עוד ועדה, עוד המלצות

הוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה בישראל היא ועדה ראויה, עם אנשים ראויים עוד יותר. לצד מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, ומנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, חברים בה מומחים בעלי שם בתחום העבודה כמו פרופ' יוסי תמיר, פרופ' גיא מונדלק, פרופ' ג'וני גל, ד"ר פייסל עזאייזה, וד"ר אנליה שלוסר. גם העובדה שמשתתפים בה בכירים מההסתדרות (אריאל יעקובי) לצד בכירים מהסקטור הפרטי (ישראל מקוב, שרגא ברוש), תורמת להסכמה הרחבה שוועדה כזו יכולה להתוות.

ולמרות זאת, קשה להשתחרר מהרושם שמדובר בעוד ועדה, שמפרסמת עוד המלצות. לראיה, אחת ההמלצות העיקריות והחשובות שלה היא שיש צורך ביישום תוכניות קודמות, התקועות במגירת הביורוקרטיה והפוליטיקה. מי מבטיח שדווקא הוועדה הזאת היא שתקדם את מה שרבים לפניה ניסו לעשות?

ויש גם כמה נקודות המחייבות הרמת גבה או שתיים: הוועדה ממליצה, למשל, לקבוע יעד ארוך טווח להגדלת ההשתתפות בשוק העבודה. המספרים נראים מרשימים מאוד, אבל מי שינבור בדו"ח הביניים יגלה את המשפט הבא: "יש לציין כי יעדים אלו אינם חורגים בצורה משמעותית מתוואי השיפור בשיעורי התעסוקה שהתרחש בשנים האחרונות".

ואם זה לא מספיק, אחת הדרכים לעמוד ביעד הזה, נראית מתחכמת למדי: הוועדה ממליצה לכלול לראשונה בכוח העבודה גם את משרתי הקבע בצה"ל, מה שיזניק במספר אחוזים את שיעור ההשתתפות.

ועוד דבר: הוועדה ממליצה להקים גוף חדש תחת משרד התמ"ת, שיחייב מינוי של בעל תפקיד עם תקן של משנה למנכ"ל, ומתחתיו 3-5 בעלי תפקידים עם ניסיון רב בתחום העבודה. עכשיו, יש שתי דרכים להסתכל על זה: או שהוועדה החליטה לסדר ג'ובים לשר בנימין (פואד) בן אליעזר, או שהיא מכה על חטא פירוקו של משרד העבודה ומוכיחה כי תחום העבודה מחייב הובלה מרכזית שאינה עולה בקנה אחד עם שר ומשרד האמורים לעסוק בו בזמן בתעסוקה ובמסחר.

למען הסדר הטוב, אנחנו נסתכל על ההמלצה הזאת בעיניים פחות ציניות, ונקווה שכל מסקנות הוועדה יאומצו - והפעם לא יישארו עמוק במגירה.