חלום מתוק

כשגור קורן כתב את "חמישה קילו סוכר" - הוא בכלל התכוון לייצר הפקת פרינג' צנועה. בימים אלה מועלה המחזה בתיאטרון גשר כשעל תפקיד הבמאי אמון לא אחר מאשר יבגני אריה

ההיסטוריה של התיאטרון גדושה בסיפורים על מחזאים צעירים ושאפתנים ששלחו יצירות פרי עטם לכל התיאטראות הרפרטוארים, עם חלומות לפרוץ בגדול לזרם המרכזי של התעשייה, אך נענו בשלילה גורפת וסופה של היצירה בחממה צנועה של תיאטרון פרינג' עם תקציב מינימאלי וקהל של חברים ומוזמנים.

מקרה "חמישה קילו סוכר", מחזה מקורי שכתב השחקן-במאי-מחזאי גור קורן, היה הפוך. קורן, בוגר מחזור 2002 של בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי, כתב את "חמישה קילו סוכר" במטרה ברורה להעלות אותו כהפקת פרינג' צנועה עם חזרות בסלון ביתו הפרטי.

בימים אלה מועלית הקומדיה הסוריאליסטית על במת אולם ההאנגר של תיאטרון גשר, כחלק ממיזם הסטרט-אפים שיזמו המנכ"לית לנה קריינדלין והבמאי-מנהל אמנותי יבגני אריה, שבמהלכו התבקשו שחקנים ויוצרים צעירים ליזום בעצמם הפקות ולקדם אותן בחסות התיאטרון.

המחזה "עשר שניות" מאת איגור באוארסימה, שאת העלאתו בעברית יזמו שחקני גשר נטע שפיגלמן ואורי יניב, היה החוליה הראשונה בשרשרת. "חמישה קילו סוכר" הוא כאמור ממשיך המסורת, וכמו קודמו גם הוא אינו פונה בהכרח לקהל המסורתי-מעונב של התיאטרון הרפרטוארי אלא מציע אלטרנטיבה רעננה ומקורית.

חמישה קילו סוכר / צלם יחצ
קורן (משמאל) בהצגה "חצי קילו סוכר"

"תמיד הסתדרתי מצוין עם רוסים"

קורן המחזאי מגלם, בפועל, את עצמו. העלילה מתחילה בסדרת מפגשים מקריים שלו עם אנשים שונים לחלוטין (מנהלת בית ספר, נערה מרדנית, קבצן, סטודנטית, מלצרית וכו'), שבמהלכם הוא מבין שרוחו של סבו המת מנסה לתקשר איתו ולשלוח אותו למשימה הזויה, שתחילתה בהברחת חמישה קילו סוכר בתקופת מלחמת העולם השנייה, במטרה לתקן פרט היסטורי קטן בספר העומד להתפרסם.

לצד גור קורן משתתפים במחזה ציון אשכנזי, רונית בקרמן, יובל ינאי ונועה קולר המגלמים את מגוון הדמויות הנוספות.

"כתבתי את המחזה בידיעה ברורה שהוא לא מתאים לתיאטרון רפרטוארי", מודה קורן, "שלחתי עותק לרועי חן, הדרמטורג של גשר, כי הייתה בינינו היכרות אישית ורציתי חוות דעת מאיש מקצוע לפני שאני מתחיל לנסות להרים את הפרויקט עצמאית.

"זו הייתה הפתעה ענקית עבורי כשהזמינו אותי לקריאה במשרד של לנה קריינדלין, והיא אהבה את החומר וביקשה להכין עותק לעיונו של יבגני אריה. השלב הבא היה קריאה מבוימת במועדון 71 הכיסאות של תיאטרון גשר, אז גם גובש צוות השחקנים שבסופו של דבר המשיך לחזרות על המחזה המוגמר שיבגני עצמו ביים".

היה ברור לך שתגלם את עצמך?

"לא בהכרח. על פניו יבגני יכול היה להציע שחקן אחר לדמות הזו במחזה, אבל בסופו של דבר הכי התאים לכל המעורבים שאעשה את זה. אחרי הכול, זה הסיפור האישי שלי ואני גם בוגר בית ספר למשחק ורואה בעמידה על הבמה עשייה שוות ערך לכתיבה ובימוי. אני מעוניין לעשות את כל שלושת התחומים, בלי עדיפות לזה או אחר.

"מה שכן, זו הפעם הראשונה שבה אני עובד בתיאטרון גשר וזו הייתה אחת החוויות הנוחות והנעימות שחוויתי במקצוע. אין לי מושג למה, אבל תמיד הסתדרתי מצוין עם רוסים בכלל ומנטאליות רוסית בפרט".

איך מרגיש מחזאי צעיר מול במאי מנוסה עטור הישגים כמו יבגני אריה? העזת להתווכח איתו כשלא הסכמת עם הטיפול שלו בטקסט שכתבת?

"בשבוע הראשון לחזרות היה קטע של 'של נעלייך', אשקר אם אומר אחרת. וכן, היו גם רגעים שחששתי שיבגני לא מבין מספיק את הישראליות של המחזה, ולוקח אותו למקומות שלא הייתי בטוח בהם. זה עבר לי מהר מאד, כשהבנתי שהוא מבין מה אני מנסה לומר יותר טוב ממני. יבגני הוא איש מאד נוח ולא מתנשא. הוא תמיד התייעץ עם השחקנים על כל פרט, והוא גם מצחיק בצורה יוצאת דופן. גם אם אתה מנסה לשמור דיסטנס, הוא דואג לסגור אותו מהר מאד".

ההצגות הבאות של "חמישה קילו סוכר" יתקיימו באולם ההאנגר של תיאטרון גשר ב-11 וב-12 בחודש