מנכ"ל הבורסה הפלסטינית: "אין לנו נפט - שוק ההון מפותח"

אולי בהשראת "קדחת הנפט" בבורסה בתל-אביב, בחר מנכ"ל הבורסה הפלסטינית - אחמד עוידה, לפתוח את הרצאתו בשבוע שעבר בנושא "גיוס הון ממשקיעים ומהציבור על-ידי חברות במגזר הערבי - הזדמנויות וחסמים", בהצהרה חד-משמעית: "אין לנו נפט, אבל שוק ההון שלנו מפותח מהרבה מדינות ערב". בכנס, שהתקיים במשרד הרצוג פוקס נאמן, תחת הכותרת "שוק ההון הפלסטיני - תמונת מצב אפשרויות ותנאי גיוס", הסביר עוידה על היתרונות הקיימים עבור אנשי עסקים ערבים-ישראלים בהשקעה בבורסה הפלסטינית בשכם.

"אם אומרים לכם כאן שאתם בסיכון - אנו אומרים לכם את ההיפך", אמר. זאת בהמשך לבדיקת "גלובס" בתחילת החודש, שלפיה מתוך 771 חברות שניירות הערך שלהן נסחרות בבורסה בתל-אביב, אין אפילו אחת בבעלות ערבית למרות חלקם היחסי באוכלוסייה (כ-20%).

"אצלנו אתם לא מיעוט"

הבורסה הפלסטינית הוקמה בשנת 1997 ונסחרות בה 39 חברות. לדברי עוידה מרביתן הציגו ב-2009 תוצאות גבוהות מאשר ב-2008. מתחילת השנה אגב עלתה הבורסה כבר בכ-6%. הבורסה מושפעת מהמצב הגיאו-פוליטי וכך למשל זינקה פי 3 במהלך ההתנתקות מעזה שנתפסה ברחוב הערבי כמהלך חיובי. "התושבים באמת האמינו שיהיה פתרון לסכסוך", אומר עוידה.

הבורסה פתוחה 5 ימים בשבוע בין השעות 10:00 עד 13:00. לדברי עוידה שנת 2009 הייתה השנה הגרועה ביותר בבורסה הפלסטינית עם מסחר יומי ממוצע של 55 מיליון דולר בלבד. ממוצע המסחר בהיקף שנתי עמד על מיליארד דולר. בחלוקה לתחומים יש 7 חברות מתחום הבנקאות, ביטוח - 5, השקעות - 8, תעשייה - 10 ושירותים - 9.

עוידה, רק בן 32, לא פונה לערביי ישראל בלבד: "יש לנו ראיה אסטרטגית לתקשר עם פלסטינים בחו"ל ומחוץ לשטחים". בין היתרונות שהוא מונה להשקעה בבורסה הפלסטינית: "הדרישות להצטרפות לבורסה קלות יותר,

אפשר להציע רק 25% מהון החברה לציבור, אין הגבלה על סוג המטבע שבו החברה תסחור, יש שקיפות והיא הבורסה הראשונה בעולם הערבי שאפשרה מסחר באינטרנט".

הבורסה הפלסטינית היא גם היחידה בעולם הערבי שאינה בבעלות ממשלתית.

עם זאת המסחר רק במניות ואין עדיין אופציות או מכשירים פיננסיים אחרים כי אין להם ביקוש. את הביצועים הגרועים ב-2009 מייחס עוידה למשבר העולמי, להשלכות המלחמה בעזה ולניסיון כושל למיזוג בין חברת זין וחברת התקשורת הפלסטינית, שנסחרת אגב גם בבורסת אבו דאבי.

עוידה ציין שלמרות שהרשות היא המדינה הקטנה ביותר בעולם הערבי, שוק ההון שלה גדול מהרבה מדינות אחרות בעולם הערבי. נתוני הבורסה הפלסטינית ממוצעים או גבוהים יותר ביחס לשאר מדינות ערב מבחינת מחזורי מסחר ותשואות.

בכנס שהתנהל בשפות עברית, אנגלית וערבית השתתפו בעיקר אנשי עסקים ערבים ישראלים כמו חמיס אבולעפיה ואחרים וכן חמי פרס מקרן פיטנגו, המשקיעה במגזר הערבי. בדברי הסיכום של עוידה הוא פנה לאנשי העסקים הערבים ואמר להם: "אצלנו אתם לא מיעוט, לא נסתכל עליכם בעוינות כמו שהמשקיעים בשוק ההון הישראלי מסתכלים עליכם, אלא להפך".

"ערבי?ברוקר? לא מכיר"

מרבית הפעילות בשוק ההון בישראל מצומצמת לטווח צר מאוד ב"סיטי" של תל-אביב. הברוקרים, האנליסטים, מנהלי ההשקעות ואחרים בתחום נהנים ממשכורות גבוהות בהרבה מעל השכר הממוצע במשק וכוללות בונוסים שנתיים נדיבים. אך ערביי ישראל אינם נוטלים חלק ב"חגיגה" הזאת וקשה למצוא אפילו ברוקר ערבי אחד. כששאלנו פעילים בשוק ההון האם הם מכירים ברוקר ערבי? התגובה הייתה פליאה מוחלטת: "ערבי?ברוקר? לא מכיר".

עו"ד אהוד סול, ראש מחלקת חברות ושוק ההון בהרצוג פוקס נאמן, הרצה בנושא "מקורות לגיוס הון: משקיעים פרטיים, קרנות השקעה והבורסה הישראלית", בניסיון לעניין את המשקיעים הערבים בדרכים נוספות לגייס הון מלבד בנק. לדבריו "הכלל הוא שמגייסים כשאפשר ולא כשצריך ומי שעשה זאת הצליח לעבור את המשבר האחרון".

עד שערביי ישראל ישתלבו בשוק ההון בישראל, הפערים החברתיים ימשיכו לשסע את החברה בישראל. בחודש שעבר פורסם דוח ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) בנושא תעסוקה ומדיניות חברתית במשק הישראלי. בדוח לא היו נתונים חדשים או מפתיעים, אך התמונה העולה במראה של החברה הישראלים עגומה: עוני של ערבים וחרדים, אפליה וניצול של עובדים זרים. חוסר השוויון נמצא גם בשוק ההון - בבורסה.

חוסר השתלבותם של הערבים בישראל (חמישית מהאוכלוסייה בישראל היא ערבית, אך שיעורי האבטלה והעוני גבוהים בהרבה מאשר בקרב המגזר היהודי) באה לידי ביטוי גם בשוק ההון בהיבט של חוסר שימוש באפשרויות לגיוס אשראי חוץ בנקאי על ידי הנפקת מניות או אג"ח וגם בהיבט של הימנעות של צעירים מלימודים בתחום הפיננסים.

עו"ד טארק בשיר רואה סממנים מעודדים לאפשרות גיוס הון ממשקיעים ומהציבור על-ידי חברות במגזר הערבי שיש לנצל אותם. "נקודת הזינוק בשוק ההון של איש העסקים הערבי היא נחותה יותר בהשוואה לזאת של איש העסקים היהודי, אך היא עדיין קיימת ויש לנצל אותה", הדגיש.

בשיר התייחס בין היתר לקרן אלבואדר - הקרן הראשונה להשקעות בהון של חברות במגזר הערבי ולא רק למתן הלוואות, אשר תשקיע 176 מיליון שקל בעסקים חדשים וקיימים במגזר הערבי; הרשות לפיתוח מגזר המיעוטים והבורסה הפלסטינית כחלופות אפשריות לגיוס הון. "בנוסף לאפשרויות והקלות אלו, אנו רואים כי איש העסקים הערבי עובר שינוי מנטלי מהותי וישנה נכונות הולכת וגדלה לצירוף שותפים והיעזרות במומחים ובאנשי מקצוע טובים", אמר בשיר. "במקביל, אנו רואים קליטה הולכת וגוברת של צעירים ערבים בחברות פרטיות מהמגזר הציבורי. לא חסרים אקדמאיים במגזר הערבי אך קיים מחסור בתחומים כלכליים מבוקשים", אמר.

חשש מאיבוד שליטה

באשר לחסמים ולחששות בקרב אנשי עסקים להנפיק בבורסה הפלסטינית אומר בשיר: "יש לאיש עסקים יהודי רתיעה כמעט טבעית מלהיכנס לשותפות עם איש עסקים ערבי, שנובעת בין היתר מזה שחלק ניכר מהעסקים במגזר הערבי הם עסקים קטנים ומקומיים, עסקים משפחתיים. לא קל למשקיע יהודי שלא מכיר למשל את נצרת, שפרעם ואום אל-פחם, להשקיע את כספו בחברות מקומיות שם", הוסיף בשיר.

מצד שני, בשיר דיבר גם על החסמים מצד החברות ואנשי העסקים במגזר הערבי ואמר "רוב העסקים במגזר הערבי הם משפחתיים וקיים חשש של אנשי עסקים מכניסת שותפים חדשים ואיבוד שליטה". בשיר הוסיף כי "הניסיונות 'הכושלים' של בולוס וקדמאני בבורסה גם הם מרתיעים את איש העסקים הערבי, החושש מתמחור נמוך של העסק ומהרתיעה המנטלית".

למרות כל החסמים משני הצדדים, בשיר אופטימי: "אנו רואים כי לאט לאט חלק מהחסמים הללו הולכים ונעלמים, הן אצל המשקיעים והן אצל אנשי העסקים הערבים".

בשיר הבליט יתרונות הנפקת חברות מהמגזר הערבי למסחר בבורסה: "הפיכת החברה הפרטית לציבורית וסחירותה בבורסה מגדילה את העושר של אנשי עסקים ערביים והופכת אותו לעושר נזיל. בנוסף, הדבר מקטין את סכנת ההתפצלות שמרחפת, לרוב, מעל עסקים משפחתיים בדור השני והשלישי. עסקים משפחתיים במגזר היהודי, כמו שטראוס למשל, היו מודעים לבעייתיות זאת ולכן נרשמו למסחר בבורסה, בין היתר, כדי להתגבר עליה".

בשיר ציין גם כי המסחר בבורסה מאפשר הקלה במצוקת האשראי של המגזר: גיוס עתידי קל יותר, שיפור מצד החברה מול המערכת הבנקאית, הפיכת המניות לאמצעי נוסף לגיוס הון לאותו עסק או לעסקים אחרים וחדשים. "הפיכת החברה לציבורית משחררת את העסק מאיש העסקים ומשחררת את איש העסקים מהעסק ומאפשרת לו להתפנות להקמת עסקים ויוזמות חדשות.

"לגיוס הון בבורסה בתל-אביב יש יתרונות רבים מאחר שהבורסה גדולה, מפותחת, עם היקפי מסחר גבוהים ופתוחה לשוקי ההון העולמיים. מאידך, יתרונות אלו עלולים להעלות חשש אצל איש העסקים הערבי. חשש מהיקפי מסחר נמוכים וגודלם היחסי הקטן בהשוואה לחברות גדולות מהמגזר היהודי, בנוסף לחשש מהענקת שווי נמוך לחברה".

בשיר הציע את הבורסה הפלסטינית כחלופת גיוס אפשרית לאנשי העסקים מערביי ישראל: "לכל בורסה יש את היתרונות ואת החסרונות שלה ויש לשקלל את כלל הנתונים כדי להחליט לגבי מקום הגיוס והרישום" ועוד אמר: "הכול יחסי - העסקים הערבים אינם בהכרח קטנים בבורסה הפלסטינית יחסית לגודל הבורסה ויחסית לעסקים אחרים נסחרים. בנוסף, העסקים 'המסוכנים' בעיני המשקיע היהודי הופכים בבורסה הפלסטינית להיות במקרים רבים לעסקים בטוחים בשל שיקולי בטחון, שיקולי פתיחות לעולם ושיקולי יכולות ניהול".

בשיר ציין גם כי הבורסה הפלסטינית מאפשרת לחברות מהמגזר הערבי בישראל להתבסס בשוק הפלסטיני ובנוסף לפרוץ לשווקים בעולם הערבי.

"בבורסה הפלסטינית אמנם מוטלות חובות דיווח וגילוי ומגבלות מסוימות על בעל השליטה, אך עדיין עלויות הרישום והדיווח והיקף חובות הדיווח מצומצמים יותר. גם אם מגייסים ברשות ורושמים המניות למסחר בבורסה הפלסטינית, אין מניעה עקרונית לגייס ממשקיעים ישראלים; יחד עם זאת, יש להיזהר מסיטואציה שבה יידרש פרסום תשקיף ישראלי או שיחול חוק ניירות ערך הישראלי", הוסיף בשיר.

"אנשים שקונים הם לא אנשים שמייצרים כלכלה"

חביב חזאן, מנכ"ל מייסד בקרן אל-בואדר, קרן להשקעה בהון של חברות במגזר הערבי ולא רק למתן הלוואות, אך קרן קטנה יחסית, סיפר על פעילות הקרן. "אנחנו מאמינים שיש הזדמנות עסקית במגזר הערבי. אל-בואדר היא קרן של פיטנגו, של חמי פרס. יוקם מרכז של הקרן בחיפה, נגיש יותר למגזר הערבי. אל-בואדר מתכוונת להשקיע ב-5 השנים הבאות בכ-20 חברות, 4 עד 6 חברות בשנה".

עו"ד מאיר לינזן, שותף-מנהל בהרצוג פוקס נאמן, אמר בתחילת הכנס כי: "מדובר מבחינתנו באירוע חלוצי וחשוב מאוד. חלקו של המגזר הערבי בכלכלה קטן בהרבה מחלקו באוכלוסייה. שילוב החברה הערבית בכלכלה חיוני למדינת ישראל והוא תלוי בשיתוף הפעולה מצד המגזר הערבי ומצד המגזר היהודי".

בסאם ג'אבר, הבעלים של העיתון פנורמה ואתר האינטרנט פאנט פירט ל"גלובס" את הסיבות לחוסר שילובו של המגזר הערבי בשוק ההון בישראל: "למגזר הערבי יש כוח כלכלי במובן של צרכנות, בדברים קטנים כי אנשים שקונים הם לא אנשים שמייצרים כלכלה, כמעט שום דבר רציני בעל משמעות שנותן לו כוח להיות נסחר בבורסה. סיבה נוספת היא העובדה שמרבית המגזר נמצא פיזית מחוץ למרכזים הכלכליים כמו ת"א וזאת מכשלה גיאוגרפית".

המגזר הערבי מודע לאופציה של גיוס הון בבורסה?

"אין לו את המודעות הכלכלית שנמצאת במגזר היהודי. האמת חסרים לנו דברים הרבה יותר בסיסיים: רק לאחרונה זורם ביוב בטייבה או ביישובים אחרים ובחלק מהיישובים בקושי יש כבישים סלולים, בתי ספר, מוסדות ציבור, מועדונים. אין הרבה דברים בסיסיים בחיי היום אז להגיד לך שהמגזר הערבי חושב על להיסחר בבורסה יהיה לי קצת קשה".