בגלל השלג: הממשל בארה"ב סגור זה היום הרביעי ברציפות

ובכן, הסיוט הלבן כנראה נגמר, אם כי אי אפשר עדיין לפתוח את דלת הבית בגלל ערימת השלג הענקית שלוחצת עליה בחוץ. וושינגטון והמדינות מרילנד, וירג'יניה, דלאוור וחלק ניכר מפנסילווניה, ועוד מדינות רבות מערבה ודרומה, קבורות תחת שמיכת שלג שעוביה מגיע במקומות מסוימים עד למטר. המרכזים העירוניים הגדולים לאורך מרכז החוף המזרחי, לרבות בולטימור, ווילמינגטון ופילדלפיה וכמובן הבירה, וכל מה שביניהם, משותקים כמעט לגמרי.

בשעה שנכתבות שורות אלה, אחרי חצות (יום ה' בבוקר, לפי שעון ישראל), סופת השלגים הכבירה השניה שהלמה בחוף המזרחי בתוך פחות משבוע נעה מוושינגטון בכיוון צפון מזרח, לעבר ניו-יורק, שגם היא כבר הלבינה לגמרי. אבל יעבור לפחות שבוע עד שהחיים ישובו למסלולם בפרוזדור האורבני הצפוף בין וושינגטון לניו-יורק, ואולי גם זו הערכה אופטימית מדי. כבר שומעים תחזיות ראשוניות על סופה שלישית, בעוצמה בלתי ידועה, שמתגבשת אי שם בדרום ארה"ב, וצפויה להגיע לאזור הבירה ביום ב' הקרוב.

שתי סופות השלגים המסיביות היו "היסטוריות" בפרמטרים של החוף המזרחי, לפי הגדרות החזאים. כמות השלגים המצרפית שהן הותירו מאחריהן היא הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם באזור. הן שיבשו את החיים לאחד מכל שלושה תושבים בארה"ב: 107 מיליון אנשים ב-25 מדינות. לפחות עשר מבין 25 המדינות המאוכלסות ביותר בארה"ב נפגעו במידה משמעותית מצמד הסופות. מבחינה מסוימת, הסופה השניה היתה אכזרית יותר: היא הביאה עמה לא רק שלג אלא גם רוחות עזות שיצרו מסכי פתיתים באוויר וצמצמו את הראות לאפס.

שיתוק תוסיף להיות מילת המפתח גם היום. הכל חסום, סתום, סגור ונעול במרכזים העירונייים הגדולים שהיו בעין הסערות. קשה להאמין, אבל הממשל הפדרלי סגור זה היום הרביעי ברציפות, אירוע שלא זכור כמותו בזמניים המודרניים. ככל הידוע, הנשיא אובמה לא יצא מהבית הלבן בשלושת הימים שחלפו. שלושת נמלי התעופה הגדולים של וושינגטון פתוחים לכאורה, אבל אין יוצא ואין בא ומטוסים אין. 2400 טיסות בוטלו ביומים שחלפו. ייתכן שחלקן יחודש היום.

על שירותים ופינוקים ציבוריים אחרים אין על מה לדבר. הדואר שובת. מרכזי הקניות והחנויות לאורך העורקים המרכזיים סגורים. כל בתי הספר הציבוריים והפרטיים וכל האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים האחרים יוסיפו להיות סגורים עד יום ג' הבא (אבל לא רק בגלל השלג; סוף השבוע הארוך של חג הנשיאים הגיע). אין סטארבאקס, אין אוטובוסים ואפילו הרכבת התחתית בושינגטון שובתת, בקטעיה העילייים. אנשים נעו ברגל ועל מגלשי סקי. רכבות אמטראק לאורך החוף המזרחי איכשהו מזדחלות, אבל לא כולן יוצאות לדרך.

מעט סופרמרקטים נותרו פתוחים, אבל רבים ממדפיהם מגולחים ממוצרים בעקבות התנפלות ההמונית על החנויות בהפסקה הקצרה שבין שתי הסערות. בתחנות הדלק המעטות שעודן פתוחות נותר רק בנזין באוקטן גבוה. חידוש האספקה בלתי אפשרי מפני שהמשאיות הגדולות והמכליות אינן יכולות לתמרן בכבישים המושלגים והחלקלקים.

בווירג'יניה, במרילנד ובכמה מדינות אחרות הוכרז מצב חירום, צעד לגלי שמאפשר למושלים לזמן את המשמר הלאומי לשירות ציבורי. בשעה שרוב הכבישים כמעט בלתי עבירים, כלי הרכב הצבאיים הכבדים מביאים רופאים ואחיות לבתי-חולים ועובדים למתקנים חיוניים אחרים. היכן שאמבולנס אינו יכול לעבור, משאית כבדה של המשר הלאומי תוכל.

יעברו לפחות שלושה ימים עד שמערכת הכבישים באזור המטרופוליטני של הבירה תהיה עבירה לתנועה סדירה. רבע ממפלסות השלג של וושינגטון יצאו מכלל פעולה ומפלסות של יזמים פרטיים נתקעו לא אחת בשלגים.

בשלב זה, הבעיה הגדולה ביותר היא הפרעות באספקת החשמל. אלפי בתים נותרו ללא חשמל ולכן גם בלי חימום. בבתים שנותרו ללא חשמל יותר משלושה ימים, והיו רבים כאלה, ירדה הטמפרטורה לקרוב לאפס מעלות. משפחות יזמיות העבירו את תכולת הפריזר לאיגלו מאולתר בחצר.

התקווה הגדולה היא, שבתי המגורים יחזיקו מעמד תחת עומסי השלג הכבדים, שיעברו לפחות שבועיים עד שיימסו. מישהו חישב ומצא, שמשקל השלג על גג של בית מגורים ממוצע למשפחה אחת באזור וושינגטון שווה למשקלו של פיר אפריקני גדול. זו פיסת מידע שקשה להתעלם ממנה לפני שהולכים לישון.