יוזמת חקיקה: שופטי מחוזי יוכלו להתמנות לנשיאים בשלום

מטרת היוזמה שמקדמת לשכת עוה"ד היא העלאת קרנו של התפקיד, כך ששופטי שלום בעלי יכולת גבוהה יראו בו יעד ראוי לקידום - ולא רק תפקיד ניהולי גרידא שאליו מתמנים שופטים בעלי שיעור קומה מקצועי בינוני

לשכת עורכי הדין מקדמת יוזמת חקיקה, שתאפשר גם לשופטים מן המניין בבבתי המשפט המחוזיים להתמנות לנשיאים של בתי משפט השלום. כיום מאפשר חוק בתי המשפט רק לשופטים או סגני נשיא המכהנים בשלום להתמנות לנשיאים של אותה ערכאה, וזאת אף שנשיא של בית משפט שלום מקביל בדרגתו ובתנאיו לשופט מחוזי מן המניין.

ל"גלובס" נודע כי החלטה על קידום יוזמת החקיקה החדשה התקבלה בישיבתו האחרונה של הוועד המרכזי של הלשכה, בתמיכת ראש הלשכה, יורי גיא-רון. ההחלטה להציע למשרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט לתקן את חוק בתי המשפט בהתאם התקבלה בוועד המרכזי פה-אחד, בעקבות נייר עמדה שגיבש פורום בתי המשפט בלשכה, בראשות עו"ד יוסי ארנון, לבקשת גיא-רון.

לפי נייר העמדה שגיבש הפורום, מטרת השינוי המוצע היא הגדלת מאגר המועמדים למשרת נשיא שלום, והוספתם של השופטים המחוזיים למאגר זה. חברי הפורום הסתמכו גם על הסעיף בחוק בתי המשפט, המאפשר לנשיא בשלום לקבל לאחר מינויו כנשיא מינוי כשופט מחוזי, תוך שהוא ממשיך לכהן כנשיא של בית משפט השלום.

בלשכה קיבלו את ברכתו של מנהל בתי המשפט, משה גל, להצעה, אם כי היוזמה לא באה ממנו, ככל הנראה בשל רגישויות של שופטים בתוך המערכת, העשויים להתנגד להצעה.

קידום ראוי

הצורך בתיקון נוצר בעקבות "חוק הקדנציות" שנחקק בתקופתו של שר המשפטים, דניאל פרידמן, שמלבד תקופת כהונה קצובה לנשיאי ערכאות השיפוט השונות - קבע גם כי רק שופטי שלום יוכלו להתמודד על תפקיד נשיא של אותה ערכאה.

יוזמת החקיקה באה בעקבות מספר מקרים שבהם סירבו שופטי שלום להציג את מועמדותם לתפקיד נשיאי בתי משפט השלום, ובמקום זאת בחרו להתמודד על תפקיד של שופט מחוזי. בין היתר מדובר על השופט ישעיהו שנלר, המכהן כיום בבית המשפט המחוזי מרכז, ועל השופט יעקב שפסר, המכהן כיום כשופט מחוזי בדרום.

התכלית העומדת מאחורי תיקון החוק היא העלאת קרנו של תפקיד נשיא בית משפט השלום, כך ששופטי שלום בעלי יכולת מקצועית גבוהה יראו בו יעד ראוי לקידום - ולא רק תפקיד ניהולי גרידא שאליו מתמנים שופטים בעלי שיעור קומה מקצועי בינוני.

בקרב משפטנים שונים שררה בעבר אי שביעות-רצון נוכח המדיניות שהנהיג בשעתו נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק, שלפיה תפקיד של נשיא בית משפט השלום הוא מעין "פרס ניחומים" לשופטי שלום, שבשל העובדה שאינם מצטיינים בתפקידם השיפוטי, הם קיבלו את הנשיאות כמעין "פרס ניחומים".

פרס ניחומים

"הגישה בעבר, שלפיה לעתים התמנה נשיא בשל כישוריו הניהוליים והארגוניים", אומר גיא-רון, "ושבעת מינויו לא היה מועמד לקידום למחוזי, היתה מוטעית. לנשיאי השלום יש תפקיד שאין להפריז בחשיבותו המערכתית והציבורית, ולכן צריך למנות לו רק שופטים בעלי אוטוריטה שיפוטית, שממילא היו מועמדים לקידום למחוזי".

לדברי גיא-רון, אין בהצעתו כדי לפגוע באופן קידומם של שופטי השלום, בכך שהשופטים המחוזיים "יתפסו" להם את משרות הנשיאות הפנויות. "החוק הקיים אינו ברור ופוגע ביכולת לבחור את הראויים ביותר לתפקיד", הוא אומר. "משרת נשיא שלום היא רבת עוצמה, מכובדת ביותר ובעלת חשיבות רבה למערכת המשפטית וליחסיה עם הציבור. לכן, ראוי להרחיב את מעגל המועמדים, וכך למנוע מצב שנוצר לאחרונה, שלפיו שופטי שלום שהיו מועמדים לקידום סירבו להיות מועמדים לתפקיד נשיא בשלום, למרות שרצו בכך מאוד והתאימו לתפקיד".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988