הנקראות ביותר

פורטפוליו / נתן שרנסקי

גיל: 62 תפקיד: יו"ר הסוכנות היהודית

אני: יהודי גאה, מאמין בחופש, בעלה של אביטל, אבא של רחלי וחנה.

סבא: תואר חדש שרכשתי לפני שבועיים עם נכד ראשון, איתן ברוך, ובעוד ארבעה חודשים אהיה סבא בפעם השנייה. כשהבנות שלי הגיעו לבת המצווה הסברתי להן שבזבזנו הרבה זמן בגלל המאסר שלי, ושאנחנו רוצים כמה שיותר מהר נכדים. הן הסכימו, והתחתנו מוקדם.

אביטל: לחמה בשביל השחרור שלי 12 שנים. האם אני מרגיש אסירות תודה? לא. יש לנו חיים משותפים חזקים ושלמים. בעשר השנים האחרונות יש סביבנו הרבה זוגות שנפרדים, ואני אומר תמיד שאנחנו עשינו את הדרך ההפוכה - קודם נפרדנו ואחר כך התאחדנו.

התחזקות: אני שמח שאשתי התחזקה וחזרה לשורשים. היו כאלה שאמרו שזה לא יוכל להישאר כך; או שהיא תוריד את כיסוי הראש, או שהוא יחבוש כיפה. שמענו והתעלמנו. המצווה הכי חשובה ביהדות היא שלום בית.

סיוטים: מבית הכלא אין, אבל יש הרבה זיכרונות. לעתים קרובות, כשאני ישן, אני מרגיש שאני שם. בגלל שהמלחמה שלי שם הסתיימה בניצחון חד-משמעי, זה נותן לי הרבה כוח.

רוסיה: אשתי לא אוהבת לחזור לשם ולדבר רוסית, ולי אין בעיה. להפך. חזרתי לשם עשר שנים אחרי ששוחררתי, ביקרתי בבית הכלא, בצינוק, והרגשתי שאני חי את הניצחון מחדש.

איש השנה: של הקהילות היהודיות ברוסיה, תואר שהוענק לי לפני שבועיים בקרמלין. אני, האסיר שתמיד ביקשו ממנו להפסיק לשיר כי זה עצבן את הסוהרים, עמדתי על במה אחת בין אברהם פריד לדודו פישר, שרתי עם כל הלב, ועוד אמרו לי שהייתי טוב.

ירושלים: כשאביטל הגיעה לארץ היא החליטה לגור בה, ואני הצטרפתי אליה. במשפט המבוים שערכו לי בברית המועצות, שאל אותי השופט אם יש לי משהו להגיד. אמרתי שבבית משפט כזה אני לא רוצה לומר כלום, אבל לאשתי ולכל אלה שתומכים בי אני רוצה להגיד, "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

פוליטיקה 1: פרשתי אחרי שהייתי שר ארבע פעמים בארבע ממשלות, והרגשתי שסיימתי פרק חשוב מאוד בחיים. אני לא מצטער שנכנסתי לפוליטיקה, כי הרגשתי צורך לקדם ולהבטיח את קליטת העלייה מחבר העמים. יצא שהייתי תשע שנים בבית הסוהר ותשע שנים בכנסת; בלי להשוות.

רצח אושרנקו: נורא ואיום. מקומם של פושעים כמו הרוצח הוא בבית הסוהר. זה שאנחנו צריכים לבדוק את העולים לעומק, זה ברור, אבל אין למקרה הספציפי הזה קשר לעלייה בכללותה.

אוליגרכים: לא כל מי שהרוויח הרבה כסף בארץ מתאים לקטגוריה. אם יהודי עשיר עולה ארצה ועושה דברים טובים, כמו ליאוניד נבזלין בבית התפוצות ובפרויקטים אחרים, ולא משתמש במעשיו לקניית כוח פוליטי - זה לגיטימי. גאידמק עשה דברים חיוביים וחשובים, עד שניסה לקנות כוח בעזרתם, והציבור הוכיח שהוא חכם ממנו.

כנס אשדוד השלישי לעלייה ולקליטה ידון בבעיות הקשורות לקליטת העלייה. הכנס חשוב ומרכזי, במעמד ראש הממשלה, ואקח בו חלק.

מכון אידלסון: אחרי שפרשתי מהפוליטיקה התמסרתי למחקר כדי לחזור לנתח ערכים בסיסיים, וכתבתי ספר בשם "זהות", שיצא באנגלית ויתורגם בקרוב. כשהציעו לי להיות יו"ר הסוכנות, הסכמתי מיד.

משבר כלכלי: לא פספסנו את ההזדמנות להגדלת העלייה שהוא הביא, והשנה יש גידול במספר העולים. הבעיה היא שהמספרים ההתחלתיים נמוכים. אנחנו לא נמצאים בתקופה הרומנטית של עלייה המונית והצלת יהודים. זו עלייה מתוך בחירה.

הקפאת הבנייה: אסור להסכים. האמריקאים הם ידידים ובעלי ברית, ועדיין - כשהייתי בקשר עם הממשלים השונים מאז קרטר, מעולם לא חששתי לדבר על האמת שלנו ולעמוד עליה.

שחמט: החיים שלי. הובי, משחק, מקור כוח בבית הסוהר, והזדמנות לנצח אנשים גבוהים ממני. בבית הכלא למדתי לשחק בלי להסתכל בלוח, והייתי מעביר ככה שעות. כשהשתחררתי ניצחתי את ידידי גרי קספרוב במשחק סימולטני בזכות התקופה ההיא.

תפיסת עתיד: בגיל צעיר כבר מילאתי את התפקיד החשוב בחיי, מלך בית הסוהר, ושום דבר שאעשה לא ישתווה לו. אני לא מתכנן לאיזה תפקיד אגיע, אלא רוצה להמשיך את המאבק שבו התחלתי לפני ארבעים שנים. ואתגר נוסף, ולא פחות חשוב - אני רוצה להיות סבא רבא.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות