"אם חברה תלך להסדר אג"ח בעל השליטה לא יקבל שקל אחד"

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ח"כ חיים כץ, הניח היום (ג') שתי הצעות חוק שנועדו לקבוע פיקוח על שכר בעלי השליטה בחברות החייבות כספים למחזיקי אג"ח. בנוסף, כץ מבקש לקבוע כי חברה שלא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות לבעלי האג"ח לא תוכל לחלק דיבידנד לבעלי המניות, גם אם הגיעה להסדר תשלומים לבעלי האג"ח.

בדברי ההסבר להצעת החוק להגבלת השכר בעת הסדר חוב, מסביר כץ כי על מנת למנוע שכר מופרז למי שלא משלם את חובותיו, יש להתאים את מדיניות השכר בחברה הנמצאת בהליכים של הסדר חוב למדיניות השכר במגזר הציבורי.

"רוב כספי הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של תושבי ישראל מושקעים כיום באג"ח של חברות מסחריות, ולחלקן הנכבד אין כלל בטחונות", מסר כץ. "לאחרונה אנו עדים לתופעה של ניהול הסדרי חוב מול בעלי האג"ח בחברה וזאת בגלל אי יכולת לעמוד בתשלום האגרות חוב. כיום ישנן מעל 100 חברות שבסבירות גבוהה יפעלו לכפות על מחזיקי אגרת חוב שלהן הסדר, צעד שגורם לנזק אדיר ובלתי הפיך לכספי קרנות הפנסיה וקופות הגמל של ציבור החוסכים בישראל, שאינם זוכים להגנה ראויה מקופות הגמל וחברות הביטוח על כספיהם".

כץ מסביר, כי "זהו מצב מעוות שבזמנים קשים בהם קיימים חובות כספיים עצומים של חברה לבעלי האג"ח שלה, ובו היא מקיימת מגעים להסדר חוב, אין כלל פיקוח או הגבלה על שכר בעלי השליטה, חברי הדירקטוריון ועובדיה. מן הראוי כי דווקא בזמנים אלו כל עוד לא נפרע מלוא החוב של החברה כלפי בעלי האג"ח, בעלי השליטה לא יוכלו למשוך ולו שקל אחד מתוך הכספים של החברה, גם לא בגין תשלומי שכר".

בהצעת החוק השנייה, המגבילה חלוקת דיבידנד בעת הסדר חוב, מסביר כץ, כי "על פי המצב היום, גם לחברות שיכולות לשלם את החוב הכספי שלהן, עדיף לבעלי השליטה בהן מבחינה כלכלית "לכפות" הסדר חוב. לפיכך מוצע כי חברה שלא עמדה בהתחייבויותיה הכספיים לבעלי האג"ח לא תוכל לחלק דיבידנד לבעלי המניות, גם אם הגיעה להסדר תשלומים לבעלי האג"ח".

לדברי כץ, "הצעות החוק הן צוו השעה שכן ידעו בעלי החברות שמי שלוקח הלוואה צריך לדעת גם לשלם אותה. לא ייתכן שבעלי חוב לאג"ח יעשו קופה ולפני שהם עושים 'תספורת' להלוואות שנתנו לציבור יבינו שהם לא יכולים עוד לחלק דיבידנדים ומשכורות עתק".

יצוין כי הצעות החוק של כץ נוגעות למשיכת כספים על ידי בעל השליטה ולא על ידי הנהלת החברות ההולכות להסדר חוב. במקרה של אפריקה ישראל, לדוגמה, השתכר המנכ"ל איזי כהן כמעט 200 אלף שקל בחודש, גם בזמן שהחברה ניהלה מו"מ להסדר חוב.