היה שווה לחכות: הפרקים הראשונים בעונה השנייה של "עד החתונה" ממשיכים לקיים את כל מה שהעונה ההיא הבטיחה. איה (טל ליפשיץ, השחקנית הטובה ביותר שאפשר לראות בטלוויזיה), שבסוף העונה הקודמת מצאה את עצמה בלי החתן ובלי המאהב, מצאה את ההפך הגמור משניהם - איש צבא קבע. הפעם היא נחושה להצליח, למרות שההצלחה במערכת היחסים תובעת ממנה גם קורבן אישי גדול (מדי?).
דווקא רן (אוהד קנולר), הגבר הנבגד, יוצא למה שנראה בהתחלה כאור גדול. נכון שכאשר אתה מוצא מזור לפרידה בזרועותיה של מירי בוהדנה, הייאוש נעשה יותר נוח. ובכל זאת, האם הוא מאושר?
שתי האמהות שעמדו להיות מחותנות (חלי גולדנברג ומיקי קם), נותרו חברות ונשבות בקסמיו של מרפא אלטרנטיבי. איתן (שמואל וילוז'ני), "הרומן הנשוי" של צמרת (עלמה זק), מוציא רומן חדש, בעוד היא נאלצת להיפרד מהחיים ב"לה-לה-לנד" בגלל מצוקה כלכלית. כך גם באשר להראל (עפר שכטר), אחיה ההומוסקסואל של איה. דווקא קריירת עיצוב האופנה של בן-זוגו, אמיר (ניב רז), נוסקת.
געגועים לסדרות אחרי עונות מוצלחות, עלולים להסתיים באכזבה. זה לא המקרה של "עד החתונה". התסריט הדוק להפליא, הדמויות מושקעות, המשחק משובח והבימוי ללא דופי. איזה כיף לגלות סדרת דרמה ישראלית שמסוגלת עדיין לרתק כל-כך.
שימו לזה סוף
"שבוע סוף החדש", ג' 21:00, ערוץ 2
חבל שההמתנה ל "עד החתונה" המצוינת, צריכה לעבור בתחנה הנוראית של "שבוע סוף". לפני שלושה שבועות קיוויתי שמדובר בהבטחה, בתוכנית שתיתן פייט ל"ארץ נהדרת". לפני שבועיים אמרתי שצריך עוד לתת צ'אנס לפורמט, לפני שבוע קיוויתי לזעזוע שיעיר את התוכנית הזאת. עכשיו הגיע הזמן לקרוא לרשת: די, מספיק. אתם רציתם, הכותבים השתדלו, השחקנים התאמצו, הצופים בהו - הגיע הזמן להתקפל.
את הפאדיחה כבר לא תחסכו מעצמכם, אבל אולי תצילו חלק מהכסף, אולי תשכנעו את הטאלנטים שלכם, כמו עפר שכטר, למשל, להנחות עוד ספיישלים עם הראל סקעת, אולי תחזירו את יגאל שילון ותהפכו אותם לצוות "פספוסים", התוכנית שלא מפספסים. אם "המערכון הנבחר" הוא חיקוי עלוב של אסי עזר מתוכנית הדגל של הזכיינית השנייה, אתם נראים לא יותר טוב מתפאורת הקרטון שליוותה את המערכון הזה.
"שבוע סוף" נראית כאילו התלמידים המוכשרים של השכבה התכנסו כדי להעלות קטעים חצי-מצחיקים במסיבת סוף השנה של התיכון. למה זה קורה? קשה לדעת, לפעמים נדמה שהאלמנט הנסתר הוא חמקמק במיוחד, שטלוויזיה אינה מדע מדויק, אבל יהיה מה שיהיה אותו "מרכיב סודי", ל"שבוע סוף" פשוט אין אותו.
לשם ההשוואה צריך להזכיר שוב את "ארץ נהדרת". אני לא מת על העונה הנוכחית שלה, אבל אני לא יכול להתעלם מכך שהיא נמצאת תמיד, לא רק שני צעדים לפני ה"כאילו מתחרה", אלא גם שני צעדים לפני ההוויה הישראלית.
בעונה הקודמת של "שבוע סוף" בצבצו פה ושם קטעים טובים והרייטינג היה סביר. בעונה הזאת, בפורמט "החדש", התוכנית מתרסקת אל תוך עצמה פעם אחר פעם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
