קרקס ויסקונסין

1. בישראל כמו בישראל, כולם מחכים לדקה ה-90. תוכנית ויסקונסין פועלת כפיילוט כבר משנת 2005 ולכן היה את כל הזמן שבעולם לקבל החלטות אמיצות ולחתוך את העסק הזה לכאן או לכאן: להרחיב את התוכנית לפריסה ארצית או לקבור אותה קבורת חמור.

היה מספיק זמן לעבור על דו"חות הוועדות הציבוריות שבחנו את התוכנית, לבקש את כל הנתונים הנדרשים ולהכריע. והנה, שבוע בלבד לפני הדד ליין, המועד שבו התוכנית צריכה להיסגר או להתרחב על פי החוק שהעבירה הכנסת, הואיל יו"ר ועדת העבודה, חיים כץ, לקיים דיון בעניין.

2. "אין זה נכון שיש ניגוד בין מדיניות כלכלית למדיניות חברתית - להיפך. מדיניות כלכלית נכונה מייצרת צמיחה שחשובה לכלל האזרחים ולא רק לעשירונים העליונים. התוכנית חשובה מאוד. שכר טוב יותר הולך עם מדיניות כלכלית צומחת. אדם שיפעל בתוכנית הזו ישדרג את חייו". על הטקסט הזה, מפברואר 2005, חתום בנימין נתניהו.

הוא היה אז שר אוצר מלא התלהבות וויסקונסין הייתה הבייבי שלו. מה השתנה? נתניהו עדיין מאמין בכל ליבו בוויסקונסין, אבל עתיד התוכנית הוא בערך הדבר האחרון שמטריד אותו כרגע. כך קורה שממשלת נתניהו, זו שהביאה לעולמנו את ויסקונסין ודחפה אותה בכל הכוח, לא מסוגלת לכפות משמעת קואליציונית ומותירה את ההכרעה בידי חיים כץ, שלי יחימוביץ', אורלי לוי, מרינה סולודקין וחברים. אפילו ח"כ ציון פניאן, גם הוא מהליכוד כמו כץ, אמר היום בדיון: "לפי מה שאני שומע צריך לקרוא לתוכנית הזו חושך לתעסוקה ולא אורות לתעסוקה".

3. הרעיון של תוכנית ויסקונסין טוב ביסודו. התוכנית לוקחת מובטלים קשים, כאלה שנתמכים תקופה ארוכה על ידי קצבת הבטחת הכנסה, ומכניסה אותם למסגרת. אם הם רוצים להמשיך לקבל 1,700 שקל בחודש, הם מחויבים לקום בבוקר ולהגיע למרכז התוכנית.

חלק ממקבלי הקצבאות כבר בימים הראשונים עושים את החשבון ובוחרים לחפש בעצמם עבודה. כי אם כבר כופים עליהם מסגרת יומית, עדיף להם מסגרת תעסוקתית אמיתית עם שכר ראוי יותר. היתר עוברים תהליך שכולל סדנאות העצמה, לימודי מחשב והכשרות מקצועיות.

הבעיה של ויסקונסין היא בעיקר באיכות ובכמות ההכשרות וכאן צריכים לשים דגש. התוכנית טובה יותר היום מזו שפעלה על בסיס המודל הכלכלי שנקבע בתקופה של נתניהו כשר אוצר, משום שכיום החברות הפרטיות שמפעילות את התוכנית זוכות לתמריץ גדול יותר עבור מציאת עבודה ובמיוחד עבור מציאת עבודה איכותית.

בעבר, התמריץ העיקרי היה לשלול למובטלים את הקצבה, גם אם לא נמצאה להם עבודה. הנתונים של ויסקונסין מצביעים על שיעור השמות (מציאת עבודה) הגבוה מ-40%, ואילו שיעור ההשמות האיכותיות, כלומר מובטלים שמצאו עבודה בה החזיקו לאורך זמן, עומד על 28%. מתנגדי התוכנית סבורים כי הנתון הזה מעיד על כישלון, אבל גם 28% הצלחה במקרה של מובטלים קשים, הם הצלחה יחסית.

4. בסופו של דבר, הוויכוח הלגיטימי והמהותי ביותר הוא לא על יעילות ויסקונסין, אלא על מבנה ההפעלה והבעלות שלה. מתנגדי התוכנית, וח"כ שלי יחימוביץ' בראשם, שואלים בצדק מדוע המדינה סבורה כי רק גורמים פרטיים יכולים להוביל תוכנית כזאת.

הרי תקציב תוכנית ויסקונסין גדול פי 14 מתקציב שירות התעסוקה ביחס למספר המובטלים שכל גוף מטפל בו ולכן נשאלת השאלה מדוע לא להפעיל תוכנית כזו במסגרת שירות התעסוקה - אפילו עם פחות משאבים.

הרי שירות התעסוקה כבר מחזיק מרכזים בפריסה ארצית ולכן לא נדרשים סכומי עתק לצורכי תשתית ובמקום לדאוג לרווחיות החברות הפרטיות אפשר להפנות את המשאבים האלה ליותר הכשרות מקצועיות, למשל. תומכי התוכנית יגידו גם הם בצדק שהמודל הטוב ביותר הוא זה שמעניק תמריץ כספי להצלחה, אך באותה מידה אפשר להעניק תמריץ כזה לעובדי שירות התעסוקה - כלומר על כל X השמות איכותיות יינתנו Y שקלים בחודש.

5. אז איפה הבעיה? ההצעה להפעיל את ויסקונסין באמצעות שירות התעסוקה לא יכולה לצאת אל הפועל משום שהמדיניות הכלכלית-חברתית השלטת היא כזו שמקדשת את ההפרטה. עם כל הכבוד ליחימוביץ', המפלגה שלה השיגה רק 13 מנדטים בבחירות האחרונות ולמען האמת גם אם העבודה הייתה בשלטון זה לא היה משנה משהו.

הרי שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, חבר בכיר במפלגתה של יחימוביץ', הוא אחד התומכים הגדולים בוויסקונסין. אולי מוטב שיחימוביץ' וחבריה ישקיעו מאמצים לשפר את ויסקונסין תוך כדי תנועה במקום לטרפד אותה כי גניזת התוכנית פירושה הנצחת המצב הקיים והעגום. משרד האוצר ימשיך "לייבש" את שירות התעסוקה וכולם יפסידו - בעיקר המובטלים.