שוחד בחסות הצנזורה

באופן רשמי, אין המלמ"ב פותח בחקירה בלא אישור מקדמי של המשטרה והפרקליטות, ואנשיהם אמורים ללוות את החקירה לכל אורכה. בפועל, החקירה מתבצעת על ידי המלמ"ב, לפעמים תוך שיתוף אגף אפ"י (אגף פיקוח על יצוא), שהוקם לפני כמה שנים ומיועד לבצע רישום מדוקדק של כל מעבר, או מעביר, כלי נשק מהארץ החוצה ואל הארץ פנימה. הדו"ח, המסקנות וההמלצות עוברים לפרקליטות והיא המחליטה על הגשה או אי הגשת כתבי אישום.

במהלך חקירה מקפיד משרד הביטחון למנוע דיווח ציבורי. הטענה הרשמית היא שאפשר שמדובר בתלונת שווא, או בתלונה שמטרתה להכפיש את המדינה, או את שמה של חברה אחת כדי שהשנייה תקבל את העסקה, או שמדובר במחלוקת מסחרית בתוך מדינת היעד. לפיכך, חשיפת החקירה עלולה לגרום לביטול העסקה ולפגיעה כספית בחברה, ומשרד הביטחון יהיה חשוף לתביעות נזיקין.

אלא שגם אם מוגש כתב אישום, רשאי המלמ"ב לפנות לצנזורה ולבקש להטיל חיסיון על הפרשה בטענה של "פגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה". למעשה מדובר בטענה רחבה וגמישה במיוחד, לא מוגדרת וכלל לא ברורה.

מספיק שהמלמ"ב טוען שעל פי מה שהוברר לו, עצם חשיפת פרשה מסוימת, בין אם מדובר בפרשת שוחד לכאורה או באירוע עסקי גרידא, עלולה לגרום פגיעה ביחסי החוץ של ישראל - די בה כדי להטיל צנזורה על הפרסום. אין צורך בהוכחה.

גורמים במשרד הביטחון טוענים כי "היד קלה על ההדק" בכל הנוגע לשימוש בצנזורה צבאית בכל הנוגע לעסקאות של מוצרי התעשיות הביטחוניות, בכלל זה שמות המדינות, המוצרים הנמכרים, וההיקף הכספי, וכי חיסיון מלא ומקיף מוטל לאורך השנים על כל ממצאי חקירה הנוגעת במתן שוחד, כאשר גם המתלונן לא מקבל, מטעמי סודיות ביטחונית, דיווח על תוצאות חקירת תלונתו. כל זה, כאמור, בטענה של שמירה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה.

גורמים במשרד הביטחון מעריכים כי היענות לדרישת OECD להסיר את זכות המלמ"ב להטיל צנזורה, עלולה לגרום פגיעה קשה ביותר ביצוא הביטחוני הגדל והולך של ישראל, בעצם כך שהיא תחשוף בפני חברות מתחרות במדינות מתחרות את מכלול עסקי התעשיות הישראליות, ותאפשר להן לפעול, באופן עסקי, מסחרי ומדיני, נגד האינטרס הישראלי.