כמו כמה פרופילים לוהטים אחרים של סלבריטאי-פייסבוק, גם לחבר הזה שלי מפייסבוק יש כבר 4,995 חברים. הוא לא יכול להגיע ליותר מ-5,000. חוקים של פייסבוק. הקיר שלו חי ותוסס. שיחה ערה וערכית. הוא אגב, מת. קראו לו הניו ז'יטומירסקי, והוא נספה במחנה ההשמדה מיידנק ב-1942.
הוריי, שניהם, שרדו את השואה כילדים. כמעט לא דיברו על זה בבית, אבל איכשהו יש לי כל החבילה של "דור שני". כילד עברתי את כל קשת הרגשות שילדים עוברים בטקסי יום השואה. רצון להתעמק ולהתעמת עם מה שקרה לא היה אחד מהם. הילדים של היום, גם הילדים שלי, עוברים את אותו מסלול, עם הרבה פחות תחנות ופרטים. השואה דוהה.
תיעוד ועדויות הן חלק חשוב מהנצחת השואה. ההנצחה חשובה מכל הסיבות הידועות - מההומניות האנושית באשר היא, ועוד לסיבות שלנו, בתור מדינת ישראל, להתקיים.
הטלוויזיה והקולנוע הדוקומנטריים מילאו לאורך השנים תפקיד חשוב בהנצחה. האמת נמצאת בפרטים. הסרט "שואה" של קלוד לנצמן הוא כזה. 9 שעות. לא מכיר מישהו שממש צפה בו. אולי בקטע מ-YouTube לאיזו עבודה סמינריונית. גם את יומנה של אנה פרנק ימצאו התלמידים הצעירים בעיקר בוויקיפדיה.
גוגל הפך את הפרטים, התגיות, המילים לאוצר של ממש. את השואה, יותר מכל, תמצאו בארכיונים של גוגל. היא שם, אבל צריך לחפש אותה. מי מחפש סתם ככה שואה בגוגל?
מעבר לטקסים החינוכיים הכפויים והצפירה, אין הרבה שואה, בהקשר הנכון שלה, בחייו של צעיר יהודי, ישראלי, ולא כל שכן פולני, גרמני, אמריקני. לא משהו שיעורר אותו לשיחה, נקיטת עמדה, הזדהות - כמו שעושים לו פוליטיקה, מנצ'סטר יונייטד, "האח הגדול", ומוצרים של אפל שמתחילים באות i.
לכן, השיחה העירנית על הקיר של הניו ז'יטומירסקי בפייסבוק היא משהו אחר. "אתה באמת מת רק כשמפסיקים לדבר עלייך", מצטט בהקשר הזה ה"וושינגטון טיימס" משפט שטבע פוליטיקאי בלגי.
הפוסטים של החברים של הניו בפייסבוק, בכל מיני שפות, הלייקים והקומנטים שלהם, מצטברים על הקיר ומבזיקים בקירות של החברים האחרים שלהם. הניו הקטן נשאר חבר ברשימת החברים שלהם בפייסבוק, בין כל החברים החיים שלהם, גם אחרי יום השואה. הוא רק אחד. סמלי. לא יותר מ-5,000 חברים ועוד כמה עשרות אלפי "חברים של חברים".
הניו הוא גם חבר שלי בפייסבוק. נמצא שם ומייצג אותי, יום יום, כמו סיכת ד"ש צהובה קטנה. אני רואה אותו ואת השיחות של החברים שלו בכל פעם שאני נכנס לפייסבוק. לפעמים אני מגיב ומשתתף בשיחה בעצמי. קל כמו לכתוב טוקבק. לא מבזבז זמן. הניו, הילד הווירטואלי, הוא כרגע אולי הדבר הכי מוחשי בשגרה שנשאר לי מהשואה.
-
אלון גל הוא מנכ"ל Data Pro | Proximity מקבוצת BBDO Worldwide, מפעילת מיזם Digital Lab בישראל - להעצמת מותגים בעולם הדיגיטלי וברשתות חברתיות. -
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
