ושבו טייקונים לגבולם: אילי ההון חוזרים לישראל - ולא בגלל געגועים

הרפורמה במיסוי מעניקה לתושבים חוזרים פטור ממס ומדיווח על הכנסות בחו"ל למשך עשור ■ רשות המסים תסתפק בכך שהטייקונים יבזבזו את כספם כאן ■ העיקר שהאזרחים הפשוטים ימשיכו לכרוע תחת נטל המס

לפני מספר חודשים פגש אחד מידידי משפחת עופר את אביבה עופר במפגש חברתי שלישי במספר בתוך פחות משבועיים. מכיוון שהיה רגיל למפגשים נדירים עם בני הזוג סמי ואביבה עופר, שהתגוררו דרך קבע באנגליה, שאל הידיד את אביבה, "תגידי, מה אתם עושים בארץ כל-כך הרבה?' אביבה הביטה בו בתמיהה ושאלה: "לא שמעת? חזרנו לארץ". נדמה היה שידידה הוא היחיד במדינה שלא קרא את כותרות הענק מאוקטובר האחרון שהכריזו בסוג של גאווה לאומית - בחלקה אמיתית, בחלקה מזויפת: "סמי עופר חוזר לישראל, תוך ניצול הטבות המס לתושבים חוזרים ועולים חדשים".

מסתבר שסמי עופר תמיד רצה לגור בישראל. "הוא לא גר בחו"ל כי הוא אהב להיות בחו"ל, אלא כי ייעוץ המס שהוא קיבל בנוגע לכל הנאמנויות והכספים שלו היה כזה שאמר לו שכדאי לו לגור שם ולא פה. זה לא גרם לו אושר לחיות מחוץ לישראל. בשבילו להיות בארץ, עם הילדים והנכדים, זה הדבר הכי טוב", מספר מכר של המשפחה.

ומי עוד "לא אוהב" לחיות בחו"ל? בחודשים האחרונים הוצפנו כמעט מדי שבוע בידיעות על עוד מיליארדר אבוד ששב הביתה, כשבאמתחתו חיוך רחב והמיליונים או המיליארדים. בין בעלי ההון שעשו עלייה היו סמי עופר ובנו אייל, המיליארדר המפיק ארנון מילצ'ן, איל הנדל"ן סול זכאי, יזם ההיי-טק ארנון כ"ץ ושי אגסי, שהקים כאן את חברת המכוניות החשמליות בטר פלייס.

החודש הצטרף גם טדי שגיא לעולים לרגל, ועל-פי פרסומים חמים מהתנור נראה שגם שאול שני פיתח לפתע געגועים לישראל, ומתכוון לשוב לגור בציון לאחר 23 שנים שבהן התגורר בניכר. ההערכות אומרות שגם יוסי חכמי, לשעבר מבעלי הפניקס, נמצא במגעים לחזור ארצה אחרי שנים רבות בלונדון. ואלה רק האנשים ששמענו עליהם. בשקט-בשקט מגיעים לישראל בחודשים האחרונים עוד ועוד בעלי הון ואנשי עסקים שאינם בעלי פרופיל תקשורתי גבוה, ומתמקמים להם בתוכנו, כאילו חלמו להיות כאן תמיד.

"האנשים הם ברובם אנשים פרטיים שלא רוצים לפרסם או ליחצ"ן את עצמם, אבל יעצתי ללא מעט מלקוחותיי בחו"ל לממש את ההטבה, וחלק מימשו את החזרה לארץ וחלק עוד יממשו", אומר עו"ד מאיר לינזן, ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, שלהערכתו "מאות אנשים בשנה יעלו לישראל".

בלונדון כבר לא יותר נוח

מתברר שרבים וטובים תופסים טרמפ על הרפורמה במיסוי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שפורסמה בספטמבר 2008 (חלה רטרואקטיבית מינואר 2007), ומעניקה להם פטור ממס ומדיווח בישראל לתקופה של 10 שנים על נכסים והכנסות שמקורם מחוץ לישראל.

"יש עוד אנשים שמתעניינים. חלקם מוכרים יותר, חלקם פחות. אני לא יכול לחשוף שמות, אך אנחנו עשויים להיות מאוד-מאוד מופתעים מההתעניינות של חלק מהם", אומר רו"ח (ומשפטן) עוז חלבי, מנהל תחום מיסוי תושבי חוץ ברשות המסים, כממתיק סוד.

עד כמה שההטבה הזו מפתה - והיא "מאוד מפתה", לדברי גורמים במשק - קשה שלא לתהות, בכל זאת, למה הם מגיעים לארץ. הרי גם ככה ידה הארוכה של רשות המס לא הגיעה אל הכנסותיהם בחו"ל, בין אם התגוררו באירופה, בארה"ב או בכל מקום אחר. האם כולם פיתחו געגועים עזים מנשוא למדינה והפכו לציונים מודל 2009-2010, או שיש מניעים אחרים לאריזת המזוודות הקולקטיבית?

"הקטע הציוני והרצון להיות בישראל משחק כאן תפקיד מאוד חשוב. אנשים רוצים לחזור הביתה", אומר גורם במשק. האומנם? כשלב לבייב הפך לתושב בריטניה ביום הראשון של השנה האזרחית 2008, בעבור הטבות מס מפליגות, אף אחד לא שאל "ומה עם הציונות?" רק הכסף שיחק תפקיד. גם עכשיו, הציניקנים - ואולי המפוכחים - שבחבורה, יכולים לטעון שכסף הוא המניע היחיד, לאחר שבריטניה, שהציעה הטבות מס דומות לאנשים פרטיים, שבריטניה אינה מקום מגוריהם הרשמי (נון-דומיסילס, תושבים שאינם אזרחים), התחילה להדק את החגורה.

במסגרת תקנות המס הקיימות, חייבים נון-דומיסילס לשלם מס רק בגין הכנסות ורווחי הון מנכסים שיש להם מחוץ לבריטניה, שמועברים לבריטניה. אם לא די בכך, יש מגוון של דרכים יצירתיות לצמצם גם את חבות המס הזו. החשש של הנון-דומיסילס הוא ששינויים שהוכנסו לאחרונה בתקנות המס שם מהווים שלב ראשון בשורת שינויים שעלולים לצמצם משמעותית את האטרקטיביות של בריטניה עבור משקיעים שבריטניה אינה מקום מגוריהם הרשמי.

"ההקשחה של האנגלים את משטר המס המיטיב שלהם באה בדיוק בתפר של כניסתה לתוקף של החקיקה החדשה בישראל, ובעצם נתנה מנוף או דחיפה גם לאנשים שיושבים באנגליה לשקול לבוא לארץ", אומר רו"ח שרון שולמן, מומחה למיסוי בינלאומי מפירמת ארנסט&יאנג, קוסט, פורר, גבאי, קסירר.

רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות המסים, שהוביל מטעם רשות המסים את החקיקה בנושא העולים החדשים והתושבים החוזרים, דווקא מאמין בציונות החדשה. "יש הרבה שאומרים שאנשים האלה מגיעים לפה רק בגלל המתנות שהם מקבלים. זה לא נכון. למען האמת, אלה אנשים שבאים לתרום פה מבחינה כלכלית.

"אפשר למצוא במדינות אחרות, שאיכות החיים בהן לא פחות טובה מישראל, כמו אנגליה ושוויץ, הטבות מס לא רעות בכלל. אף אחד לא יחלוק על כך שכיף לחיות בשוויץ, והם עבדו עם תוכנית שהיא לא פחות אטרקטיבית מהתוכנית שלנו, אבל האנשים האלה בכל זאת מגיעים לפה. זה אומר שאנחנו הצענו להם תוכנית שהיא טובה להם, והם באים לפה כי טוב להיות דווקא בישראל. הם בחרו להיות פה כי הם ישראלים, כי הם עולים, כי הם ציונים והם רוצים להיות פה. זה שזה מלווה בכך שזה נכון מבחינתם כלכלית - אנחנו צריכים להתגאות בזה, לא להצטער על כך".

רו"ח שולמן מוסיף עוד שיקול כלכלי כבד-משקל שמטשטש שוב את המניע היהודי-ישראלי: כפל הפטור שהתושבים החוזרים עשויים לקבל. "השאלה היא באיזו מדינה הם נמצאים היום. בן אדם שנמצא היום בארה"ב ממוסה על ההכנסות שלו בארה"ב, אך אם הוא יעלה לישראל יכול להיות שיהיה פטור ממס על ההכנסות שלו גם בארה"ב וגם בישראל. בכך הוא משפר את מצבו. כך למשל, ברגע שעלה לישראל והוא מוכר מניות בחברה אמריקנית, אז הוא לא חייב במס בארה"ב, כי תושב ישראל שמוכר מניות בחברה אמריקנית לא חייב במס בארה"ב, וכעת הוא לא חייב במס גם בישראל".

"עשרות מיליארדים ייכנסו לארץ"

כך או כך, התוצאה זהה. הם כאן ויש להם הטבה. אם נעזוב רגע את המניעים של בעלי ההון לעלות לישראל, נדמה שהיינו אמורים לפצוח בחגיגות כל פעם שמצטרף עוד מיליונר למרשם האוכלוסין הישראלי. הרי הכסף שלו עולה איתו לארץ.

"השתקעו בארץ תושבים זרים, שאחרת לא היו מגיעים אליה, ששוויים המצרפי הוא עשרות מיליארדי דולרים. זה לא דבר של מה בכך", אומר עו"ד פיני רובין, שלקוחותיו, בהם ארנון מילצ'ן (שנודע שעו"ד רובין פעל רבות במטרה לשכנע אותו לחזור לארץ), מרכיבים את הנתון הזה. "אני יכול להוסיף ולומר שאני עכשיו מנהל רומן עם עוד קנדידט שהוא עצמו שווה, לפי ההערכות, הרבה יותר מ-10 מיליארד דולר".

"לאורך השנים שבהן התמריץ הזה יהיה בתוקף, ייכנסו לארץ עשרות מיליארדים", אומר רו"ח עופר מנירב, שהיה נציג לשכת רואי החשבון במהלכים לקידום החוק המיטיב בכנסת.

הסכומים הנכנסים והעתידים להגיע לארץ חלומיים ממש, אבל לאן כל הכסף הזה הולך? מה יוצא לנו כחברה מזה שהתושבים החוזרים מקבלים הטבת מס כה מרחיקת לכת? השאיפה היא שלאותם אנשים שחזרו להתגורר פה יהיה קל יותר להשקיע בישראל קדימה.

"ראינו את האנשים מגיעים, אנחנו יודעים שיש להם את הכסף, אבל עוד לא ראינו את ההשקעות. זה ייקח קצת יותר זמן, אם בכלל", אומר רו"ח שולמן. "אנגליה היא בעצם הפיילוט. היתה תרומה מאוד משמעותית לעיר לונדון מזה שהיא הפכה להיות מקלט מס לעשירי העולם. זה מה שהפך את אנגליה למרכז פיננסי כל-כך מפואר. היינו רוצים להידמות לו. המהלך האמיץ הזה של המחוקק הישראלי בא להתחרות בלונדון, או לפחות להתחרות ביהודים שבלונדון. אנחנו בטוח נרוויח מהמהלך הזה".

די צפוי שכשנה ורבע אחרי שהחוק נכנס לתוקף, ועוד בעיצומו של משבר כלכלי עולמי, אף אחד מהעולים החדשים והחוזרים לא ימהר להוציא את כספו בישראל. הם צריכים ללמוד את השטח, לנטוע שורשים ולהתחבר לישראליות שלהם מחדש לפני שיפזרו כאן כספים. ואולי הם פשוט צריכים תמריץ נוסף. בימים אלה שוקדים ברשות ובמשרד האוצר על התקנות לחוק, שקובעות שלשר האוצר יש סמכות להאריך את תקופות הפטור ממס מעבר ל-10 שנים, בכפוף להשקעה של האנשים שנהנים ממנו בישראל.

אך ברשות המסים מבהירים שההשקעות העתידיות הצפויות יהיו רק בונוס. בשלב ראשון הם מצפים להכנסות שאינן ממסים בהכרח. "באנגליה יש מחקרים שמדברים על מאות מיליוני פאונדים שהנון-דומיסילס הכניסו לשם. הצריכה שלהם, הכסף שהם מבזבזים באנגליה, המע"מ והמסים העקיפים והצריכה היומיומית שלהם הם משמעותיים. מה שהם צורכים במדינה הזאת - מסעדות, אוכל, מכוניות, דירות, בגדים - הם כבר גרים במקום הזה אז הם שורף כסף, וכך בעקיפין המדינה מרוויחה, אם זה דרך המע"מ, מסים שיש על רכישת מקרקעין או על רכישת מכוניות ודלק, ועוד כהנה וכהנה. אנחנו מעדיפים שהאנשים האלה יבזבזו את הכסף פה. מצד אחד הם מקבלים פטור ממס, אך על-ידי זה אני מעודד אותם לבוא ולגור במדינה שלי ומסתבר שהם מבזבזים המון-המון כסף באותה מדינה", אומר חלבי.

שינויים בהרגלי הצריכה

אסור גם להתעלם מהעובדה שהאנשים שנמשכים לארץ בעקבות ההטבה החדשה הם "מצליחנים", כאלה שמעצם הנוכחות שלהם פה ייצרו ויוצרים פעילות כלכלית נוספת סביבם. חלקם בכירים מאוד בעולם הכלכלה הבינלאומי, ובכל מקום שבו הם יושבים הם מכתיבים את הטון לעולם כולו. התקווה היא שכשהם יעשו את זה מישראל, זה יוביל לפעילות כלכלית משמעותית גם בדל"ת אמותינו.

"הבדיקה הכלכלית תצביע על גידול שלא מוטל בספק בסך מיליונים רבים של צריכה וגביית מסים בגין אותה תצרוכת", אומר רו"ח בר זכאי. "בגידול בהיקפי הפעילות אני חושב שאם אנחנו נשקיף לאחור בעוד כשנתיים-שלוש, אנחנו נוכל לזהות באופן משמעותי את הגידול בפעילות במשק כתוצאה מאותם אנשים שהגיעו לפה, ומדובר פה גם בפעילות שבסופו של יום אנחנו נגבה בגינה מסים".

עוד" רובין צופה את הבאות: "אני רואה אנשים עשירים כקורח שמגיעים לארץ ונזקקים לבית, חברים שלהם מרחבי העולם מבקרים אותם, הם זקוקים למכוניות, לנהגים, לעזרה במשק הבית, והם מוקפים בחברים שהם אנשי עסקים ישראלים, ולא פחות חשוב עורכי דין ישראלים, אשר מפתים אותם מעת לעת לתרום בצוותא, ויותר חשוב להשקיע בצוותא במיני פרויקטים או השקעות בישראל. ישנו 'לחץ חברתי' להיות משויך לאותם חברים גם ברמה העסקית ולא רק ברמה הפילנתרופית. ויש לכך הוכחות מוצקות במשק הישראלי לאורך שנים".

כשכמעט הלכנו לאיבוד בין המיליונים והכסף החדש בישראל, מזכיר פתאום חלבי שהבסיס של החוק הוא בכלל לעודד עלייה וחזרה לארץ: "אסור לבחון את ההטבה במס אך ורק בעין של שווה לנו כסף או לא, אנחנו צריכים להבין שיש אנשים שאנחנו רוצים אותם בארץ. המטרה של התוכנית היא להביא חזרה ישראלים שגרים בחו"ל, להחזיר מוחות שעזבו ולהגביר את העלייה לישראל".

בשורה התחתונה, רשות המסים לא הוציאה שקל על הרפורמה, כיוון שההכנסות הפטורות ממס ממילא לא נלכדו ברשת המס הישראלית, ואנחנו נהנים מעוד כמה שכנים עשירים.

עיקרי ההטבות לתושב חוזר ותיק ולעולה חדש

* פטור ממס במשך 10 שנים על מלוא הכנסותיו מחוץ לישראל

* פטור ממס על רווח הון כתוצאה ממכירת נכס בחו"ל, למשך 10 שנים מהיום שהיה לתושב ישראל לראשונה, אף אם הנכס נרכש לאחר שובו ארצה

* פטור מהגשת דו"ח לגבי מלוא הכנסותיו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, במשך 10 שנים מהמועד שהיה תושב ישראל לראשונה (פטור דומה חל גם לעניין הצהרת הון)

* שנת הסתגלות - לתושב החוזר/עולה ניתנת האפשרות לנצל את הטבות המס במשך שנה, במהלכה לא ייחשב כתושב ישראל, גם אם בסופה מחליט הנישום שלא להישאר בארץ. זאת, אם ביקש לנצל את האופציה תוך 90 ימים ממועד עלייתו לישראל

נתקפו פתאום לוקאל-פטריוטיזם

יותר מכל דבר אחר, החוק המתוקן המעניק הטבות מפליגות ל"תושב חוזר ותיק" הוא קריצה לעברם של מיליונרים ומיליארדרים שעזבו את ישראל בעבר, בין היתר משיקולי מס. מההטבות שבו יכולים ליהנות בעיקר אותם אילי הון שעזבו אותנו כשלא התחשק להם לשאת בנטל - ואין חולק על כך שהמסים בישראל הם נטל לא קטן.

אחד התירוצים לתיקון החוק היה הרצון להקים "שואב אבק ענקי", כלשונו של ראש הממשלה נתניהו, שישאב לכאן חזרה את כל המוחות הבורחים. מעניין שמאז התקבל התיקון באוקטובר 2009, שמענו בעיקר על אנשים כמו ארנון מילצ'ן, סמי עופר ועכשיו גם טדי שגיא, מוחות אחד-אחד, שפתאום נתקפו לוקאל-פטריוטיזם.

המדינה מציעה לאזרחיה לשעבר פטור ממס ל-10 שנים על הכנסות מחוץ לישראל, מתוך תקווה שהיהודים העשירים שיבואו לא יוכלו להתאפק מלהשקיע בישראל. רשות המסים העריכה שבזכות הרפורמה ייכנסו לקופת המדינה 4-5 מיליארד שקל בשנה.

המוחות הבורחים שאינם מנהלים עסקים חובקי עולם לא באמת מעניינים את הממשלה. עוד פחות מעניינים אותה הם אלה שהמוח שלהם סטנדרטי, וגם איתרע מזלם להיות אזרחי ישראל, הנתונים לשיגיונות המדינה באשר לגביית מסים ולחלוקה הסלקטיבית של הפטור מתשלום המס.

האזרחים הסטנדרטיים ימשיכו לממן במסיהם את הקלות המס הסדרתיות שהממשלה המנופחת בתולדות המדינה בוחרת להעניק לאלה שכיסיהם מלאים ולא חסר להם דבר. שגיא, עופר, מילצ'ן וחכמי הם מאלה שלא חסר להם כלום. עם או בלי ההקלות החדשות, הם מסתדרים לא רע.

קשה להאשים אותם שהם קופצים על הנדיבות של המדינה. מי שמציע להם את התמריצים הללו, תוך שהוא מכביד את עולו על מי שחי כאן בלי "ללכת ולחזור", למעשה ממריץ את כולנו ללכת ולא לחזור. העובדה שההטבות הללו מוצגות כעידוד העלייה, ושבטריק מכוער הן נידונו ואושר בוועדת הקליטה ולא בוועדת הכספים, ממחישה עד כמה הקלות המס הללו הן א-סימטריות.

חוסר השוויון שעולה מההטבות המס מעורר חשד שאין זה מקרה, שהמהלך הזה נועד לחזק את חוסר השוויון. התושבים החוזרים זוכים ל"שנת הסתגלות" כדי להחליט אם מתאים להם כאן, ואחר-כך עוד מחכה להם עשור של פטור גורף. בשום מקלט מס הם לא היו זוכים לפינוק הזה.

ברשות המסים הסבירו שההקלות האלה לא עולות לנו כלום, כי האנשים האלה ממילא לא חיים פה ולא כפופים למערכת המס הישראלית. לא ברור אם ההסבר הזה יותר עצוב או יותר מצחיק: אם הם בחרו לעזוב כדי לא לשלם מס, והם לא יסכימו לחזור בלי שנוותר להם על התשלום, יתכבדו ויישארו באחוזותיהם בגולה. אם הסתדרנו בלי נוכחותם המלאה כל השנים האלה, נסתדר גם הלאה. התקווה שאולי החזרה לארץ תוביל אותם להשקיע כאן יותר וליצור מקומות עבודה היא בעיני המתבונן. חלק מהם משקיעים לא מעט בארץ, ואלה שלא, הרי לא יתחילו פתאום לשנות מדרכם העסקית.

כשברשות המסים חושבים על הקלות מס, ראוי יהיה שימצאו שם את הדרך להקל את הנטל שנושאים בו תושבי ישראל. ואם אפשר, עדיף לזכור שיש כאן גם כאלה שאינם אילי הון. גם לנו מגיע.

"אם זה מתאים לכלכלת המדינה, זה חוקי"

כמו בכל חקיקה חדשה, גם הרפורמה הזו נתקלה בכמה במפרים בדרך לספר החוקים. זה התחיל בטענה לחוסר שוויון במס. "למה הם מקבלים הטבה שאנחנו לא?" שאלו התושבים הישראלים.

"יש פה בעיה של שוויוניות. מה אכפת לי שהוא גר בחו"ל קודם, עכשיו הוא הופך להיות תושב שלנו ונהנה מהשירותים שלנו כמדינה, אז שישלם בדיוק כמו כל תושב", מסביר את הטענה פרופ' דוד גליקסברג, מומחה למיסוי בינלאומי מהאוניברסיטה העברית. "יש תקציב ביטחון של 50 מיליארד שקל, והוא נהנה מתקציב הביטחון, אז למה שהוא לא ישלם עליו? הרי התפקיד של מערכת המס הוא לממן את הוצאות הממשלה. הוא חבר הקהילה שלנו שנקראת 'מדינת ישראל', אז לכאורה הוא צריך לשאת בנטל כמו כל תושב אחר. העובדה שאתמול הוא היה במקום אחר, לא רלוונטית לדיון".

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, העלתה את הטענה הזו בשלבי החקיקה והזמינה את פרופ' אדרעי לתמוך בעמדתה בפני ועדת העלייה והקליטה (שבפניה נדון החוק), אך לתומכי חוק היתה תשובה. רו"ח עופר מנירב: "זה לא אמור להיות שוויוני, משום שההטבה מטפלת באוכלוסיות שונות. יש הרבה חוקים שנותנים הטבות והם לא שוויוניים לכאורה, כמו הטבות למפעלים באזורים מסוימים, משום שהמדינה רוצה שיפתחו מפעל באזור Y ולא X. נכון שזה לא שוויוני, אבל זו המטרה של המדינה, והמדינה קובעת מה חשוב לה. אם המדינה קבעה שחשוב לה שיבואו עולים מצד אחד וזה יכול להתאים לכלכלת המדינה מצד שני, אז זה הופך את זה לחוקי".

עו"ד מאיר לינזן מוסיף כי "זו ביקורת שמקורה בהסתכלות צרה, שכן היא מתעלמת מכך שמביאים לארץ אנשים שלא היו במעגל משלמי המסים, שייכנסו בבוא העת למעגל זה ובינתיים יזרימו הון לארץ, יביאו מסים עקיפים ומקומות עבודה".

טענה נוספת שעלתה כנגד התיקון היא שהוא כל-כך מרחיק לכת, שהוא מזמין מכבסות מס. "הבעיה היא בזה שפוטרים את הנישומים גם מחובת הדיווח, כך שאם יש תושב חוזר שיש לו 50 מיליון דולר בחו"ל, ומחר יהיו לו עוד 10 מיליון דולר שמישהו הלבין דרכו, אף אחד לא ידע מזה. הרי הוא לא מגיש דו"ח על זה והוא לא צריך להסביר כלום. זו שערורייה", אומר רו"ח בכיר.

אך גם לכך יש תשובה מצד המצדדים ברפורמה. "זו טענה ממש פופוליסטית", אומר גידי בר זכאי. "אין בין התוכנית הזאת לבין הלבנת הון דבר. הגופים שאוכפים את האיסור על הלבנת הון ניזונים מדיווחים למערכת הבנקאית, הם אינם ניזונים מהדיווחים למס הכנסה. העבירה של הלבנת הון איננה מתגבשת בכלל בהקשר למה שדווח או לא דווח למס הכנסה, וכל מי שאומר שהתוכנית הזאת מתייחסת להלבנת הון, פשוט מטעה. בזמנו התייעצנו עם הממונה על ראש היחידה לאיסור הלבנת הון, עו"ד יאיר בשפר, ליבנו את הנושא הזה בצורה מאוד מעמיקה איתו וקיבלנו ממנו את ברכתו למהלך כולו".

צרו איתנו קשר *5988