מזכ"ל ה-OECD: "נמצא פתרונות לכל הסוגיות שבמחלוקת"

מזכ"ל ה-oecd, אנחל גוריה, אינו מאמין שהסוגיות השונות אשר עדיין במחלוקת בין הארגון לבין ישראל ימנעו את כניסתה של ישראל לארגון עוד השנה. בראיון ל"גלובס" גוריה טוען שמחלוקות היו גם עם מצטרפות אחרות ושישראל מציעה "חלופות אשר יובילו לפתרון". גם הדו"ח העגום של ה-OECD על המדיניות החברתית של ממשלות ישראל אינו מפחיד את גוריה. הדו"ח מצטט צעדי מדיניות שמבוצעים או מתוכננים, ובכלל לדבריו שיתוף הפעולה של ישראל עם ה-OECD הוא סיפור הצלחה.

במסיבת עיתונאים שקיימתם אתה וראש הממשלה לא התייחסתם לתאריך של מאי 2010 כמועד המשוער של כניסת ישראל ל-OECD, אלא הסתפקתם בציון שהכניסה תהיה השנה. האם הדבר מצביע על קשיים לא צפויים בדרך להצטרפות ישראל?

"באופן מקורי, התאריך לכינוס מועצת השרים נקבע לסוף יוני או תחילת יולי, זה היה היעד. אלא שהמועצה הקדימה את התאריך לכינוסה לחודש מאי, בגלל כינוסה של קבוצת 20-G בסוף יוני. אנו רוצים שיהיה מרחק של כמה שבועות בין שני הכינוסים. זה אומר שייתכן מצב בו חלק מהוועדות אשר בוחנות את הסיכומים עם ישראל לא יסיימו את עבודתן לפני סוף מאי. אם לא יסיימו עד אז, הן יעשו זאת שבוע או שבועיים לאחר מכן. אין לכך משמעות מעבר לזה.

"גם ה-OECD וגם ממשלת ישראל מאמינים ששלוש הסוגיות האלה, ועוד סוגיות שיצוצו, הן בנות פתרון ולא יהוו מכשול שימנע את צירוף ישראל. סוגיות כאלה עולות בכל המדינות. בצ'ילה היו ארבעה או חמישה עניינים אשר הצריכו חקיקה מיוחדת כארבעה חודשים לפני ההחלטה הסופית. לכן המקרה הנוכחי אינו מיוחד במינו.

"בכל שלוש השאלות - זו של מניעת שוחד לפקידים זרים, זו של הסטטיסטיקה הלאומית וזו של הקניין רוחני - אנו בתוואי של מציאת חלופה שיהווה פתרון, ונראה לי שנוכל למצוא מענה אשר יספק את שני הצדדים. אין כל סוגיה שאני יכול לראות ברגע זה אשר יכולה לסכן את ההסכם הסופי. צריך להמשיך לעבוד, כפי שעשינו במשך השנתיים האחרונות. אורך השיחות עם ישראל אינו חריג ואין פה משהו מורכב מדי".

היום פרסם הארגון שני דו"חות על ישראל. דו"ח על הכלכלה ודו"ח על התעסוקה והמדיניות החברתית. הדו"ח השני כולל ביקורת לא פשוטה על המדיניות בעשורים האחרונים בתחומי חברה ורווחה. כיצד צריך להתייחס לסוגיות שמועלות באותו דו"ח על ניצול עובדים, פערים חברתיים, אפליה וצעדי מדיניות שיצרו מציאות זו?

"צריך להעמיד את הדברים על דיוקם. ראשית, צריך לציין כי אותו מסמך נכתב בשיתוף פעולה עם ממשלת ישראל. אני אחראי לתוכן שלו, וכך מצוין הדבר בדו"ח עצמו, לכן זה לא מסמך משותף. אבל אנו עשינו את זה לאחר דו-שיח פורה מאוד עם כל הגופים הרלבנטיים בישראל, הנוגעים לתהליך המדיניות החברתית.

"שנית, היום נפגשנו עם ועדת השרים לענייני חברה ועם ראש הממשלה, וכל הנושאים אותם העלינו שם, זכינו להסכמה שמדובר בנושאים בעלי חשיבות רבה, ומה שחשוב יותר, אלה נושאים אשר איתם מתמודדת הממשלה בישראל, באמצעות צעדי מדיניות המיושמים בפועל, או שיש כוונה לעשות כן.

"לכן אנו רואים את התפקיד של ה-OECD כמעין זרז, אשר יצר את הדיון על ידי העלאת אותם נושאים אל שולחן הדיונים, כמו שזה קרה בנושאים של העובדים הערבים, או האוכלוסייה החרדית, או האוכלוסייה הבדווית בנגב. בכל הנושאים האלה צריך שיתוף פעולה בין משרדים שונים. כך גם בנושאים של חינוך, או בחינוך גבוה.

"אנו שואלים, למשל, למה לא מיישמים את מסקנות ועדת שוחט? כל השרים הנוגעים בדבר, בכל תחום, היו בפאריס, או קיבלו פה משלחות של הארגון כדי לדון בסוגיות השונות. הם מקור המידע העיקרי לדו"ח אותו פרסמנו היום. לכן אי אפשר להגיד בשום פנים ואופן שאנו מרימים פה אצבע מאשימה. אנו בסך הכל משווים את מה שנעשה בישראל בתחומים שונים עם מה שנעשה במדינות אחרות של הארגון, כדי שאפשר יהיה לעבוד מול נקודת התייחסות מסוימת".