קבוצות רכישה הן פוטנציאל אדיר לשדרוג עירוני

הכרה בינלאומית "איגוד האדריכלים הבינלאומי הכריז על תחרות לתכנון בית מגורים בעיר החמישית בגודלה בסין, העיר אוחן שמתגוררים בה 8.5 מיליון (אין לי ספק שהמספר גדל מאז) תושבים. יזם הפרויקט - המזמין - היה איגוד הפלדה העולמי והדרישות היו חדשנות בתחום הקיימות. 1,100 משרדים מכל העולם ניגשו, 6 עלו ל'רשימה הקצרה' ואנחנו זכינו".

אורבני-אורגני "הצענו מבנה מגורים בגובה 12 קומות, המיועד ל-90 יחידות דיור ששטחן 100 מטר בממוצע. לכל דירה צמודים 10 מ"ר אדמה לגידול תוצרת חקלאית אורגנית, על מצע מנותק ומושקה בטפטפות (קיבלנו ייעוץ מ'נטפים'). בשטח כזה משפחה סינית יכולה לגדל את תצרוכת הירקות השוטפת שהיא זקוקה לה. הבית בחואן עוד לא עומד על תילו, אך מעורר עניין רב בקהילה הבינלאומית וכבר הגיעו פניות מדרום אפריקה, מאנגליה ומארה"ב. אני מחכה לשיחה מקומית - יזם ישראלי עם מעוף שירים את הכפפה".

אגרוהאוזינג "זה שם הפרויקט באוחן והוא נהפך למושג במילון הקיימות האדריכלי. אגרוהאוזינג מצמצם את נזקי הלוואי של החקלאות המודרנית: זיהום קרקע, זיהום אוויר בשינוע התוצרת ותפיסת שטחי טבע פתוחים. לתושבי העיר זה מביא תעסוקה קרובה לבית ועידוד תרבות פנאי אקולוגית. אני מאמינה שאנשים ינצלו את הקרקע לפיתוח הובי מרגיע. את היאפים בניו יורק, למשל, דיור כזה ימשוך מהמשרד הביתה. הם יגיעו לגינה הפרטית שלהם כדי לדבר עם עגבנייה, או, למצער, לטפח סחלבים. התרומה היא גם תכנונית: מבנה אגרוהאוזינג מוסיף ריאה ירוקה ומצננת לעיר ומבחינה אסתטית מצרף חזית טבע וצמחייה".

בתים ירוקים "בדיוק כמו ההבדל בין רפואה מערבית לרפואה מזרחית -'בית ירוק' הוא רק טיפול בסימפטום, לא בבעיה. מחשבה אדריכלית צריכה להיות הוליסטית ולא נקודתית. הבעיה היא ריבוי אוכלוסין, זינוק בצריכה, עלייה בתוחלת חיים והתעצמות העיור. הפתרון יתחיל בתכנון מוצרים מתכלים ומתמחזרים, ימשיך בפיתוח תשתית תחבורה יעילה ובלתי מזהמת, משם יעבור לתכנון בתים ויגיע עד לתכנון ערים המצייתות לכללי קיימות".

עירוב שימושים "צריך לעצור את המגמה השמרנית שדחפה לסילוק עסקים מערים. ההפרדה מעיקה על תשתיות התחבורה, מזהמת אוויר, ומרדימה שכונות. את מתחם 'מת"ם' שבשיפולי חיפה, למשל, צריך להכניס לתוך השכונות. בעבר, כשמפעלים היו מזהמים, היה טעם להציבם בחוץ. היום בניין משרדים או מפעל מודרני יכול להפיח רוח חיים בסביבתו. כמו נקודות אנרגיה בדיקור סיני - מציבים מפעל בשכונה רדומה וסביבו מתפתחת אינטנסיביות עירונית".

על גגות תל אביב "בין ערי ישראל, ת"א היא בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר להפוך ל'קיימית'. בגלל הצפיפות, בגלל שברבות משכונותיה יש עירוב שימושים. הבעיה שאין בה די שטחים ירוקים. לכאורה אין דרך לפתור זאת, אלא שאם מתבוננים בעיר במבט תלת ממדי, מגלים שיש המוני גגות מבוזבזים. עיר יכולה להתקיים בעוד מקומות, לא רק במפלס הרחוב. זה גם מוריד טמפרטורה וכמות קרינה ולא מסובך מבחינה אופרטיבית. רק דורש מחשבה".

בועת נדל"ן "אם זו בועה, זה רע לכולם. ואין על מי לסמוך כדי לברר זאת, כי אנליסטים אומרים היום משהו, ומחר את היפוכו. אם גל הבנייה העצום מבוסס על צורך, זה מצוין - זה טוב שערים מתעבות מבפנים. זה טוב שיש בנייה ברמות שונות, זה מגוון את האוכלוסייה שמתגוררת בעיר".

קבוצות רכישה "פוטנציאל אדיר לשדרוג ארכיטקטורה עירונית. דווקא משום שקונים רבים אינם דיירים לעתיד אלא משקיעי נדל"ן, השאיפה שלהם היא למוצר שיהיה בעתיד בעל ערך גבוה ונסחר. לשם כך הם מבקשים ערך מוסף אטרקטיבי. זה בדיוק מסוג הדברים שארכיטקטורה נכונה מספקת".

חוק חובת מכרזים "הרעה החולה של המקצוע. שכר טרחת ארכיטקטים ירד פלאים. ארכיטקטים סוחרים בשעות העבודה והתוצאה היא שכדי לעמוד בתחרות ולקבל פרויקטים, צריך להפחית את מידת ההשקעה. אלה נורמות שמקורן במגזר הציבורי אך הן מתפשטות גם במגזר הפרטי. הפגיעה היא במזמין, שהמבנה שלו מתוכנן פחות טוב. זה מבנה שיעמוד הרבה אחרי שהארכיטקט ילך הלאה - לבניין הבא".

נשים בענף "יש הרבה, ויש מגמת עלייה במספר הנשים, אבל המזמינים הם עדיין, בדרך כלל, גברים. לכן כנראה בודדות הנשים שהן 'ארכיטקטיות גדולות'".

מעורר השראה "יש הרבה ארכיטקטים מוכשרים והרבה בניינים טובים. אבל אם אני צריכה לבחור אחד - זה לא ארכיטקט ולא בניין. המבנה שריגש אותי יותר מכל הוא האנדרטה שתכנן דני קרוון לזכר הפילוסוף וולטר בנימין בגבול ספרד וצרפת, בנקודה שבה התאבד ב-1940, תוך כדי בריחה מהנאצים. זו ארכיטקטורה - קרוון הבין את השטח ועיצב חלל ומבנה שממחישים מושג מופשט - ייאוש ותהום הנפש, באופן דרמטי ומרגש במידה הגבוהה וההולמת את המטרה".