בן לוקח בת

הכי נוח עם הסדרה הזאת היה, כך נדמה, לגיא גיאור, "הרווק" בכבודו ובעצמו. בואו ונבחן לרגע את הצ'ק ליסט שלו: יפה? חתיך? מבוסס יחסית? משכיל? סטרייט? בערך בגיל שבו גברים מתחילים לחשוב שאולי הגיע הזמן להפסיק להתהולל?

בהנחה שסימנתם "וי" קטן ליד כל הסעיפים הקודמים, קיבלתם מישהו שלא צריך סדרת טלוויזיה כדי לשחק את "הרווק". מספיק שייצא לפאב הקרוב - והסתערות רבתי של "דפנות ונטליות" מובטחת לו.

מנגד, גם רוב הבנות שיחקו את עצמן. מלבד כאלה שאפשר היה לראות מיד שהגיעו למען 15 דקות התהילה שלהן, היו רובן טובות מראה וקצת פחות מזה בעלות "יופי פנימי". הן חיפשו לסמן "וי" ליד המשבצת הגדולה ביותר שהחברה מעמידה ליד דיוקנה של כל אישה צעירה - החתן.

עד כאן הכל ברור. מה שמדהים היה לראות הוא הטרנספורמציה שעברו חלק מהבנות, שבניגוד לגיאור שהציניות שלו הבהבה כמו שלט ניאון, האמינו באמת ובתמים שבין קאט לקאט מתגשם חלום האהבה שלהן.

מרוב הבחינות מדובר בריאליטי די דוחה, בעיקר בגלל הסטריאוטיפים שהוא מנציח: גבר מבוגר יחסית לנשים שמקיפות אותו, קלישאות על אהבה וזוגיות, וכל אותם מקורות מזון שמפרנסים עדיין, למרבה הצער, את תעשיית החתונות הדוחה-למדי, תעשייה שמתחילה בשני צעירים אפופי קלישאות על "היום הגדול בחייהם" - וממשיכה בקרובים נרגנים שנסעו בפקקים לאיזה מטע אבוקדו נטוש, כדי לגלות שהחתונה "השונה" הזאת נראית בדיוק כמו כל חתונה אחרת שבה ביקרו לאחרונה.

עם "הרווק" לכשעצמו, אין לי בעיה. גם בימיו הטובים שמר ערוץ 10 על איזה טראש טלוויזיוני חביב במגירת הממתקים (ע"ע "הדוגמניות"). הבעיה שלי היא שפעם היו שם גם הצלחות גדולות כמו "אהבה זה כואב" או לפחות כישלונות מפוארים כמו "לאהוב את אנה", ואילו עתה - ולפחות לשנה הקרובה - מזכיר הערוץ הזה קבוצת כדורגל שכוכביה פצועים, שאין לה ברירה אלא לשחק "בונקר" ולהתפלל לספוג כמה שפחות עד לשריקת הסיום.

כשכך הוא המצב, דומה תרשים הא.ק.ג של הערוץ למשהו שמעיד על הפרעת קצב דרמטית: נסו אתם למתוח קו ישר בין "המקור" ו"לונדון את קירשנבאום" ל"הרווק" ול"נשות הטייסים".

אין מוצא

"לואי ת'רו והפדופילים", ג' 21:30, ערוץ 8

מדובר באנשים הדוחים ביותר על פני האדמה, אבל גם באומללים ביותר. חבורה של כ-500 פדופילים מורשעים שעומדת בפניהם הברירה: לבלות את שארית ימיהם מאחורי סורג ובריח - או להצטרף לתוכנית שיקום מיוחדת.

כמה מתוך כ-500 בחרו בשיקום? 13 בלבד. רובם אינם מאמינים ביכולתם להשתנות, אצל רבים מהם מגינות חומות הכלא לא רק על הסיבה מפניהם, אלא גם על עצמם מפני עצמם.

אפילו ת'רו לא מצליח לחדור אל נבכי נפשם ולפצח את הקוד שגרם להם להשתבש בצורה נוראית שכזאת, אבל הניסיון מעניין.