פרופ' עודד שריג: "צריך לחנך את השוק המוסדי"

הממונה על שוק ההון בכנס בנושא חינוך פיננסי: "המלצות ועדת חודק יתורגמו בקרוב להנחיות" ■ יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי: "תם העידן בו החלטות פיננסיות התקבלו עבור הציבור על ידי מישהו מלמעלה, המדינה או המעביד"

"צריך לחנך את השוק המוסדי, ואנו מקווים שהמלצות חודק ישפיעו גם על גופים שאנו לא מפקחים עליהם ישירות. המלצות הוועדה יתורגמו בקרוב להנחיות של האגף על המוסדיים המפוקחים על ידו" - כך אמר היום פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, במסגרת כנס בנושא חינוך פיננסי שנערך בחוג לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למנהל, לזכרו של פרופ' חיים ברקאי. בכך, נתן שריג לראשונה תמיכה חד משמעית להמלצות הוועדה, שספגו ביקורת רבה מהשוק ורגולטורים אחרים, והבהיר כי ינצל את סמכותו לאמצן.

"נגיד לשוק מה אנו מצפים ממנו", הוסיף. לגבי המלצות לגופים אחרים, כגון רשות ניירות ערך, אמר שריג כי "ההמלצות ראויות וכדאי לאמצן". שריג הדגיש בדבריו את הצורך בחינוך פיננסי של הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הציבור, ולא של הציבור עצמו. "נחנך את המוסדיים לקבל החלטות בצורה מושכלת", הוסיף.

קודם לשריג, התייחסו הדוברים לחשיבות החינוך הפיננסי בהיבט של הצרכן. יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, אמר כי "חינוך פיננסי הוא המפתח לצמיחה כלכלית ולמוביליות חברתית. המימון הבנקאי והחוץ-בנקאי זמינים במחירים תחרותיים, וזה חיובי כל עוד נשמר יחס סביר בין הון עצמי למנוף פיננסי. זה נכון ברמת החברות, וגם ברמת הפרטים".

לדברי סרוסי, "אנו חיים בעידן של חופש בחירה, אך עם החופש באה גם האחריות שמוטלת על הפרט. תם העידן בו החלטות פיננסיות התקבלו עבורנו על ידי מישהו מלמעלה, המדינה או המעביד". לפיכך, הוא סבור כי מוטב שהחינוך הפיננסי יתחיל כבר בבתי הספר.

"שהציבור יבין עד כמה הוא לא יודע"

בכנס דיבר גם פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שאמר כי "המסר שהכי חשוב להבהיר לאנשים הוא עד כמה הם לא יודעים. זה אולי נשמע מתנשא, אך זו האמת. בארץ הציבור לא מוכן לשלם על ייעוץ. ועדת בכר לקחה זאת בחשבון", אמר בהתייחס לרפורמת בכר, שבין תוצאותיה הניכרות ביותר ישנה הנסיקה בדמי הניהול בגמל.

עוד בסוגיה הבוערת של התייקרות הגמל, אמר קנדל כי "אנשים מוכנים לעבור קרן או קופה, ובחתימה אחת להגדיל את דמי הניהול שלהם בחצי אחוז מבלי למצמץ, רק בעקבות התוצאות של שלושת החודשים האחרונים. זה קורה מכיוון שהם לא יודעים, וזה מאוד מסוכן. וכשאתה לא יודע - אתה צריך להתייעץ".

קנדל סיפר כי "המועצה הלאומית לכלכלה לקחה על עצמה להוביל את הנושא, והקמנו פורום מתאם של גופי ממשלה בנושא החינוך הפיננסי. בהמשך השנה נביא תוכנית אסטרטגית לחינוך פיננסי מלא בישראל, בראייה של מחזור חיים".

גיל גרשלר, ראש התמחות המימון בחוג לכלכלה במכללה למנהל, התריע כי "מה שמוביל את הציבור זו הסתכלות לטווח קצר, וזה מה שמוביל את השוק ולמעשה חזות הכול. ובגלל חרב הניוד החופשי של הכסף לגוף שמוביל ב'טבלת היופי' של התשואות הקצרות, המרחפת מעל השוק, זו גם בעיה שמפריעה לגופים הפיננסים לנהל את החיסכון לטווח הארוך".

לדברי דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס, "הבנקים הופכים לערוץ ההפצה והייעוץ העיקרי בשוק, והם יובילו לסטנדרטיזציה והכתבת כללי משחק תוך שישימו דגש רב יותר על ערכי אמינות ושקיפות. הם ודאי יובילו לסלקציה ולהוצאת שחקנים שלא יעמדו בקריטריונים שלהם מהשוק", העריך, והוסיף כי "צרכנות פיננסית חכמה תתרום להגדלת העוגה והשוק".

יוסי שריד נגד שכר המנהלים

בכנס נשא דברים גם יוסי שריד, כשר חינוך לשעבר. שריד תקף בחריפות את תרבות שכר המנהלים הבכירים, במיוחד במערכת הבנקאית, ואמר כי "אדם שמקבל מיליון שקל לחודש אינו ראוי להיות מנהל מוסד. על פי כלל הדוגמה האישית, מנהל מוסד הוא קודם כל מנהיג. ומנהיג שמקבל פי מאתיים ממה שמקבל העובד שלו, אינו ראוי להיות מנהיג - לא באופן אישי, אלא משום שהוא דוגמה רעה".