אל תתנו לנו לחכות עד יוני

כזכור, שחברות שנסחרות בארה"ב והתאגדו כישראליות מחויבות לפרסם דו"ח שנתי מורחב, אם כי לא כמו זה שבו מחויבות חברות שהתאגדו כאמריקניות. "הישראליות" לא חייבות לחשוף את שכר מנהליהן הבכירים ואת מבנה חבילת התגמולים של הבכירים, אך מחויבות לתת ביטוי לדו"ח תזרים מזומנים (שלא נחשף בדו"חות הרבעון הרביעי, אלא אם החברה מתנדבת לפרטו), ולפרטים אחרים שעלולים להשפיע על פעילותה בעתיד.

מכאן חשיבותו של הדו"ח השנתי, ומכאן גם חשיבות מועד פרסומו.

חלון זמן של חצי שנה

הרשות לני"ע האמריקנית מאפשרת לחברות זרות (הישראליות נכללות בהגדרה הזו) להגיש את הדו"ח השנתי עד סוף יוני, חצי שנה לאחר תום השנה ואחרי שחלקן כבר פרסמו את תוצאות הרבעון הראשון של השנה שאחרי.

רוב הישראליות "ניצלו" בשנים האחרונות את חלון הזמן שניתן להן, ופרסמו את הדו"ח השנתי דקה לפני תום חודש יוני. עם זאת בשנה עד השנתיים האחרונות הולך וגדל מספר החברות שהבינו כי אם ענקיות כמו סיסקו יכולות להגיש את הדו"ח השנתי חודש לאחר תום השנה הקלנדרית, גם להן אין סיבה "לדפוק איחור".

ערים לרחשי הלב של ציבור המשקיעים

קחו כדוגמה את צ'ק פוינט , ענקית האבטחה הישראלית. אם בשנים עד 2000 ניתן היה לעיין בדו"ח השנתי של החברה רק לקראת סוף יוני, הרי שהחל משנת 2001 החברה הקדימה את פרסום הדו"ח לסוף מארס ואף לתחילתו (כמו בשנתיים האחרונות).

גם טבע לא מחכה הרבה, ובשלוש השנים האחרונות הוגש הדו"ח השנתי של החברה כבר בסוף בפברואר. במילים אחרות, אם שום דבר לא יעכב את טבע, בעוד מספר ימים נוכל לעיין בדו"ח השנתי שלה, ואולי לגלות דברים חדשים על החברה המצליחה בישראל.

צ'ק פוינט וטבע הן שתי חברות שקשה - אם בכלל - לחקות את הצלחתן, אך די קל - ואף רצוי - לחקות את התנהלותן כלפי ציבור המשקיעים. אם ענקיות כמותן יכולות לפרסם דו"ח שנתי פחות מחודשיים לאחר תום השנה הקלנדרית, אין שום סיבה שחברות קטנות מהן יחכו חצי שנה.