חכמים על חלשים

יכול להיות שזה רק אני, אולי אפילו סביר להניח. אני הרי מסיט את המבט מהמסך בכל פעם שיש תוכנית מצלמה נסתרת כיוון שאיני יכול לשאת את המבוכה של "הקורבן", אבל לא נדמה לכם שהשנה הגזימו קצת ב"כוכב נולד" עם הירידות על חסרי הכישרון שמגיעים לאודישנים?

בשבוע שעבר, למשל, הם בחנו בחור צעיר, סטודנט מנתניה שנראה כמי שסובל מאיזושהי הפרעה סביבתית, או סתם מי שההתרגשות העבירה אותו על דעתו. הוא זייף בטירוף, אבל די היה בביצוע הנלעג שלו כדי למצות את השמחה לאידו. כל יתר התוספות של חבר השופטים היו רוע לשם רוע: הבחור ירד מבויש, והצופים בבית קיבלו את ליטרת הדם שלהם.

לצביקה פיק, למשל, זה לא היה קורה. תגידו מה שתגידו על ה"מאסטרו", אבל קלאס תמיד היה לו. בהרכב החדש של צוות השיפוט, כך נדמה, האצבע קלה יותר על ההדק.

אני לא רוצה להיות מתחסד. חלק מההנאה בשלבים הראשונים של התחרות הוא מהפער שקיים בין מה שהמתמודדים חושבים על עצמם לבין היכולת שלהם בפועל. אפשר כמובן לרדת עליהם, אבל לא צריך לעבור את הגבול שבין בדיחה לגיטימית על חשבונו של מתמודד חסר כישרון, לבין השפלה של ממש כשאתה רואה את הדמעות נקוות בזווית העין.

אני לא יודע כמה מכוון העניין הזה, אבל מבחינתי - בציטוט ישיר משיר הסטיקרים של "הדג נחש", יש גבול ל"כמה רוע אפשר לבלוע". יכול להיות שמשולחן השיפוט לא רואים דברים שרואים אחר-כך על המסך, יכול להיות שאין כוונת זדון מאחורי הגבולות המיטשטשים בין "סתלבט" לגיטימי לבין השפלה פומבית - אבל מבחינתי, שני ערבי הפתיחה של התוכנית העונה היו חסרים את מידת הרחמים שחיונית כל-כך לתוכנית כזאת.

נשק הביש

"שר המלחמה", ד' 22:00, הוט אקשן

נתחיל משתי העובדות שאין עליהן עוררין: ניקולס קייג' הוא שחקן מצוין, ו"שר המלחמה" הוא יופי של סרט. כל היתר, במקרה דנן, פתוח לפרשנות: האם סחר בנשק הוא משלח-יד לגיטימי מבחינה מוסרית? ואם לא - למה חלקנו סבורים שהוא לא לגיטימי כאשר הוא מתבצע בידי איש עסקים פרטי, אבל כמעט רצוי כאשר המדינה היא הדילר?

אני לא מתכוון חלילה לאיש עסקים ספציפי או למדינה ספציפית, אבל מאחורי השם המכובס "תעשיות ביטחוניות" או "פיתוח אמצעי לחימה" אין רק מוחות מבריקים ש"במוחם ציוו לנו את החיים" עם המצאות נהדרות של נשק מגן חיוני כל-כך, אלא גם זרוע שיווקית שתפקידה למכור את הנשק הזה גם למדינות וארגונים שונים ברחבי העולם - בלי לבדוק תמיד בציציותיו של הקונה.

אפשר לראות את "שר המלחמה" ולצקצק בלשון נוכח הדרדור המוסרי של הגיבור, שמתפרנס ממסחר שלעתים מיתרגם בידי הקונה להרג של חפים מפשע - אבל מדינות רבות שעל מוסריותן אין לכאורה עוררין, ובכללן ישראל, נוהגות ממש כמוהו, וכן, גם לנו - כמו לג'ק ניקולסון בסרט - יש שפע של נסיבות מקילות.