לכן, הפניית הכסף המוסדי לתוואי השקעות של פרויקטים בישראל הוא צורך לא רק של המדינה, כי אם של הגופים המוסדיים", אמר סרוסי.

"שיא המשבר מאחורינו"

"בחודשים האחרונים יש עלייה מהירה בשווקים הפיננסיים, אך אסור שהיא תשכיח את הלקחים מהמשבר. ברגעי הפחד של ספטמבר-אוקטובר 2008 ראינו בעולם כולו את החיפוש אחר הבנק הבטוח. במרכזים הפיננסיים העולמיים התכנסו מדי ערב דירקטוריונים של חברות שדנו בשאלה היכן להפקיד את כספי החברה. המשבר חידד את ההכרה כי העצב המרכזי של המערכת הפיננסית הוא הבנק המסחרי. לכן הדגש הראשון היה בניית מערכת האמון מחדש", אמר סרוסי.

"התרחיש הסביר שעל פיו אנו עובדים הוא שאנו נמצאים לאחר שיאו של המשבר. העולם מתייצב ועבר ליציאה ממיתון וחזרה הדרגתית לצמיחה".

"האסטרטגיה של בנק הפועלים תתבסס על BACK TO BASICS, חזרה למקורות העוצמה ההיסטוריים של הבנק, בשילוב חדשנות. למשל חידוש התוכנית 'דן חסכן', שמדגישה את החינוך לחיסכון לדור הצעיר או פתרונות מימון לקידום טכנולוגיות המפיקות אנרגיה סולארית" אמר סרוסי .

להערכתו, אסטרטגית ה-Back to Basics נכונה גם ברמת המדינה. "זו אסטרטגיה שתמזג את התנופה והאמונה שכל כך ציינו את ימיה הראשונים של מדינת ישראל, יחד עם חזון חדש ומקורי, שותפות, מקצוענות וחדשנות טכנולוגית. אנו נמצאים במצב מיוחד: בישראל, בניגוד לרוב המשקים המפותחים, אין כיום בעיית מימון. זהו מצב שונה מרוב מדינות העולם כיום, חלון הזדמנות לשפר את מצבנו היחסי. אנחנו צריכים להתרכז בשני נושאים שקיימת לגביהם הסכמה רחבה: האצת פיתוח התשתית הפיזית במדינה לצד פיתוח ההון האנושי והשקעה בחינוך".

סרוסי התייחס לאתגרים הכלכליים של המדינה "אנחנו בנקודת פיתול כלכלית, שבה יש לישראל הזדמנות להפוך למדינת OECD, עם קצב צמיחה של מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין). יש לנו הזדמנות לבצע קפיצת מדרגה בהגדלת ההכנסה לנפש. התנאי לכך הוא שנדע להגדיר יעדים שאפתניים אבל מציאותיים, ושנתכנן היטב את דרכי הפעולה להגשמתם. היעד צריך להיות להגיע בשנת 2020 להכנסה ממוצעת לנפש של כ-36 אלף דולר. אם נגשים יעד זה נמצא את עצמנו במקום טוב באמצע בין מדינות ה-OECD. כדי להגיע ליעד נצטרך להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, תידרש השקעה בפרויקטים מחוללי צמיחה ובמיוחד תידרש השקעה בחינוך".