אופנות חולפות בנדל"ן

מימי ה"טיים שרינג", דירות הנופש ועד קבוצות הרכישה: זה לא מיקום ולא מחיר, רק שיווק

שנות ה-80 היו שיא פריחתו של ענף ה'טיים שרינג'. בדיעבד התברר שהכללים השתנו: לא מיקום, לא מחיר, לא אמצעי התשלום, לא זהות המוכרים - שם המשחק הפך לשיווק ושיווק בלבד.

עשרות אלפי ישראלים קנו "זכות בחדר במלון", עסקה נדל"נית לכל דבר, בעיקר הודות למכונות שיווק מדהימות שגרמו להם להאמין באמת ובתמים שגם הם חייבים להיות חלק מהמשחק ושהמוכרים הם שיוצאים פראיירים.

שרבים יסלחו לנו על ההשוואה, אבל תקראו שוב את המשפט לעיל: "הכללים פתאום השתנו: לא מיקום, לא מחיר, לא אמצעי התשלום, לא זהות המוכרים - שם המשחק הפך לשיווק בלבד", ותחשבו לרגע על אופנת קבוצות הרכישה.

מכונות השיווק החדשות, והן בלבד, הופכות מגרשים נוראיים ל"אזורים אטרקטיביים בלב העיר"; הן שנוטעות בקרב הקונים המאושרים את התחושה כאילו הם עלו בגורל ונבחרו בפינצטה מתוך אלפים רבים; הן שמצליחות למכור להמוני בית ישראל מוצר עם תג מחיר משוער בלבד, עם דרישה לתשלום של אחוז ניכר כבר בשלב החתימה, הרבה לפני שאפילו ניתן היתר לבניין.

שיווק טוב לא אומר בהכרח שהמוצר רע. אבל כשמדובר על החלטות כל כך קריטיות בחיים של כל משפחה, כדאי לגבות אותן בעוד פרמטרים קריטיים כמו איכות הבנייה, רמות הסיכון והסביבה האמיתית שבה יקום הבניין.