פלפל: אין סיבה שתובע ייצוגי המסתלק מתביעתו יקבל הוצאות מהנתבע

בהחלטה מפתיעה תקפה השופטת דרורה פלפל, הנחשבת ל"אבירת התובעים הייצוגיים", את גישת בתי המשפט שאישרו עד כה באופן גורף טובת הנאה לתובע שהסתלק מתביעתו - גישה שלדעתה היא שגויה

סגנית נשיא המחוזי בתל-אביב, ד"ר דרורה פלפל, קבעה כי תובע ייצוגי המסתלק מתביעתו עשוי דווקא לשלם לנתבע הוצאות משפט ולא לקבל ממנו גמול על הסתלקותו.

בהחלטה מפתיעה תקפה פלפל, הנחשבת ל"אבירת התובעים הייצוגיים", את גישת בתי המשפט שאישרו עד כה באופן גורף טובת הנאה לתובע שהסתלק מתביעתו - גישה שלדעתה היא שגויה.

סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי מבקש לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית - אלא באישור בית משפט ולאחר שהגיש תצהיר שבו יגלה "את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות". זאת, כדי למנוע מקרים בהם הנתבע יפתה את התובע בטובות הנאה להסתלק מתביעתו.

פלפל סקרה שורת פסקי דין של שופטים שונים, מהם עולה שהשאלה בה דנו לא היתה למה לשלם לתובע על הסתלקותו, אלא כמה לשלם לו. אלא שלדעתה זו אינה השאלה הנכונה. במקרה של הסתלקות תפקיד בית המשפט אינו רק לאשר את הסכמות הצדדים - אלא לבחון האם יש מקום להמשך הדיון בתביעה, האם היא הוגשה רק כדי "לגזור קופון" על-ידי מאן דהוא, מידת הרציונליזציה שבהסתלקות והמסר שהיא משדרת לציבור.

לדבריה, על תובע ייצוגי לבדוק כראוי את הנושא בעניינו הוא תובע, ולוודא כי בידיו מירב הנתונים שניתן לדלות מעבר לקטעי עיתונות וכי הראיות שבידיו רציניות ומבוססות.

לגישתה, הקצאה של אפס סיכונים לתובע הייצוגי אינה מקובלת עליה. התובע אינו נדרש לשלם אגרה, ואילו הנתבע עומד במרכז העין הציבורית "כשהעם הולך שבי אחר המימרה העממית 'אין עשן בלי אש'". לכן, "בחלוקת הסיכונים המעט שיכול התובע הייצוגי לקחת על עצמו הוא שבקרה שלא שנה היטב את תלמודו, הוא זה שיישא בהוצאות. הוא יסתכן בהוצאות ריאליות לגבי כל בקשה ובקשה, יסתכן בהוצאות במקרה שהבקשה לא תאושר, ואמור להסתכן בהוצאות במקרה שלאחר שתוגש תגובה לתביעתו יבין כי עניינו תלוי על קרן הצבי ויבקש להסתלק מהתביעה".

סעיף 16 לחוק, הדגישה פלפל, הוא החריג ולא הכלל. "אילו החריג היה הכלל, התובע הייצוגי שאינו משלם אגרה יכול היה להגיש לבית המשפט כל תובענה שתעלה על דעתו, תוך ידיעה כי במקרה שייסוג ממנה ברבות הימים, לאחר שפורסמה בתקשורת, בא-כוחו ואולי גם הוא יזכה בטובת הנאה".

במקרה זה ביקשה חן יעקובי להסתלק מבקשה לתביעה ייצוגית שהגישה נגד יצרני דאודורנטים, בטענה כי הם מותירים על הבגדים סימנים שאינם יורדים בכביסה. "הבקשה הוגשה כשהיא דלה ואינה עומדת בהוראות הדין", קבעה פלפל. אחרי שמספר נתבעים נמחקו שכן לא היתה לה עילת תביעה נגדם, החליפה יעקובי את עורך דינה. בקשתו לתקן את הבקשה לאישור הייצוגית נדחתה.

שתי הנתבעות שנותרו מתוך 11 הנתבעים המקוריים, ש. שסטוביץ ואגיס, הסכימו לשלם לעורך דינה גמול בסך 25 אלף שקל כל אחת, בגין "ההשקעה, הטרחה והמאמצים המרובים" שהושקעו בתיק. יעקובי נימקה את ההסתלקות בחוסר יכולת להמשיך במימון ההליך ובהבנה כי הסיכויים לאישור התביעה קלושים נוכח הערות בית המשפט.

"זהו בדיוק המקרה המתאים להחדיר לתודעה הציבורית שאין להגיש תובענות ייצוגיות כלאחר יד", פסקה פלפל. היא אישרה את ההסתלקות למעט התשלום לפרקליטה של יעקובי, וציינה כי התביעה נמחקת ולא נדחית כדי לא לסגור את האפשרות "שתוגש תביעה חדשה בנושא, אולי במתכונת שונה". (ת"צ 2445/07).