קנס של עד 1,800 שקל לעסק שלא ישיב דמי פיקדון על בקבוקים

ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה להכניס תיקון לחוק הפיקדון, לפיו צרכנים יוכלו לדרוש פיצוי של עד 1,800 שקל אם לא ישיבו להם את דמי הפיקדון על בקבוקי משקה

מגנים על הצרכנים: במסגרת דיון על תיקון לחוק הפיקדון שנדון היום (א') בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוחלט על תיקון נוסף לחוק ומתן כוח בידי הצרכנים עצמם לעמוד על זכויותיהם.

חברי הוועדה קיבלו את הצעת התיקון של חבר הכנסת כרמל שאמה, שביקש להוסיף פיצוי בסכום של עד 1,800 שקל לצרכנים המבקשים להשיב לידיהם את דמי הפיקדון ללא הצלחה.

השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, אמר: "סיום הליך חקיקתו של חוק הפיקדון החדש מהווה בשורה אמיתית לתושבי ישראל, עם הטלת חובת איסוף הבקבוקים על יצרני המשקאות והגדלת היכולת של הציבור למחזר. בכוונתי להמשיך ולקדם את מהפכת הטיפול בפסולת בישראל ולהדביק את הפיגור האדיר בו אנו נמצאים ביחס למדינות המתקדמות בעולם. בכוונתי להביא בהקדם לחקיקת חוק האריזות, שייתן מענה כולל לטיפול בפסולת הביתית".

ח"כ כרמל שאמה, שניהל את דיוני ועדת הכלכלה בנושא החוק, מסר: "הוועדה בראשותי ניהלה דיונים מעמיקים בנושא לטובת קידום מהפכת המיחזור. אני מברך על אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית שיביא להגדלת היקפי המיחזור".

עיקרי השינוי לחוק הפיקדון שמוביל המשרד להגנת הסביבה:

1. קביעת אחריות ישירה על יצרנים ויבואנים - הטלת אחריות ישירה על היצרנים למימון איסוף הבקבוקים נועדה לאפשר עמידה ביעדי איסוף גבוהים יותר מהקיים היום, כאשר עלות איסוף הבקבוקים מוטלת על היצרנים בלבד. על-ידי הטלת אחריות על היצרן ניתן לנתק את הקשר בין הכנסות תאגיד המיחזור ליעדי האיסוף.

2. חובת איסוף ומיחזור על כלל מיכלי המשקה - שינוי ביחס לחוק הקיים, הכולל חובת איסוף רק על מיכלי המשקה הקטנים - והחלת החוק על כ-700 מיליון בקבוקים נוספים.

3. הרחבת חובת קבלת מיכלים ריקים בנקודות המכירה - התיקון לחוק נועד לחייב את רשתות השיווק לקבל את מיכלי המשקה בהיקף של עד 50 מיכלים לאדם בכל יום. כיום נתקלים אזרחים בסירוב לקבל את מיכלי המשקה מצד רשתות השיווק, התיקון לחוק קובע פיצוי לדוגמה, ולפיו אזרח שיבקש להחזיר בקבוק ויסורב - יהיה זכאי לקבל פיצוי של עד 1,800 שקל בגין כל סירוב מבעל עסק.

4. ביטול האפשרות להפחתת יעדי איסוף שנתיים - מדי שנה פנה תאגיד המיחזור לשר להגנת הסביבה ולוועדת הכלכלה בכנסת, בבקשה לפטור אותו רטרואקטיבית מעמידה ביעדי המיחזור שנקבעו לו בחוק באותה שנה. עד כה יכול היה השר להגנת הסביבה להמליץ בפני הוועדה לפטור את התאגיד. התיקון לחוק מונע אפשרות זאת לחלוטין וקובע יעדי השבה ומיחזור ריאליים שיושגו.

משמעות התיקון לחוק:

* היצרנים והיבואנים יחויבו בהצבת ותפעול של 20 אלף מיכלי איסוף ברחבי המדינה (לעומת 8,000 מיכלי איסוף הקיימים כיום) בעלות של עשרות מיליוני שקלים בכל שנה.

* ייאספו לפחות כ-50% מהבקבוקים הגדולים שאינם מחוייבים היום באיסוף ובמיחזור (כ-370 מיליון בקבוקים גדולים בשנה).

* מיכלים קטנים בפיקדון של 30 אגורות ויעד איסוף של 77%- כ-490 מיליון מיכלים בשנה, לעומת כ-420 מיליון מיכלים שנאספים בפועל כיום- תוספת של 70 מיליון מיכלים בשנה.

* אי עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור תגרור קנסות ישירים שיוטלו על היצרנים והיבואנים. לא הצרכנים ישאו בנטל אלא היצרנים - עלייה של 11% ביעדי האיסוף (מ-66% שנאספים בפועל כיום ל-77%) תעביר את עלויות המימון מהצרכנים ליצרנים הודות לאחריות יצרן.

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, אמר כי המועצה יזמה את התיקון החשוב כדי לסלול בפני הצרכנים את הדרך לסעד עצמי בבית המשפט לתביעות קטנות.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988