עו"ד מייק בלס: העבודה מול וינשטיין מתנהלת בצורה מצוינת

בלס, המשנה ליועמ"ש לענייני ייעוץ, מספר בראיון ל"גלובס" על העבודה במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, על שטף הצעות החוק הפרטיות ועל החלטת הממשלה שאותה יזם לקציבת כהונתם של בכירים בשירות הציבורי

לפני חודשיים נכנס לתפקידו היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ושינה סדרי עולם במשרד המשפטים. היועץ המשפטי הקודם, מני מזוז, היה בשר מבשרו של המשרד במשך יותר מ-30 שנה, כפי שניתן היה לראות היטב בטקס הפרידה ממנו; וינשטיין, לעומתו, הוא "חוצן".

קודם למינויו של מזוז ליועץ המשפטי, הוא ישב 10 שנים תמימות על כס המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ייעוץ. מי שישב על כס המשנה לייעוץ בתקופתו של מזוז הוא עו"ד מייק בלס. במשרד המשפטים רואים בתפקיד הזה מקפצה טבעית לתפקיד היועץ. אלא שבלס אפילו לא הגיע לקו הגמר של ההתמודדות על התפקיד, מאחר שוועדת האיתור, בראשות השופט בדימוס תיאודור אור, לא זימנה אותו להציג את מועמדותו.

"הוועדה הפעילה את שיקול דעתה וזימנה את מי שזימנה", אומר בלס בראיון בלעדי ל"גלובס", מאז מינוי וינשטיין ליועץ המשפטי. "ועדת האיתור מחפשת מי שנראים לה המועמדים המתאימים, ואלה האנשים שהם הזמינו. המעבר של מני ממשנה ליועץ היה טבעי וענייני, וגם הקדנציה שלו היתה מאוד מוצלחת. אבל בפירמידה הזו, כמה אלופים מתמנים בסוף לרמטכ"ל? יש בצבא 20 אלופים, ורק אחד נהיה רמטכ"ל".

בשנתו האחרונה בתפקיד, מזוז ביקש לקדם את בלס, ולעשות אותו למעשה למספר שתיים של היועץ המשפטי. מזוז יזם יצירת פונקציה חדשה - משנה אחד מבין 6 המשנים ליועץ המשפטי לממשלה (שכל אחד מהם אחראי על תחום פעילות אחר), שישמש ראש מערך הייעוץ והחקיקה, בדומה לפרקליט המדינה האחראי על הזרוע התביעתית של משרד המשפטים.

הוקמה ועדת איתור לתפקיד - שמזוז עמד בראשה - ואף פורסם מכרז לתפקיד, אלא שהבחירות, חילופי שרי המשפטים וחילופי היועץ עצרו את התהליך. בלס, שהיה מועמדו של מזוז לתפקיד, נשאר במקומו.

* לפני כחודשיים נכנס וינשטיין לתפקיד היועץ. אתה יכול כבר להצביע על הבדלים בעבודה מול שני היועצים?

"מבחינתי, התפקיד לא השתנה. ההמשכיות היא חלק טבעי מהעבודה שלנו. כשמתחלף יועץ, כשמתחלף שר, כשמתחלפת הממשלה, אנחנו ממשיכים לתת אותו שירות משפטי למי שמבקש. אין שינוי באופי התפקיד שלנו".

* המשנה ליועץ הוא תפקיד שיש בו אלמנטים של משרת אמון, אפשר להניח שהיועץ מפתח יחסים מקצועיים הדוקים עם המשנים שלו.

"התפקיד שלי היא במינוי ממשלה, זה לא משרת אמון של היועץ המשפטי. אישית, את מני הכרתי הרבה שנים, היינו ביחד במחלקת הבג"צים. את היועץ החדש אני מכיר מאז שהוא נכנס, והעבודה בינתיים מתנהלת בצורה מצוינת. אותם דפוסי עבודה בסיסיים, אותם תפקידים נשארו. כמו שסייענו למני, עכשיו אנחנו מסייעים ליהודה, נותנים את אותן חוות-דעת. לומדים להכיר לאט-לאט. המינהל הציבורי רגיל לחילופי מנהיגים ועומדים בראש מערכות, ויודע לתת את השירות כמו שצריך".

* היות שוינשטיין הוא מומחה לפלילים ולא לנושאי מינהל וחקיקה, ההנחה היא שהחשיבות והמעמד של מחלקת ייעוץ וחקיקה ושלך כמשנה, יגדלו.

"ההחלטות העקרוניות תמיד הגיעו וימשיכו להגיע ליועץ. לא יהיה מצב שדברים בעלי חשיבות ייחתכו בדרגים הנמוכים יותר, והיועץ המשפטי יקרא עליהם בעיתון. יהודה ילמד את המאטריה, יקבל סקירה עובדתית ומשפטית, ויקבל את ההחלטות. כל יועץ חדש שהיה מגיע, לא משנה מאיזה תחום של עולם המשפט, היה לוקח לו זמן עד שהיה מתרגל לתפקיד. אנחנו כאן כדי לתת לו את הייעוץ".

סערות ומאבקים

לא מעט סערות ידע משרד המשפטים בשנים האחרונות. במובן מסוים, אף שהשר הנוכחי, יעקב נאמן, סוגר החודש שנת כהונה בתפקיד, ברחבי הבניין ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים מלקקים עדיין את הפצעים משנות כהונתו של פרופ' דניאל פרידמן. אם כי גם נאמן הספיק לחולל סערות, בעיקר סביב יוזמתו לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

בלס מסרב לקחת צד פעיל במאבק המתחולל בקרב הגורמים המקצועיים במשרד נגד יוזמת הפיצול, אולם עמדתו הברורה, המתנגדת לתוכניתו של נאמן, עולה מבין השורות. "למיטב ידיעתי, היוזמה הזו לא עומדת כרגע על הפרק. ועדת שמגר סברה שהמודל הקיים הוא הנכון. יכולים להיות גם מודלים אחרים, הדברים הם לא קדושים. אני חושב שבסך-הכל תפקוד המשרד הזה בשנים האחרונות במודל הקיים סיפק שירות משפטי מכובד למדינת ישראל".

* אם כך, אפשר להבין שבעינייך המודל הנוכחי הוא העדיף.

"לפני רפורמות משמעותיות אני אוהב להתייעץ עם כל הבכירים. לגיטימי לעשות רפורמה, אבל לעשותה לאט, בזהירות, אחרי בדיקת כל האופציות ושמיעת כל האנשים הנוגעים לעניין".

חלק מתפקידו של בלס, בדומה ליתר המשנים ליועץ המשפטי, הוא לקיים ישיבה שבועית עם היועץ המשפטי, בימי חמישי, שבה מגבשים את עמדת היועץ באשר לנושאים שעל סדר יומה של הממשלה בישיבתה הקרובה.

בלס זוכר היטב את חוות-הדעת יוצאת הדופן שהעביר מזוז לממשלה, סביב הצעתו של השר פרידמן להקים ועדת בדיקה ממשלתית, דווקא לחקר האזנות הסתר שביצעה המשטרה בתיק החקירה נגד השר לשעבר חיים רמון. "הצעה זו מהווה לטעמי שימוש לרעה בסמכות", כתב אז מזוז, "סותרת סדרי ממשל תקינים, חותרת תחת הפרדת הרשויות ויש בה משום 'שבירת כלים' מצד שר המשפטים במסגרת מה שנראה כמסע נקם נגד מערכת אכיפת החוק".

"היועץ המשפטי חייב לומר לממשלה בכנות מה שהוא חושב לנכון בנושא שעומד בפניה. אם הוא חושב שצריך להשתמש במילים כאלה או אחרות, אני סומך על שיקול דעתו שהוא חשב שבמקרה הזה זה נכון. זה לא גורע מהיכולת לעבוד עם שרים באופן שוטף. מערכת היחסים היא מקצועית, ויש לפעמים גם אי הסכמות. יש תקופות קשות, אבל הן חולפות, ומגיעות תקופות יותר שלוות".

* יש דואליות בתפקידך: מצד אחד אתה כפוף ליועץ המשפטי - ומצד שני החקיקה הממשלתית היא בסמכות שר המשפטים.

"הדרג המדיני מביא בפנינו את המדיניות שהוא מעוניין בה. הבחינה שלנו היא בהיבטים המשפטיים של המדיניות הזו, מה צריך לעשות, האם צריך לחוקק, האם החוק הקיים כבר נותן מענה לדברים, והאם החקיקה המבוקשת היא חוקתית או לא. אם אני לא יכול לומר שהחוק הוא לא-חוקתי, אז זה לא משנה אם אני אישית אוהב אותו או לא.

"תפקידי לומר מבחינה מקצועית אם החוק הוא חוקתי או לא, ואם אפשר לחוקק את זה במתחם המדיניות של בעל הסמכות. כשבאתי להיות משרת ציבור לא באתי לשרת רק את האהבות שלי. אנחנו בני אדם, יש רגשות, אף אחד לא מכונה, אבל צריך להישאר בצד המשפטי".

דין וחשבון לאזרחים

* הניתוק המקצועי שלך מזכיר יותר שופט, שמשאיר בצד את האג'נדה האישית שלו, מאשר עורך דין פרטי.

"אני נמצא קרוב יותר לצד של השופט, אבל להבדיל מהשופט שצריך להכריע בעניין, תפקידי לתת שירות לקובעי המדיניות. הלקוחות האמיתיים שלנו הם האזרחים שנמצאים מאחור. המשכורת שלי מגיעה ממס הכנסה של כלל תושבי ישראל ולהם אני חייב דין וחשבון. אבל אני לא יכול להתייעץ עם הלקוח, לכן הרצון הקולקטיבי של הלקוח מתנקז לממשלה שנבחרה, שמשקפת את הרצון הקולקטיבי".

לפני כשנתיים וחצי הורחק ממשרד המשפטים עו"ד אמנון דה-הרטוך, שהיה אחד העובדים הבכירים במחלקתו של בלס. דה-הרטוך, ששימש כממונה על תחום התמיכות במשרד המשפטים, היה נתון תחת מתקפה מתמדת מצד חברי-הכנסת החרדים, שטענו כי הוא מקפח אותם בניסיון למזער ככל האפשר את התקציבים הממשלתיים המועברים לישיבות ולתלמודי תורה. באחת הישיבות בכנסת, כינה אותו ח"כ יעקב כהן (יהדות התורה) "נאצי", ודה-הרטוך, בן לניצולי שואה, סטר לו בפניו. בעקבות זאת, נאסרה כניסתו לכנסת, הוא הועמד לדין משמעתי בנציבות שירות המדינה ובהמשך נאלץ לעזוב את תפקידו.

בתוך ניסיונו של בלס לשוות לעבודת משרד המשפטים מול הרשויות האחרות נופך רגוע והרמוני, מזדקר סיפורו של דה-הרטוך, דוקר את העין ומעלה ספקות באשר לאמינות התיאור. "אמנון דה-הרטוך היה ועודנו עובד מקצועי מהמעלה הראשונה, אכפתי, מסור, משקיע את נשמתו בעבודה", אומר בלס. "בניסיון לייצר כללי תמיכה שוויוניים לתקציבים שהממשלה משלמת לארגונים ציבוריים, קרתה לו תקלה ואני משוכנע שאם היה יכול להחזיר את גלגל הזמן לאחור, הוא היה מוותר עליה, והיה ממשיך לעבוד כעובד מסור מן השורה".

בלס מסכים כי "לפעמים עמדות שאנשים מביעים בתפקיד שלהם מעוררות קושי לגורמים אחרים, והתנהל מאבק לא פשוט מולו, מצד גורמים שונים".

* בוא נשים את הדברים על השולחן - במשך שנים נוהל קמפיין שמטרתו היתה להזיז אותו מתפקידו.

"אנחנו לא מתרגשים מקמפיינים שמטרתם להזיז אדם מתפקידו. אדם צריך לעשות את תפקידו בצורה מקצועית. והתקלה קרתה בסוג של הקנטה, קנטור, כל אחד שם דיבר מתוך אמונה יוקדת בצדקת דרכו. האירוע הזה הוא מאוד עצוב. אני אומר את זה ממש בכאב לב. זה אחד הרגעים היותר עצובים שהיו לי בתפקיד. בסיטואציה שנוצרה לא היה מנוס מלהגיע בסוף התהליך משמעתי לתוצאה שהוא לא יכול להמשיך בשירות הציבורי. היכולת לעבוד מול הכנסת אחרי האירוע היתה מאוד קשה. לפעמים שניות ספורות מכתיבות את גורלנו. לפעמים זו תאונת דרכים, או אירוע קטן בדרך".

פרויקט הקדנציות

יכול להיות שבלס הוא עובד הציבור היחיד שיזם את העברתה של החלטת ממשלה, שהגבילה את משך הכהונה שלו עצמו בתפקידו. הכוונה היא למדיניות קציבת תקופת הכהונה של 80 משרות בכירות, שעליה החליטה הממשלה בחודש דצמבר 2009, בעקבות עבודת מטה רחבת היקף שהתבצעה במשרד המשפטים.

בין היתר נקצבה תקופת כהונתם של ראשי האגפים במשרד האוצר, נציב שירות המדינה, הסטטיסטיקן הראשי, הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, מנהל בתי הדין הרבניים, מנהל הוועדה לאנרגיה אטומית, ראש המוסד, החשב-הכללי באוצר, וגם - המשנים ליועץ המשפטי לממשלה.

"במשך שנים התמודדנו עם הבעיה של אנשים בכירים שיושבים בתפקיד לאורך שנים, וזה מעורר תופעות לא בריאות של צבירת כוח, התאבנות, חוסר יכולת ליזום שינויים", אומר בלס, "מצד שני, כל פעם שהממשלה היתה מבקשת להחליף מישהו, היו עולות טענות שאולי זו נקמה או מסיבות לא ענייניות, זה תהליך קשה כשאתה מתמקד באדם מסוים.

"ניסינו לגבש מודל, לקחת את השדרה הבכירה של השירות הציבורי, משרות שהן במינוי ממשלה, וקבענו עקרונות לקדנציות, משך הכהונה הראוי לכל תפקיד, בין 4 ל-8 שנים, והאם ניתן להאריך לקדנציה נוספת. המודל של משנים-ליועץ התבסס על מודל קודם שנקבע למנהלי המחלקות בפרקליטות ולפרקליטי המחוז".

החלטת הממשלה אמורה להיכנס השנה לתוקף. "נשלחו הודעות לאנשים על המועדים של סיום התפקיד, ונציבות שירות המדינה נערכת לוועדות איתור חדשות", אומר בלס, "אבל תבין, פרקליט מחוז שמסיים קדנציה למשל, יכול להתמודד על מחוז אחר. אדם שמסיים קדנציה לא נזרק מהשירות הציבורי, הוא יכול ללכת לתפקיד אחר, אנחנו מעודדים אנשים עם ניסיון ללכת לתפקיד אחר, החלפת כיסאות היא דבר חיובי, זה מביא מחשבות ואנרגיות חדשות".

פרויקט הקדנציות בשירות הממשלתי, הוא תולדה של כמה הצעות חוק פרטיות שהוגשו בשנים האחרונות, שביקשו להפוך את התפקידים הבכירים בשירות המדינה - תפקידים שנקבעו להם כעת תקופות כהונה קצובות - למשרות אמון. במקביל, התעוררה סערה פוליטית כשהממשלה ביקשה לסיים את כהונתו של החשב-הכללי, או של בעל תפקיד אחר שכהונתו איננה קצובה.

"משרד המשפטים הוא משרד מטה", מסביר בלס, "הוא נותן שירותים למשרדי ממשלה אחרים, באופן שמזכיר את החשב-הכללי באוצר או אגף התקציבים. המשרד חייב לראות בראיית רוחב כל מה שקורה בשירות הציבורי, וגם לסייע וגם לשמור על שלטון החוק. הפרקליטות מופיעה באלפי תיקים, בכל רגע נתון יש לה עשרות אלפי תיקים. אבל במקום שלנו מנסחים את עקרונות-העל. 5 אנשים כותבים את החוק, ו-100 אנשים עובדים על התיקים האלה אחר-כך. אני לא רוצה לקרוא לזה סיירת, אבל כאן נמצאים אנשים מעולים".

הצעות חוק "פוליטיות"

חלק ניכר מעבודת מחלקת ייעוץ וחקיקה מתמקדת בביקורת על שטף הצעות החוק הפרטיות שמגישים חברי הכנסת, ובגיבוש חוות-דעת לגביהן, לקראת הישיבה השבועית של ועדת השרים לענייני חקיקה. בוועדה זו מחליטים מה תהיה עמדת הממשלה והקואליציה בכל אותן הצעות חוק.

* האם איכות החקיקה הולכת ויורדת?

"יש פער גדול בין הצעת חוק פרטית למה שעובר ומתקבל בסופו של דבר בכנסת. אני מאמין בתהליכים בכנסת ובממשלה שמביאים אותה לרמה מכובדת. החקיקה הישראלית היא מאוד מכובדת בקנה-מידה בינלאומי. יעידו על כך המחמאות שהמדינה מקבלת מה-OECD, שאומרים 'אתם עומדים בסטנדרטים שלנו'. בעבודה שלנו פחות מעניין אותי מה המניע שהביא חבר-כנסת להציע הצעת חוק. אני לא צריך לעסוק בתורת הנסתר, למה הוא העלה את מה שהעלה. לפעמים, יש הצעות חוק עם מניע פוליטי ברור. ועדת השרים לחקיקה היא הגוף ששוקל את הדברים האלה".

* מי מייצג טוב יותר את האינטרס הציבורי, הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים או נבחרי הציבור?

"אם הייתי פרקליט פלילי שמגיש כתבי אישום, הייצוג של האינטרס הציבורי היה הרבה יותר מזוקק. תובע לא עובד בדרך-כלל עם הדרג המדיני. אני נמצא במקום שבו הייצוג של האינטרס הציבורי הוא לנהל שיח ושיג עם קובעי המדיניות, ולראות איך אפשר לקדם את המדיניות שהם רוצים במגבלות של שלטון החוק. אני לא מרחף מעל הקרקע, אלא חייב להיות מאוד מחובר גם לפקידות וגם לדרג המדיני".

* זה נכון גם בהופעות של אנשי משרד המשפטים מול הכנסת?

"כשאנחנו הולכים לכנסת אנחנו כבר אחרי החלטה של ועדת שרים לחקיקה, שהיא מעוניינת לקדם חוק מסוים. התקבלה או לא התקבלה, בסופו של דבר אם יש החלטת ממשלה, אנחנו הולכים עם ההחלטה ומייצגים את הממשלה בכנסת. את זה עליי להסביר לחברי-הכנסת".

* נראה שבתפקידך אתה עושה שימוש לא רק ביכולות המשפטיות שלך, גם ביכולות של פוליטיקה ארגונית ומוסדית. היומיום המקצועי שלך בנוי על ריקוד מאוד מורכב.

"לעבוד במערכת היררכית זו לא משימה פשוטה. להצליח להעביר את הרעיונות שאתה מאמין בהם וגם רעיונות של אנשים אחרים שאתה מייצג, זו לא משימה פשוטה. אתה צריך להיות קשוב לכל מה שקורה. צריך לזהות עם מי אנחנו מנהלים את תהליך החקיקה או החלטת ממשלה. אני לא בא למקום הזה במחשבה שרק אני אוכל להעביר את מה שאני חושב, וזה מה שיהיה. זו גישה נאיבית, אתה תתרסק מהר מול כוחות אחרים במערכת. שם המשחק הוא דיאלוג, שותפויות. המילים פוליטיקה ארגונית הן נכונות. אבל חייבים לזכור שאנחנו לא מביאים דעות פוליטיות, אלא ההתנהלות היא בין בני אדם".

בקנה: חוק המשפט המינהלי

לדיני החוזים יש שני חוקים ייעודיים משלהם - חוק החוזים וחוק התרופות; לדיני הנזיקין יש את פקודת הנזיקין; בקרוב יצטרף גם המשפט המינהלי לרשימת ענפי המשפט הנהנים מחוק ייעודי משלהם. במשרד המשפטים משלימים עתה את גיבושה של הצעת חוק סדרי מינהל, שאמור להסדיר את מתכונת העבודה של רשויות המינהל הציבורי, ולכלול עקרונות שזכו לעיגון עד עתה רק בפסיקת בית המשפט העליון, אך לא בחוק.

התקנת תקנות, בתי דין מינהליים, מכרזים, זכות הטיעון, ניגודי עניינים, אצילת סמכויות, מתחם סבירות שיקול הדעת ומידתיות - כל התחומים הללו, שהם חלק מהמשפט המינהלי שלאורו פועלות רשויות השלטון, יעוגנו בחוק החדש. "המשפט המינהלי הוא אוסף של פסקי דין ומעט מאוד חקיקה", אומר בלס, "וצריך להיות מורה נבוכים בתחום הזה. אני מקווה שבשנה הקרובה נגיע לפרסום תזכיר חוק, כי זו משימה שיצרנו אותה מתוכנו".

העיקרון הבסיסי של הצעת החוק שתפורסם בקרוב, הוא שימור הדין הקיים במשפט המינהלי, ולא ביטול העקרונות שנקבעו בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים. "בסך-הכל העקרונות של המשפט המינהלי הם נכונים", אומר בלס, "אבל לפעמים אתה לא בטוח שפסק דין מסוים עדיין תקף. יש פסקי דין של העליון שתוקנו בחקיקה ואנשים ממשיכים לצטט אותם כאילו הם נכונים גם היום. הפסיקה תמשיך להנחות בפרשנות, ברציונליזם. בית המשפט כל הזמן אומר למדינה 'תחוקקו', אז אני מרים את הכפפה. מנסה להרים את זה ואינשאללה שזה יעבור".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988