פרידמן: ניהול המדיניות עבר לפקידות; מזוז: זה אליבי לחוסר מעש

(עדכון) - שר המשפטים לשעבר קבל על כך שלממשלה יש קושי לקבוע מדיניות בשל שלטון הפקידים ■ היועמ"ש היוצא לא נותר חייב: "דווקא במצב של חוסר יציבות פוליטי, הפקידות היא העוגן היציב"

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, התעמת היום (ג') עם היועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז, על דברים שאמר מזוז בראיון לביטאון לשכת עורכי הדין. בשבוע שעבר פורסם הראיון עם מזוז, שבו הצהיר כי "בשנים האחרונות התמודדנו עם שרי משפטים 'לעומתיים'".

בכנס מטעם הלשכה שהתקיים היום בכנסת, אמר פרידמן כי "מזוז התלונן על שרי משפטים 'לעומתיים'. זה דבר שצריך לקרוא כדי להאמין. מה בעצם אומר הביטוי הזה? הוא אומר דבר פשוט: לנו, הפקידים במשרד המשפטים, יש מדיניות, אג'נדה, תוכנית - ושרי לא עוזרים לנו לבצע את זה".

לדברי פרידמן, "ליועצים יש אג'נדות ומדיניות, וניהול המדיניות והמדינה עבר לפקידות הבכירה. בכל מדינה אחרת זה שונה, לשרים יש מדיניות והפקידים מבצעים".

פרידמן אף קבל על כך שהיועץ המשפטי לא התייעץ עמו בתיקים פליליים רגישים של אנשי ציבור, דוגמת תיק קצב. "יש לזכור כי 4 ראשי הממשלה האחרונים היו בחקירות", אמר פרידמן, "מדינה איננה יכולה להתנהל בצורה כזו, כאשר החקירות נמשכות שנים על שנים. כל ניסיון להגביל את משך החקירות לא צלח".

שר המשפטים לשעבר הוסיף כי הכוח לקבוע את המדיניות עבר מנבחרי הציבור לפקידים. "היום מדינת ישראל איננה יכולה להוביל פרויקט כגון המוביל הארצי", אמר, "יש לממשלה קושי גדול בקביעת מדיניות".

מזוז, שנכח בכנס גם הוא, לא נותר חייב. "האמירה שהשרים 'לעומתיים' לא התייחסה לכך שהם 'לעומתיים' ליועץ המשפטי", אמר. "מצפים מהשר לאיכות הסביבה שיגן על איכות הסביבה, ולא שבכל יום יגיד שאיכות הסביבה זה שטויות. השר פרידמן ראה את עיקר תפקידו לתקוף את הפרקליטות, את המשטרה ואת היועץ. הוא היה 'לעומתי' למשרד המשפטים ולמטרות המשרד. זה לא חזון נפרץ שהיועץ המשפטי אומר לשר שהמעשה הוא בלתי חוקי. הטענות נגד פקידים כחסמי משילות הן מופרזות ומבוססת על חוסר ידע באשר למה שקורה במשרדי הממשלה".

לדברי מזוז, "ביורוקרטיה איננה מילה גסה אלא סממן למינהל תקין. משילות איננה יכולה לבוא על חשבון חוקיות. עודף משילות והיעדר מנגנוני בקרה אפקטיביים עלולים להביא למינהל לא תקין. דווקא במצב של חוסר יציבות פוליטי, הפקידות היא העוגן היציב".
פרידמן התמקד בעצם השמעת הביקורת על המערכת הפוליטית מצד היועץ המשפטי לממשלה: "לא היה כדבר הזה שהיועץ המשפטי יוצא בביקורת ציבורית נגד השר הממונה", אמר, "אין דבר שיותר מאיים על השלטון ממצב כזה". מזוז השיב: "הטענות בעניין משילות הן אליבי לחוסר מעש ולא לבעיה אמיתית".

קושי בקביעת מדיניות

היועץ המשפטי לא היה המטרה היחידה לביקורתו של פרידמן. לדבריו, אחת הבעיות הגדולות של מדינת ישראל היא העובדה שבג"ץ מתערב בשיקולי סבירות של קבלת ההחלטות ברשות המבצעת. "למעשה כל החלטה של הממשלה או כל מינוי עומדים תחת ביקורתו של בג"ץ. זו תוצאה שלא קיימת בשום מדינה. היכולת של הממשלה למנות אנשים נלקחה ממנה".

בין היתר הזכיר פרידמן את העתירות לבג"ץ סביב מועמדותו של יעקב גנות למפכ"ל המשטרה, וטען כי בגלל שמינויו סוכל עלתה רמת הפשיעה.

בעניין השר לשעבר חיים רמון אמר פרידמן: "סילקו אדם מתפקיד שר המשפטים רק בשל חקירה". יצויין כי בפועל רמון התפטר מתפקידו רק עם הגשת כתב האישום נגדו.

יעד נוסף לביקורת מצד פרידמן היתה ועדת האיתור למציאת היועץ המשפטי לממשלה. "הוועדה נכשלה", פסק השר לשעבר. "מצד אחד לקחו לממשלה את האחריות והסמכות, ולא בהכרח מקבלים את הדבר הכי נפלא. גם כשמדובר על כישלון טוטלי, לא מדברים על שינוי השיטה".

פרידמן סיכם ואמר כי "יש לממשלה ולכנסת את הכלים לקבל בחזרה את אותו חלק של השלטון שצריך שיהיה להם. זו אחריות הממשלה - לא לפחד מחקיקות ומהחלטות".

יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, אמר כי "מחלת המשפטיזציה כבשה את כל המרחב הציבורי, והיא מאיימת לא רק על היכולת למשול, אלא על עצם קיומו של מרחב נורמטיבי שאיננו נתון בידי יועצים משפטיים, שבתוכו האספקט המשפטי הוא רק אחד מני רבים".
לדבריו, "המשפטיזציה יצרה דת חדשה שמקדשת רק את האספקט המשפטי. פעם לא הכל היה שפיט, ובני אדם הפעילו כלים כגון שכל ישר, היגיון, סבירות והגינות. היום רק כוהני המשפט רשאים לקבוע מה סביר".

שר המשפטים, יעקב נאמן, אמר בדיון כי הבעיה העיקרית של מערכת הממשל היום היא חוסר המשילות. "יש התנגשות יומיומית בין הכנסת כמחוקקת, הממשלה כמבצעת, בתי המשפט והרשות המבקרת. אין כללי משילות ברורים, וכל אחד מנסה לחדור לשטח של האחר. הכנסת עד היום נמנעה מלחוקק את חוק יסוד: החקיקה, ולקבוע מה הסמכויות של הכנסת ושל בית המשפט העליון. ניסו לחוקק חוקה. סברתי שאין ללכת על חוקה כוללת, אלא להסדיר נושא אחד".

ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון, אמר כי "אין בישראל עריצות של המשפט, ואין כנופיית שלטון החוק". לדבריו, נכון יהיה לדון במידת עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה, באופן שבו מיישבים חילוקי דעות בין היועץ המשפטי לבין "הממונה עליו", ובסוגיית פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.