כשהפסיקה עוד חמה: הפקעה של 80% ותביעה ראשונה

חכשורי הגישה תביעה ראשונה המתבססת על תקדים בראון מביה"ש העליון, הקובע כי אסורה הפקעת קרקעות לצרכי ציבור של למעלה מ-40% וללא פיצוי

חברת פרידמן חכשורי הגישה תביעה ראשונה המתבססת על תקדים פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בראון, הקובע כי הפקעת קרקעות לצורכי ציבור במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה ללא פיצוי אסורה במקרים של הפקעה של מעל 40% משטח המקרקעין.

תביעת הפיצויים בהליך של המרצת פתיחה הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, באמצעות עו"ד צבי שוב ועו"ד תמר שטחל. התביעה הוגשה נגד עיריית נתניה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתניה, על סמך חוות דעת של שמאי המקרקעין דוד טיגרמן ודליה אביב, הקובעת סכום פיצוי של 4 מיליון שקל.

חברת פרידמן חכשורי, בבעלות ישעיהו חכשורי, היא הבעלים של קרקע שנמצאת בין שדרות בן צבי ושכונת כפר אוריה בנתניה. לטענת החברה, ב-1990 הופקדה תוכנית הכוללת איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים, שבה הוקצו לחברה, תמורת זכויותיה במקרקעין, הזכויות במגרש אחר. התוכנית אושרה לאחר 13 שנים, ב-2003, וייעודו החדש של המגרש נקבע למגורים בשש קומות מעל שתי קומות מסחר.

החברה טוענת, כי שיעור ההפרשה לצורכי ציבור לקרקע הרלוונטית עומד על 80%, וכי "מדובר בשיעור בלתי סביר גם במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה, במיוחד לאור ייעוד הקרקע למגורים במצב התכנוני הקודם, לאור ערכו הכלכלי הנמוך של השטח המסחרי בתוכנית החדשה ולאור ירידת ערך שווי הזכויות ודירות המגורים בתוכנית", נטען.

בנוסף טוענת החברה, כי יש להתייחס לנזק שנגרם לה כתוצאה מהתמשכות ההליכים הכרוכים בתוכנית, שלא אפשרו מימוש של הזכויות במשך כ-25 שנה מאז 1978, בשעה שעד היום אפילו לא הוחל בעבודות הפיתוח.

על פי התביעה, ייעוד הקרקע טרם אישור התוכנית המפקיעה היה מגורים בבנייה צמודת קרקע, בניצול 50% בשתי קומות וללא הגבלה במספר יחידות הדיור. שטחה הכולל של הקרקע היה 18,649 מ"ר עם ניצול מיטבי של זכויות הבנייה לתכנון של 55 יחידות דיור צמודות קרקע. עם אישור התוכנית הוקצה לחברה המגרש החדש ששטחו 3,854 מ"ר בלבד, המאפשר בנייה של 39 יחידות דיור.

החברה טוענת כי הקרקע הופקעה הפקעת יתר על-ידי עיריית נתניה, בהפקעה שלא הביאה להשבחת יתרת חלקה.