מתי הציע מנהל התיק שלך 'למכור'?

בעליות - תמיד יימצאו תומכים בהמשך המגמה, בירידות - הם יסבירו שזה תיקון שמייד מסתיים

"אני חושב שגל העליות בבורסה מיצה את עצמו", אמר הבוקר מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס. "משקיע זהיר צריך לשקול האם הוא מעוניין להישאר בשוק, או שעדיף כי יממש את רווחיו ויצא לפני שיבוא תיקון".

כמה שעות אחרי כן הופיע מאיר מזוז, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אקסלנס, בכנס יועצי השקעות של בנק הפועלים. "תמליצו ללקוחות שלכם למכור, ומי שבחוץ שלא ייכנס", הזהיר מזוז. "השוק תנודתי מדי, ואנחנו כבר יודעים שהמשקיעים לא מסוגלים לעמוד בהפסד. עדיף שימכרו עכשיו וישבו על הגדר, מקסימום יפסידו כמה אחוזים כשיתחדשו העליות מאשר שיספגו הפסד גדול".

אפשר להירגע, הציטוטים שלמעלה הם פרי דמיוננו הקודח. מתי בפעם האחרונה שמעתם מנהל השקעות מסביר לכם שהשוק מסוכן ועדיף להישאר בחוץ, למכור את התיק, לממש רווחים ולהמתין בפק"מ או מק"מ?

פעם אמרו על אנליסטים שהם לא יודעים להמליץ על "מכירה", רק "קנייה חזקה" או "קנייה". אנליסט שחש שלא בנוח המליץ "החזק". הימים האלו עברו, והיום יש אנליסטים שמישירים מבט ואומרים את האמת גם אם היא לא נעימה. מנהלי ההשקעות עוד לא שם.

בכל פעם שיש אירוע בבורסה, למשל כשהמדד שובר שיא סמלי או כשיש ירידות, הריטואל חוזר על עצמו בכל העיתונים. אוספים תגובות של מנהלי השקעות, ולאלו תמיד יש הסבר מצוין למה המשקיעים צריכים להישאר בשוק.

אם יש עליות, תמיד יימצאו הגורמים שיתמכו בהמשך המגמה, וברור שצריך להישאר ולהרוויח עוד קצת. אם יש ירידות, אז זה תיקון טכני שתיכף יסתיים, או הזדמנות קנייה. כשהירידות מתגברות, מסבירים לנו מנהלי ההשקעות שמניות הן לטווח ארוך, שאי אפשר לתזמן את השוק, ושלאורך זמן המניות מכות כל אפיק השקעה אחר.

"צריך לנצל את הירידות", "זו הזדמנות להגדיל את רכיב המניות", או כל ג'יבריש אחר שהמילה הזדמנות מופיעה בו לצד שמות תואר שונים, מככבים בשיחות לציטוט עם מנהלי השקעות.

הבעיה היא שהסיסמאות הללו מתאימות רק למשקיע המושלם, קר הרוח. במציאות, סיבולת הסיכונים של המשקיע, כלומר כמה תנודתיות הוא יכול לסבול בתיק ההשקעות שלו, נמוכה מאוד.

את מנהלי ההשקעות זה לא מעניין כמובן. הם מודעים היטב לסיבולת הסיכון של הלקוח, אבל תמיד הם אופטימים. זה המקצוע שלהם. מנהלי השקעות מתפרנסים ממסחר, מההשקעות של לקוחות. להזהיר את הלקוחות או להוציא אותם מהשוק זה נגד האינטרסים שלהם. הרי, מי יכרות את הענף עליו הוא יושב?