המכון לרפואה בארה"ב - כך ממסחרים ידע ב-2.3 מיליארד דולר

חברת המסחור של ה-NIH (המכון הלאומי לרפואה בארה"ב) הייתה מעורבת ב-15 שנות קיומה ברישוי של אלפי פטנטים לשימוש התעשייה, והמצאות של חוקריה שימשו כאבני בניין חשובות בפיתוח של יותר מ-20 תרופות ומוצרים רפואיים שכבר יצאו לשוק האמריקני.

בין אלה ניתן לכלול את בדיקת ה-BRCA1 לסרטן השד, חיסון ה-Harvix נגד צהבת נגיפית, סטנט הטקסוס של בוסטון סיינטיפיק, התרופה לסרטן Velcade ועוד רבים אחרים.

בראיון ל"גלובס" מסבירה ד"ר בוני הרבינגר, סגנית ראש חברת המסחור, כי "המטרה של הארגון שלנו היא לשפר את בריאות הציבור, ולכן לחוקרים אין בכלל דילמה אם להביא אלינו את ההמצאות שלהם - הם מחויבים לכך על פי הגדרת התפקיד".

התקציב של NIH עומד על סכום בלתי נתפס של 23 מיליארד דולר. 90% מהתקציב מוקדשים למחקרים שמבוצעים מחוץ למכון עצמו, על-ידי חוקרים באוניברסיטאות ומכוני מחקר שונים בארה"ב ובעולם.

המכון משחרר את התקציב לגמרי לחופשי - הקניין הרוחני שנוצר באמצעותו שייך במלואו למוסד או לגורם שביצע את המחקר, מלבד סייג קטן, שדורש ממבצע המחקר להעמיד את הטכנולוגיה לשימושה של ממשלת ארה"ב במקרה חירום.

חברת המסחור של ה-NIH ממסחרת רק את הקניין הרוחני שנוצר ממש בקמפוס שלה. אותם 10% מהתקציב מגיעים עדיין לסכום נכבד של כ-2.3 מיליארד דולר.

את השנה הנוכחית צפויה חברת המסחור של ה-NIH לסיים עם הכנסות של כ-97 מיליון דולר, מספר שמציב את הארגון בצמרת רשימת חברות המסחור של מוסדות מחקר בעולם (אם כי עדיין מתחת למכון ויצמן הישראלי). מספר זה אינו קרוב לשקף נאמנה את מלוא פעילות המסחור של הארגון.

חלק גדול מההמצאות של ה-NIH משוחררות לציבור חינם אין כסף, מתוך הערכה כי גישה כזו תביא את הטכנולוגיה לשוק בצורה יעילה יותר. כך, שיטות עבודה ביולוגיות ורפואיות מוצעות לכל דורש, בזמן שהפיתוחים הרפואיים עצמם מוגנים בפטנט ונמכרים בהסכמי תמלוגים לחברות מסחריות.

זאת, אפשר לומר בשונה מישראל, שכאן המדינה מתווכחת עם גופים כמו בתי החולים על הקנין הרוחני, בדומה לפרשת אומריקס.

אחד המכונים שהמצאותיו ממוסחרות לפי חוק על-ידי המשרד של הרבינגר הוא ה-FDA בכבודו ובעצמו. מינהל המזון והתרופות אחראי על אישור לשיווק של כל המוצרים בתחום הבריאות והמזון בארה"ב, אך מסתבר שהוא מפעיל גם קבוצת חוקרים משלו לביצוע מחקרי רוחב, שתומכים במדיניות האישורים והאיסורים של הארגון. לפעמים מופקות מהמחקרים הללו גם המצאות, שממוסחרות על ידי ה-NIH, ואחר כך עוברות לרישום אצל אותו FDA.

גם הישראליים רוכשים טכנולוגיות

חברת המסחור של NIH מוכרת בשנה בממוצע כ-260 רישיונות לטכנולוגיות חדשות, כאשר גם חברות ישראליות מוזמנות לרכוש טכנולוגיות מהארגון. בין אלה שעשו זאת נמצאות CanFite ו-Brainsway. על הטכנולוגיות הללו יש לשלם תמלוגים, וכמובן יש הגבלות נוספות.

"אנחנו לא מוכנים שחברה תקנה טכנולוגיה לשם מניעת תחרות, או שתשים אותה על המדף", אומרת הרבינגר, שביקרה לפני מספר חודשים בישראל, והיא אף בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת תל אביב - אי שם בשנות השבעים.

לדבריה, "אנחנו דואגים לאינטרס הזה היטב בהסכמים שלנו, בין היתר, בתוך הגדרת תנאי התשלום". הרבינגר אומרת כי כל ההסכמים הם בתמלוגים בלבד, ללא מניות. "זה מה שמותר לנו לפי חוק", סוגרת הרבינגר בקלות את הדילמה.

לדברי הרבינגר, גופים ישראליים, כמו גם האקדמיה ("אנחנו מחוברים גם לחברות מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטאות בישראל"), יכולים למצוא עניין במיזם החדש של NIH. "אנחנו מקימים כעת מאגר מידע שכולל את כל הטכנולוגיות שעומדות למסחור ברחבי העולם - הן שלנו, הן של חברות מסחור של מכוני מחקר אחרים והן של חברות פרטיות.

"הטכנולוגיות מסווגות לקבוצות, כך שחברה שמעוניינת לרכוש טכנולוגיה יכולה להיחשף למכלול של המצאות בתחום מסוים", היא אומרת, ומזמינה את כל החברות והמכונים הישראלים "לשלב את הטכנולוגיות שלהם במאגר שלנו".

עם תקציבי ענק ועשרות רישיונות לטכנולוגיות חדשות מדי שנה, לישראל בהחלט כדאי לפזול למאגר המתגבש.