אודי ניסן נגד תקציב הביטחון: "אין התייעלות - יש רק הצהרות"

הממונה על אגף התקציבים באוצר: "הגמישות בתקציב המדינה היא נמוכה מאוד - רוב הכסף מעוגן בחקיקה, בהסכמי שכר או בהתחייבויות שניתנו" ■ "התקציב הנוכחי לא יספיק אם לא תהיה התייעלות אמיתית"

"הגמישות בתקציב המדינה היא נמוכה מאוד. רוב הכסף מעוגן בחקיקה, בהסכמי שכר או בהתחייבויות שניתנו. הכסף הפנוי נאמד על כעשרות מיליארדים בלבד", כך אמר היום (ב') אודי ניסן, הממונה על אגף התקציבים בכנס שארגן מכון ון ליר בנושא תקציב המדינה.

"יש לך 35 מיליארד שקל לתשלום ריבית ויש לך 100 מיליארד שקל בשכר - אם זה 30 או 60 אפשר להתווכח אבל זה חלק קטן. זה לא מאפשר לממשלה לקבל החלטות מדיניות כי אתה לא יכול לשנות חקיקה והסכמי שכר", לדבריו.

"לגבי תקציב הביטחון אני יכול להגיד לכם שמתווה ברודט לא פתר את הבעיה, מבחינת ההתייעלות - יש רק הצהרות - אין התייעלות בתכלס. הפער בין השקעה באימונים לבין תנאי פרישה ושכר הולך וגדל והניסיונות להעלות את גיל הפרישה לא נושא פרי אחרי שנים מו''מ. התקציב הנוכחי לא יספיק אם לא תהיה התייעלות אמיתית".

"המערכת הפוליטית לא הצליחה לקבל החלטה לגבי שינוי כוון בתקציב הביטחון והמחיר יילך ויגדל וזה יגרום לכך שיהיה צורך לקבל החלטה - אם נרצה לשמור על התעצמות חייבים להעלות את גיל הפרישה ולהתייעל. אחרת, תקציב הביטחון ילך ויגדל ויהיה פחות ופחות לדברים אחרים", אמר ניסן.

"כל האינדיקטורים בשוק העבודה הצביעו על התייצבות ואף על עלייה באי-השיוויון. המפתח כאן זה גידול בשיעור ההשתתפות. אם אין שינוי בשיעור ההשתתפות לא יהיה שינוי במדדי האי שיוויון. אין מנוס מלהפעיל כלים רחבים, כולל מס הכנסה שלילי ומעונות יום והרחבה התחבורה במגזר הציבורי".

"קודם כל נושא החינוך, אשר השתנה בשני העשורים האחרונים, חייב לשנות מגמה, אחרת, כל הפריון ידרדר. דבר שני - שוק העבודה. חרדים וערביות - זה מפתח גם לצמיחה וגם לצמצום אי שוויון. שני אלו הם מפתח לטווח של 30 שנה. בכל תסריט של מדינת רווחה, אם שני אלו לא ישתנו, יהיה לנו בעיה", אמר.

קרנית פלוג: יש להפחית את יחסי החוב-תוצר

"חשוב לזכור כי מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) נמצאות בשיעורי חוב גבוהים במיוחד. לכן, ניתן לומר שכאשר חושבים על כללים פיסקאלים מה שצריך לעמוד לנגד עינינו חייב להיות הפחתת יחס חוב תוצר", כך אמרה מנהלת חטיבת המחקר של בנק ישראל, קרנית פלוג, בכנס. לדבריה, יעד של 60% עד 2020 הוא יעד סביר וניתן להגיע אליו. יחס כזה ישרת את יעד יציבות פיננסית.

"הממשלה נתנה עדיפות להפחתת החוב והגרעון. יחד עם זאת הממשלה, באמצעות הכלל הפיסקאלי מבקשת להגדיל את ההוצאה וישנו מתווה של הפחתת המסים קיים. אם הצמיחה תהיה כמו שהיתה בעשורים האחרונים יהיה צורך לעשות התאמה או בצד המסים או בצד ההוצאות. בשיעורי צמיחה של בערך 5% כל המגבלות מתלכדות-ניתן לעשות הכול, להגדיל הוצאה ולהפחית מסים ואין סתירה. אבל נכון לעשות את הנחות צמיחה כפי שהיו לאחרונה וחשוב לךעשות ניתוח בשיורי צמיחה נמוכים יותר", אמרה.

"במקרה שיהיה התנגשות ההעדפה שלי - בהינתן לצרכים בתחום האזרחי והעובדה שנטל המס נמוך לעומת מדינות ה-OECD, הנטייה שלי היא לוותר על הפחתת המסים וללכת על תוואי גידול בהוצאה", אמרה פלוג.