מדינת ישראל תשקיע כחצי מיליארד שקל במיגון מצוקי החוף

הממשלה אימצה מחקר ומסמך מדיניות שהוכן במשותף ע"י המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל והמשרד להגנת הסביבה

מסמך מדיניות ומחקר שהוכן במשותף ע"י המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל והמשרד להגנת הסביבה, בנושא התמוטטות המצוק החופי ונסיגת חזיתו מזרחה בתהליך מתמשך, אושר ואומץ היום (א') כישיבת הממשלה.

מהמסמך עולה כי צירוף של פיתוח עירוני, תעשייתי ותיירות יוצרים קונפליקט בין בעלי עניין לבין האינטרס הציבורי לשימור חופים לרווחת הכלל. הרשויות המקומיות הנוגעות בעניין מבקשות לקדם תוכניות לייצוב המצוק ומבקשות סיוע ממשלתי לטיפול בבעיה.

מורכבות הבעיה והאינטרסים הסותרים, יחד עם העלויות הגבוהות הכרוכות בהתמודדות, הביאו את משרד ראש הממשלה בשיתוף עם יוזמי המחקר, ד"ר עמוס ביין, ד"ר עמיר אידלמן וגלית כהן, לקדם הכנת מסמך מדיניות שיטפל בנושא בראייה רב-תחומית ומאוזנת. מעבר להיבטים הפיסיים, ההנדסיים והכלכליים מטפל המסמך במעטפת המשפטית המתייחסת לחבות הרשויות להכיל את הסיכון ולמזער נזקים באזורים ספציפיים, וזאת מבלי לקבוע את אופן חלוקת הנטל בהוצאות הכספיות הכרוכות בכך.

מהמסמך עולה עוד כי בפני מקבלי ההחלטות עומדות שתי דרכי פעולה: האחת - הקמת הגנות פיזיות לייצוב המצוק ומניעת ההתמוטטות לפי סדרי עדיפויות, והשנייה - רגולציה, כולל פינוי הדרגתי ומושכל של נכסים המצויים ברצועת הסיכון, ומניעה של בניית נכסים חדשים באזורים המועדים.

עלות ההגנה הפיזית, בעיקר על האזורים בהם נגרם עיקר הנזק והסיכון לנפש, נאמדת בכ-225 מיליון שקל בערכים מהוונים, לפיכך עלות הנזק עולה מהותית על עלות ההגנות למניעת הנזק וגם על עלות הרגולציה.

המסמך ממליץ ליישם בהדרגה הגנות פיזיות על מצוקים רק באותם שטחים שבעורפם שטחים מבונים, ואתרים ארכיאולוגיים ייחודיים בעלי ערך לאומי ובינלאומי שאורכם הכולל כ- 11-13 ק"מ. ההגנה הפיזית המומלצת משלבת הגנות ימיות, ייצוב גיאוטכני של המצוק והסדרת הנגר העילי באמצעות פתרונות המתחשבים ומשתלבים בסביבה החופית והמקומית.

בשאר חלקי המצוק, הנמשכים על למעלה מ-30 ק"מ, מומלצת התערבות מנימלית בלבד, שעיקרה רגולציה ואזהרה מפני סיכון.

הקריטריון המרכזי לסדרי עדיפויות בישום ההגנות המוצעות הוא אינטנסיביות השימושים והתועלת למשק ולציבור. כלומר, האזורים שבהם יש להתמקד בעדיפות ראשונה ואשר ישמשו גם כפיילוט הם אזורים עירוניים רוויים והחופים הצמודים להם. "יישום הגנות באזורים אלה ימנע את הנזקים הכבדים לנכסים ברצועת הסיכון, יבטיח חופים רחבים ובטוחים לציבור רחב ויאפשר מימוש הפוטנציאל התיירותי והעירוני הכולל", נאמר במסמך.