בסוף המוסדיים לא יעמדו בפיתוי

כרגע הם מצביעים ברגליים בנוגע להנפקות אג"ח, מה יהיה כאשר יחל גל הנפקת המניות?

השוק עולה, השוק יורד, כלכלת יוון קורסת, ספרד ופורטוגל מתנדנדות, הנפט עולה, גיוסי האג"ח בישראל בשיאם. ומה עם המוסדיים? הם בינתיים יושבים על הר מזומנים וחוככים בדעתם מה לעשות.

המגמה הזו בולטת במיוחד בגיוסי האג"ח. בחודשים האחרונים גייסו חברות שונות מיליארדי שקלים. חלקם של המוסדיים ברכישת אותן איגרות חוב היה נמוך, כשעמד בממוצע על פחות מ-20% בהשוואה לשני שלישים בעבר.

המוסדיים לא מסתירים את הסיבה לישיבתם על הגדר. הם לא חושבים שההנפקות אטרקטיביות, ומוטרדים מהתשואות הנמוכות מדי. יש מקרים בהם חברות (חנן מור למשל) ויתרו מראש על המכרז המוסדי, לאחר שהבינו לאן הרוח נושבת. התוצאה - מי שבעיקר קונה את הסחורה בהנפקות הוא הציבור, בין אם בצורה ישירה ובין אם דרך קרנות הנאמנות.

ההחלטה של המוסדיים לא להשתתף בחגיגת גיוסי האג"ח הנוכחית אינה טריוויאלית. המוסדיים (קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות ופוליסות ביטוח חיים) נהנים מזרימה קבועה של הפקדות כספי העמיתים. הפדיונות הגדולים של המשבר נמוגו, התזרים חיובי, והכסף הולך ונערם.

פה ושם עושים מוסדיים - בעיקר חברות ביטוח כמו מגדל וכלל ביטוח - עסקאות מימון פרטיות, אבל זו טיפה בים, ולא כל הגופים מסוגלים לבצע עסקאות מורכבות שכאלו. בינתיים רכיב המזומנים בתיק ההשקעות שלהם הולך וגדל.

קופות הגמל לבדן יושבות היום על מזומנים ופיקדונות קצרים בהיקף של כ-30 מיליארד שקל, שיעור של יותר מ-10% מהנכסים. מדובר בהיקף דומה לזה שהיה בינואר אשתקד, רק שאז היו פדיונות ענק שחייבו נזילות גבוהה.

מה יקרה כשיגיעו הנפקות המניות?

כרגע המוסדיים מצביעים ברגליים בכל הקשור להנפקות אג"ח, למעט הנפקות פרטיות הנתפרות לפי מידה, כמו הנפקת אג"ח שביצעה גזית גלוב בשבוע שעבר לפסגות. השאלה היא כיצד ינהגו המוסדיים כאשר יחל גל הנפקת המניות הצפוי במהלך חודש מאי.

לאחרונה צצים, כמעט מדי יום, שמותיהן של חברות חדשות המעוניינות לנצל את הגאות בשוק ההון ולהנפיק על בסיס דוחות 2009. את ההנפקות הללו כבר לא יוכל כבר הציבור הרחב לממן. מכיוון שבניגוד לקרנות האג"ח אין כיום כמעט גיוסים בקרנות המנייתיות, וקשה לראות את הציבור משתתף בהנפקות האקוויטי באופן ישיר, הצלחתן של הנפקות אלו תהיה תלויה בעיקר במוסדיים, וכרגע נראה שידם עדיין קפוצה.

ההימור שלנו הוא שהמצב הזה הולך להשתנות. עד חודש מאי רכיב המזומן של המוסדיים רק ילך ויגדל. התשואה על המזומן והפיקדונות תמשיך להיות אפסית, והלחץ להתחיל לעשות משהו עם הכסף ולהביא תשואות, יגבר.

המוסדיים עדיין זוכרים את כאב הנפילות של המפולת האחרונה, אבל הרגע בו יקטינו את הר המזומנים שבראשו הם יושבים, הולך וקרב. כולם מחכים לגוף הראשון שיחליט להגדיל פוזיציה וסיכונים, ואז, כמו עדר, כולם ילכו אחריו. בסופו של יום הפחד להישאר מאחור עם תשואה נמוכה יגבר על תחושת הזהירות.