החוצפה של זאחלקה

לא חשבתי שאי פעם אכתוב את המשפט הזה, אבל הנה זה בא: מי שלא ראה "ערב חדש" ביום חמישי האחרון, ממש הפסיד. קודם כל, הוא הפסיד חומר משובח לכל חובבי המציצנות, הפספוסים והריאליטי. אבל הרבה יותר חשוב - הוא הפסיד שיעור מאלף שהכותרת שלו היא, "עד כמה יורה הדמוקרטיה הישראלית לעצמה ברגל, וכמה זמן זה ייקח עד שהיא פשוט תהרוג את עצמה וזהו".

בתוכנית התארח חה"כ מסיעת בל"ד ג'מאל זאחלקה, שהיה לו יום עמוס במיוחד. בבוקר הוא הפגין סמוך לרצועת עזה, כאשר במהלך ההפגנה אחד מחבריו לסיעה חיבר לטלפון הנייד שלו ב"לייב" אחד, איסמעיל הנייה, כדי שכל הנוכחים ייחשפו לפנינים שתשחרר לשונו.

בקיצור, האיש הזה, המכהן כחבר כנסת במדינת ישראל, ומקבל מדי חודש משכורת שאני ואתם מממנים לו, מרגיש בסדר גמור עם זה שהוא משתתף בהפגנה שבה הוא מקדם אדם שעומד בראש ארגון טרור הנקרא חמאס, שמטרתו המוצהרת היא לחסל את מדינת ישראל. אבל בכך הוא רק מתחיל לירוק לבאר שממנה הוא שותה. אחר כך, הוא גם יושב לו בנחת באולפן שבו יושבים שני עיתונאים בעלי שם - דו מרגלית ורונן ברגמן - ומרגיש שהוא יכול באופן חופשי לומר ששר הביטחון אהוד ברק "שומע מוזיקה קלאסית והורג ילדים", ואחר כך לצרוח על דן מרגלית שהוא "אפס", "עיתונאי חצר", ושהוא "לא רוצה לרדת לרמה שלו" כי הוא "משרתם של כל ראשי הממשלה". וכל זאת למה? כי מרגלית אמר לזאחלקה שמה שהוא עושה זאת חוצפה.

עכשיו תגידו אתם - האם יש הגדרה מדויקת יותר מזו שבחר מרגלית כדי לתאר את ההתנהגות של זאחלקה?

לא נעים לומר, אבל זחאלקה הוא אכן חוצפן בדרגות מטורפות. כל מדינה דמוקרטית שמכבדת את עצמה כבר היתה עוצרת אותו, מדיחה אותו ואולי גם מגרשת אותו, בשל מעשיו הפליליים שמקדמים גורמים עוינים לביטחון המדינה, וזה עוד בלי להתייחס ללשון הרע נגד שר בממשלה. אבל במדינת ישראל, שתמיד משום מה חייבת להיות קדושה יותר מהאפיפיור בעניינים האלה, לא רק שהוא ממשיך להסתובב חופשי ולהתפרנס מהבאר אליה הוא מקיא, הוא גם מתנהג בצורה מבישה ופרימיטיבית על במת אמצעי התקשורת המקומיים.

אין מה לומר - ההתנהלות הזו היא דוגמה מאלפת לכך שהחוצפה הישראלית מזמן מתה, ומה שמחליף אותה זה החוצפה האנטי-ישראלית. כן, זו שכל אחד מרגיש שיש לו את הזכות להשתמש בה, ועוד להגדיר את עצמו "דמוקרט". עאלק, מזדהה עם סבלם של אחרים ובסך הכול משתמש בחופש הביטוי.

אז אם לסכם את כל התקרית העגומה הזאת, הנה שלושה משפטים:

1. לדן מרגלית: כל הכבוד על ההגדרה המדויקת כל כך, ויותר מכך - כל הכבוד שלא נגררת לניבולי הפה של זחאלקה ולהעלבותיו האישיות והלא ענייניות. ואם יותר לי - להבא, אתה ממש לא חייב להזמין "חוצפנים" מסוגו להתארח בתוכנית שלך.

2. לח"כ זחאלקה: ממליצה לך לחזור על התרגיל החמוד הזה ברשות הפלסטינית, אותה אתה דואג כל כך לקדם ואיתה אתה כה מזדהה. הפגן נגד הנייה, ותן במה און-ליין לאחד כמו טייטל, או אתה יודע מה? לשר הביטחון אהוד ברק. יהיה מעניין מאוד לראות כמה שניות תמשיך לנשום וכמה שניות כל אברי גופך יישארו מחוברים זה לזה, ואיזה דברי טעם יהיו לך לומר אחר כך בכל הנוגע להומניטאריות ודמוקרטיה.

3. לאמצעי התקשורת כולם: זה שאין במדינתנו חוקים כנגד הסתה שפוגעת בביטחון המדינה, כמו במדינות נורמליות אחרות, זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לגזור על עצמנו סוג של רגולציה עצמית. מי שנותן במה לעוכרי ישראל, הפוגעים בביטחון המדינה ועוד משתכרים ממשלמי המיסים וחוזרים בערב הביתה בשלום - שלא יתפלא אחר כך שהם הופכים לכאלה חצופים.